גל טרור סיון חילאי עם אריאל כהן בני ברק
(צילום: ניצן דרור, נויל האריס)
במשרד האוצר החלו דיונים בתגובה לפניית רשויות מקומיות רבות המבקשות לקבל סיוע בעשרות מיליוני שקלים כדי להגביר במידה רבה את פעולות האבטחה, השמירה ואמצעי המיגון בישובים נוכח גל הטרור שמתרחש בימים האחרונים.
הרשויות מבקשות להגביר את האבטחה סביב בתי הספר והגנים, ברחובות ובשערי הישובים, ולהגביר את הסיורים הליליים. גורמים בלשכת שר האוצר ציינו כי מתקיימים כבר דיונים "על כל מה שקשור ברמה הביטחונית". עפ"י הערכות באוצר, תגבור האבטחה באופן מסיבי יעלה למדינה כרבע מיליארד שקל.
במקביל, במשטרת ישראל דורשים מהממשלה תקנים ל-4,000 שוטרים נוספים, ושוב שמים על השולחן את תוכנית המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי להתמודדות עם המבצע הבא. התרחיש של "מבצע חומות 2" נידון בימים הרגישים הללו, על רקע רצף של פיגועי טרור, יום האדמה שמצוין היום וחודש הרמדאן. מדובר בפערי כוח אדם שקיימים כבר שנים, אך בימי מבצע שומר החומות הם בלטו במיוחד כאשר שוטרים טיפלו בזירות רבות של אירועים לצד הפעילות השגרתית.
לאור גל הפיגועים הקשה, במשטרה מסרבים להסתפק בפתרונות זמניים כמו הנחיית שר הביטחון בני גנץ להוסיף 1,000 חיילים לתגבור השוטרים. "המשטרה שבעה מפתרונות מסוג זה, הם טובים בעתות חירום כמו עכשיו אך לאורך אינם יעילים לאורך זמן", אמר קצין בכיר במשטרה. "חייבים לחזק באופן משמעותי וקבוע את הארגון, ולהיענות לדרישת המפכ"ל לקבל תקנים של 4,000 שוטרים. שאת חלקם ניתן לאייש מיד וזאת לצד תוספת תקציב גדולה".
ההצעה לקיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה תידחה?
בתוך כך, בשל התנגדות של שרים רבים לבצע קיצוצים משמעותיים בתקציבי משרדיהם כדי לממן את העלייה הגדולה שכבר החלה מאוקראינה, רוסיה ובלארוס, לא ברור אם החלטת אביגדור ליברמן לקצץ ארבעה מיליארד שקל מתקציבי כל המשרדים תובא כבר ביום ראשון הקרוב לאישור הממשלה. גורמים באוצר אמרו כי יתכן שהצעת הקיצוץ תידחה בימים אחדים. עם זאת, כבר אושרו לצורך מימון מגורים של אלפי העולים החדשים העברות של כ-100 מיליון שקל מהאוצר למשרד הקליטה לצורך זה.
במקביל, החשב הכללי במשרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון פרסמו היום קול קורא לרשויות מקומיות להגיש הצעות לקבלת תמיכה כספית של מענק חד פעמי לצורך שיפוץ והשמשת מבנים לטובת שיכון עולים מאוקראינה, רוסיה ובלרוס. המענק שיתקבל באופן חד פעמי יספק להם תקציב להשמשת המבנה ושיפוץ לצורך אכלוס העולים לתקופה של שנתיים לפחות.
הרשויות המקומיות שייבחרו יתחייבו להתקשר עם העולים בהסכמי שכירות ולדאוג לאכלוסם ולאחזקת המבנים. הרשות תהיה רשאית לגבות מהעולים שיתאכלסו במבנים תשלום חודשי עבור אחזקה בסך של 15 שקל למ"ר ולא יותר מ-1,000 שקל לחודש, הנמוך מביניהם. "ועדת התמיכות" במשרד הבינוי והשיכון היא שתדון בהצעות שיתקבלו.
מבין כלל ההצעות שיועברו לוועדה ייבחרו המבנים שהצעת המחיר שלגביהם היא הנמוכה ביותר ביחס לגודל המבנה. מבין ההצעות הנמוכות יותר תינתן עדיפות לרשויות מקומיות שמועד העמדת המבנה לאכלוס הוא הקרוב ביותר. מתן התמיכה מותנה בקבלת החלטת ממשלה נוספת שתאשר את תקצובו.
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן: "במסגרת ההערכות הממשלתית לקליטת עולים, הוחלט כי משרד הבינוי והשיכון יוביל את מהלך שיכון העולים שמגיעים לארצנו לאחר מלחמה עקובת דם בארצם. זוהי זכות עבורנו לסייע לאוכלוסייה זו בזמן קריטי זה. נעשה כל שביכולתנו לדאוג לקליטה קלה וחלקה עבורם".
