נגיד בנק ישראל הוא ללא ספק אחד התפקידים המרכזיים והמבוקשים ביותר בכלכלת ישראל ובמשק. נגיד מרכזי של בנק הוא גם בין התפקידים הכלכליים הבכירים והמבוקשים ביותר בארצות העולם, כאשר כמעט כל מי שהיו נגידים המשיכו מהתפקיד הזה כמעט לכל תפקיד שבו חשקו - שרי אוצר, ראשי ומנכ"לי בנקים גדולים, מנהלי חברות מובילות וראשי פקולטות נחשבות לכלכלה, שחלקם אגב הגיעו משם לנגידות. היום (ד') נפתח למעשה המרוץ לכהונת הנגיד הבא של מדינת ישראל, ומיד נבין למה דווקא היום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בכל השבועות האחרונים שמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, על שתיקה כמעט רועמת בכל הקשור למהפכה המשפטית. נכון, הוא מיהר לפגישה עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשובו מוועידת החורף של קרן המטבע הבינלאומית בדאבוס, אך דיווח לו רק על דברי הביקורת ששמע מנגידים ומשרי אוצר ממדינות אחרות על הרפורמה המתבשלת בישראל. בלשכתו ביקשו אפילו להדגיש במילים ברורות מאוד, כי לא הנגיד ירון הזהיר את ראש הממשלה בפגישה בכנסת, אלא כי רק "השמיע באוזניו אזהרות מפי אחרים".
אחר כך, בישיבת הממשלה וגם אחרי פרסום החלטת הריבית היו אמירותיו של הנגיד "פרווה" ממש - לא בשר ולא חלב. הוא רק השמיע דעה - שלמעשה לא היוותה כלל ביקורת על סעיף ברפורמה המתוכננת, בעקבות התבטאויות של חברי כנסת אחדים - שכדאי יהיה לשמור על עצמאות בנק ישראל. אף מילה לא נאמרה בפומבי על הסכנות הקשות האורבות לכלכלת ישראל ולמשק כאן מסעיפי הרפורמה השונים.
אולם, אחרי שבכל העולם כבר התבטאו בכירי הכלכלה העולמית, בהם חתני פרס נובל, כלכלני חברות דירוג האשראי, ראשי מדינות, שרי אוצר ונגידים, ולאחר שבישראל הזהירו במילים ברורות מאוד מהמהפכה שתפגע קשות בכלכלה מאות כלכלנים, מנכ"לי משרדי ממשלה, 200 בכירי משרד האוצר לשעבר ועוד ועוד גורמים כלכליים, אפילו הכלכלן הראשי של פורום קהלת - פורום שנחשב לאחד מיוזמי הרפורמה - גם הנגיד הישראלי לא יכול היה עוד לשמור את דיעותיו לעצמו. לפחות עד היממה האחרונה.
פרופ' ירון בחר משום מה, אולי כדי לא להרגיז יתר על המידה את ראש הממשלה, לומר את דעתו השלילית על הרפורמה המתקדמת בחקיקה בכנסת לא בריאיון לכלי התקשורת בישראל, אלא דווקא לרשת ה-CNN, שאגב אינה נחשבת לאוהדת גדולה של ישראל, בטח פחות מכלי התקשורת הישראלים - ושם עטו על המציאה.
"תהליך החקיקה של הממשלה חפוז. השינויים המתוכננים עלולים יהיו להחליש את המוסדות. בטווח הרחוק יכולה להיות בריחת מוחות", הזהיר הנגיד הישראלי בריאיון המיוחד לריצ'ארד קווסט, המראיין הבכיר מרשת CNN.
לפתע, אחרי 10 שבועות של קידום החקיקה בכנסת, מזהיר הנגיד הישראלי מהחיפזון בחקיקה שאמורה להגיע למליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית כבר בעוד פחות משבועיים: "יש צורך לטפל בנושא בזהירות כי יש לו השלכות עצומות וחשוב שהרפורמה תעשה תוף הסכמה רחבה בציבור ובשקיפות".
