ביקורת נוקבת כלפי נציגי רשות המסים מצד בית משפט השלום בתל אביב: בתביעה שבה עתרה יבואנית מלגזות לפטור אותה ממכס, טענו עדי רשות המסים כי בפועל אין מדובר ב"מלגזות" לעניין צו המכס, כך שיש לחייב את החברה במס של כחצי מיליון שקל. אבל השופט אבי כהן פטר את היבואנית מתשלום וקבע כי רשות המסים התנהלה במה שהגדיר כלהיטות יתר.
הסכסוך בסוגיה הפשוטה לכאורה להכרעה מתנהל מאז אוגוסט 2020, אז הגישה חברת "א. ליליה בע"מ" את תביעתה לסעד הצהרתי שלפיו הסיווג הנכון לצורכי מיסוי של המלגזות המשוכללות שאותן ייבאה הינו "מלגזות", באופן המעניק לה פטור ממכס. רשות המסים, לעומתה, טענה שיש לסווג את הכלים המיובאים כ"אחרים", הגדרה שאינה מעניקה פטור, ולחייב את החברה במכס של 507,319 שקל.
בשלב מסוים הצדדים הודיעו שפניהם לגישור, אלא שההליך לא צלח ובפברואר האחרון חזר העניין לבית המשפט. "אמנם הצדדים השקיעו מאמץ רב וממושך בהליכים ביניהם", כתב השופט כהן בפתח פסק דינו, "אך בסופו של יום ולהבנתי, הדברים פשוטים וברורים, ואין צורך להכביר מילים ולהשקיע משאבים רבים נוספים בכתיבה ארוכה".
הוא ציין שהכלים המיובאים הינם בעלי זרוע הידראולית שבקצה שלה יש "מזלג" (זוג שיניים מקבילות). לדבריו, "מזלג" זה הוא המאפיין הבולט, המרכזי והייחודי של מלגזה, והוא גם זה המעניק לה את שמה. לעניין זה הדגיש שרשות המסים הודתה בכתב הגנתה כי לכלים שיובאו הותקן "מזלג". לדבריו, כל ישראלי שביקר אי פעם בנמלים, במחסנים, במפעלים או בבסיסי צה"ל, ודאי נתקל ברכב עבודה זה, שבפשטות נקרא מלגזה.
מכאן שעמדת החברה שלפיה ייבאה מלגזות – ולא כלים "אחרים" – היא הנכונה. השופט קיבל את טענת החברה שלפיה עצם העובדה שמדובר במלגזות משוכללות בעלות מאפיינים מתקדמים ביחס לקודמותיהן, אינה מוציאה אותן מגדר "מלגזות", שכן מהות הטובין היא הקובעת.
רו"ח נמרוד ירוןהארי ארליךלתמיכה במסקנתו ציין השופט שמשרד התחבורה מסווג את הכלים שיובאו כ"מלגזות" ולא ראוי שהמדינה תדבר בשני קולות. בנוסף, עדיף להשתמש בסיווג הקונקרטי בצו המכס ("מלגזות") ולא בסעיף סל כללי של רכבי עבודה אחרים בעלי יכולת הרמה ושינוע.
לקראת סיום מתח השופט ביקורת נוקבת על עדי רשות המסים, כשכתב שהם "היו להוטים מאוד, להוטים מדי, להגן על החלטת הנתבעת בעניין הסיווג, ולהיטות יתר זו סיבכה אותם בעדויות, שבחלקן היו בלתי מהימנות, ואני קובע את הדברים בצער".
ביחס לעד ספציפי כתב השופט כי "הרשה לעצמו בעדותו להתנער באופן מגמתי, בעייתי, תמוה ומביך מעמדה מוצהרת קודמת ועקבית" של רשות המסים, לפיה הימצאות "מזלג" הינה אחת הדרישות הבסיסיות בסיווג מלגזה ככזו.
השופט הבהיר שהוא אינו רואה טעם לפגם בהגנה על עמדה מסוימת בבית המשפט. ואולם הוסיף: "לטעמי הכרחי וראוי שניסיון כזה לא יכלול עמעום, טשטוש ועיוות של עובדות, במטרה לייפות את הדברים על מנת לנצח במשפט. המטרה אינה יכולה לקדש את כל האמצעים להשגתה". לפיכך הוא קיבל את התביעה, פטר את היבואנית ממכס וחייב את רשות המסים בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 67,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד יהונתן כאהן ועו"ד דפנה כאהן
• ב"כ הנתבעת: עו"ד טל זוהר (פמת"א אזרחי)
• רו"ח (משפטן) נמרוד ירון עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