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר: "הבמה שגויה? הנגיד צריך להזהיר מפני סכנות כלכליות"
(צילום: אבי חי)
אולם, הגם ששמר על פאסון נמוך ונמנע מלתקוף במשך שבועות ארוכים את כוונות הממשלה לבצע כאן הפיכה משטרית, הוא עשה כן עכשיו. ואגב, אם זאת דעתו, הרי מתפקידו כיועץ הכלכלי של ממשלת ישראל להזהיר אותה מהתוצאות החזויות של הרפורמה המשפטית.
נראה שהביקורת הפומבית הראשונה שמתח ביממה האחרונה הנגיד תהווה מכשול משמעותי למינויו לקדנציה נוספת כנגיד הבנק המרכזי של ישראל בחודש נובמבר הקרוב. אז יסתיימו חמש שנות כהונתו של מי שעצם מינויו היה בשעתו הפתעה לא קטנה, שכן למרות בקיאותו הרבה בתחום המוניטרי לא היה כמעט מוכר בארץ. על פי החוק, ניתן להאריך פעם אחת בלבד את המינוי לכהונה הכלכלית הרמה הזאת בקדנציה נוספת של חמש שנים.
וכך נפתח למעשה, גם אם לא באופן "רשמי", המירוץ לתפקיד הנכסף שהוא הנגיד הבא של בנק ישראל. זאת, כאשר ברקע נשמעים כבר דברי ביקורת על דברי הנגיד ואזהרותיו ביראיון ל-CNN מאנשי מפתח בסביבתו של נתניהו, מבכירים במפלגות הקואליציה וגם מפי מקורבים.
אחד מאלה היה היום - כנראה לא במקרה - אחיו של שר האוצר, טוביה סמוטריץ', שטען כי "נגיד בנק ישראל מבולבל לחלוטין ופועל בניגוד מוחלט למהות תפקידו ועלול לפגוע בכלכלת ישראל". לא נראה סביר שהאח היה אומר דברים כה נחרצים אם אחיו השר בצלאל, השוהה כעת בסיור עבודה בחו"ל, היה מתנגד להם. ואכן, טרם שמענו את שר האוצר מגן על הנגיד מפני ההתקפות עליו.
מי המועמדים הצפויים להחליף את הנגיד ירון?
וכך, יכולים כל מי שרואים עצמם כמועמדים להתמנות לנגיד, להתחיל במסע לקידום מועמדותם. שמענו כבר כמה שמות של מועמדים, כמו האיש הכלכלי הקרוב כיום מכולם לראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, היו"ר בפעם השנייה של המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה. בעבר שימש שמחון גם כיועץ שר האוצר לשעבר ד"ר יובל שטייניץ.
גם שמו של פרופ' בן-ציון זילברפרב, איש ימין שומר מצוות שמונה בממשלת נתניהו הראשונה על ידי שר האוצר המנוח יעקב נאמן למנכ"ל משרד האוצר, ונחשב לכלכלן מוערך שבקי בנושא הבנקים (היה דירקטור בבנק דיסקונט ובמוסדות פיננסיים רבים), הוזכר כבר ב-2018 כמועמד לנגיד בנק ישראל.
מועמד מוביל נוסף הוא החשב הכללי של מדינת ישראל, רו"ח יהלי רוטנברג, שהוא מהיחידים במשרד האוצר שלא הביע דברי ביקורת בדיונים על המהפכה המשפטית. רוטנברג התמחה במימון, הוא רואה חשבון והיה כבר בעבר בקשר עם חברת דירוג האשראי ועסק בגיוסי החוב של מדינת ישראל עוד בהיותו סגן החשב הכללי. הוא מונה לכהונת החשב הכללי על ידי שר האוצר לשעבר ישראל כץ מהליכוד. רוטנברג שומר המצוות גר מעבר לקו הירוק.
וכך נפתח כעת המרוץ לכהונה הכלכלית הרמה, כאשר ברקע מהדהדת בעוצמה רבה חקיקת הרפורמה המשפטית ודומה שמי שישמיע דעה נגדה - כנראה לא יהיה נגיד הבנק המרכזי הבא של מדינת ישראל.
