שינויי האקלים הם האיום הגדול ביותר לחיים על פני כדור הארץ כיום. המודעות הגוברת לנזקי משבר האקלים, להתחממות הגלובלית ולהשלכות ההרסניות של מזהמים על הסביבה, הובילה להאצה מסחררת בחיפוש אחרי פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, שיצמצמו את צריכת האנרגיה ופליטת המזהמים לאוויר. כך הופך העולם לירוק יותר מיום ליום - החל ממיחזור חומרים ומפעלים לייצור חשמל ועד למוצרי מזון אורגנים וחקלאות בת־קיימא - הכל כדי להקטין את הנזק שהאנושות גורמת לסביבה.
כלכלה ירוקה היא כלכלה שמשקללת היבטים סביבתיים, כלכליים וחברתיים, ובייסודה עומדת התפיסה שעלינו לספק את הצרכים של היום מבלי לפגוע בצרכים ובזכויות של המחר. כיום ניתן למצוא טכנולוגיות ומוצרים שנועדו להפחית ככל האפשר את ההשפעות האקולוגיות השליליות ולשפר את השימוש במשאבים טבעיים, כך שהפעילות האנושית תהיה יעילה, חכמה וירוקה יותר.
מהן הטכנולוגיות הסביבתיות?
פוטוסינתזה היא הדרך של הטבע לקלוט פחמן דו־חמצני ולהמיר את קרני השמש לאנרגיה. לכן אחת ממטרות מהנדסים ומדענים בעולם היא פיתוח תהליך של פוטוסינתזה מלאכותית, שמשתמש בקרני שמש ופחמן דו־חמצני להפקת אנרגיה.
בעולם החדש אנחנו מקבלים בשמחה טכנולוגיות חדשות ששינו באופן מהותי את איכות השימוש, בקרת השימוש ובקרת האיכות שלנו בכל תחומי החיים. אחת מהדוגמאות הבולטות ביותר היא הפאנלים הסולאריים שבאים לידי ביטוי בשדרוג תחומי חיים רבים. אחד מהתחומים שנהנים מתפוקת האנרגיה הסולארית הם חממות וגידולים חקלאיים. מערכת סולארית על חממה מאפשרת לגידולים לקבל את התנאים הטובים ביותר ומעניקה לחקלאי, לצרכן ולכדור הארץ את הדרך הכי טובה להפיק אנרגיה ולפתח חקלאות.
איך עובדת מערכת סולארית על חממה?
הפאנלים הסולאריים קולטים את אור השמש, הופכים אותו לאנרגיה חשמלית איכותית ונקייה מכל מזיקים, מזהמים או פליטות. לאחר מכן מועבר החשמל שמיוצר לממיר. תפקידו של הממיר הוא להפוך את החשמל מזרם ישיר לזרם חליפין, שמועבר לתחנת החשמל של החממה.
העולם דרוך
המזון האורגני הפך כבר מזמן ללהיט ברחבי העולם, אבל הוא אינו הפתרון היחיד בתחום המזון. לקראת ועידת האקלים העולמית של האו"ם, שהתקיימה באחרונה בגלאזגו, אירח נשיא המדינה את המשלחת שייצגה אותנו בסקוטלנד. במהלך האירוע הוצגה תערוכה חדשנית, עם פתרונות טכנולוגיים ישראליים ומהפכניים, שיכולים לסייע במניעת משבר האקלים ובהאטה של ההתחממות הגלובלית - מביצה טבעונית ועד למכשיר שמייצר מים מלחות האוויר.
בין החברות שהציגו בפני הנשיא, הייתה חברת ווטרג'ן, שמפתחת טכנולוגיה המאפשרת ייצור מי שתייה מהאוויר, פתרון שיכול לספק מי שתייה נקיים, תוך שימוש בטכנולוגיה ירוקה, באזורים צחיחים של העולם. מתקני החברה "שואבים" לחות מהאוויר, ומעבים אותה למים בטוחים לשתייה.
חברת הום ביוגז הציגה טכנולוגיה פורצת דרך בתחום גז הבישול הביתי. החברה מייצרת מתקנים לייצור גז לבישול מפסולת ביתית ומתמקדת בייצור מתקנים קטנים, שלא מצריכים שינוע ואיסוף של זבל אורגני ממזבלות, ומתאימה למדינות מתפתחות, שבהן גז בישול יקר מדי עבור חלקים גדולים מהאוכלוסייה.
אחד מהאלמנטים הבולטים במהפכת המזון נובע מהיכולת של חברות טכנולוגיה לספק פתרונות מתקדמים לתעשיית החקלאות, כמו למשל מערכות השקייה חסכונית לצד הטמעה של אנרגיה סולארית לייצור חשמל. מדובר בטכנולוגיות מתקדמות, שבמסגרתן ענף החקלאות יכול להטמיע את הטכנולוגית לטובת תהליך ייצור חסכוני אבל אפקטיבי יותר. יותר מזה - מערכות חדשניות של ניטור ובקרה על גידולים באמצעות רחפנים יוכלו לסייע לתעשייה החקלאית להפוך למדויקת ואפקטיבית יותר.
עוד הוצגו בפני הנשיא חידושים אקולוגיים בתחום המזון, שפותחו בג'י.אף.איי, מכון בינלאומי לייצור מזון, שנחשב מוביל בתחום מחקר תחליפי הבשר והמוצרים מהחי. הנשיא טעם ממוצריה של חברת "זירו אג", שפיתחה ביצה טבעונית המבוססת על חלבונים מהצומח, ומהמוצרים של חברת "Innovopro", המפתחת רכיבי מזון מגרגירי חומוס עבור שוק המזון והמשקאות העולמי. החברה היא הראשונה בעולם שהשיקה חלבון חומוס מרוכז, בעל פרופיל תזונתי מצוין, לא אלרגני, המאפשר ייצור מגוון של מוצרי מזון טבעוניים וידידותיים לסביבה.
כמו כן הוגש לנשיא בשר עוף מתורבת שגודל מתאים חיים במעבדה - תוצרת חברת הבשר המתורבת "פיוצ'ר מיט".
תעשיית המזון מהחי היא הבזבזנית ביותר, משום שכדי לגדל בעל חיים למאכל, צריך לגדל גם מזון שצורך קרקע ומים. מחקר שפורסם לפני כשלוש שנים בכתב העת "Science" מצא, שמזון מהחי מספק 18 אחוז מהקלוריות ו־37 אחוז מהחלבון שצורכת האנושות. אבל כדי לספק את השיעור הנמוך הזה, צורכת תעשייה זו יותר מ־83 אחוז מהקרקע המשמשת לגידולי מזון בעולם. מתוך כלל הגידולים החקלאיים היא אחראית ל־58 אחוז מפעילות גזי החממה, 57 אחוז מזיהום המים ו־56 אחוז מזיהום האוויר. המסקנה של המאמר הייתה: "הימנעות מבשר ומוצרי חלב היא הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לצמצום ההשפעה על הסביבה".
כבר כמה שנים טובות שהדיבור על בשר מעבדה, או בשר מתורבת, כפתרון לנזק העצום שתעשיית הבשר גורמת לסביבה, לבריאות ולמוסר שלנו – הולך ותופס תאוצה. בשר מתורבת הוא בעצם מזון של רקמות, המורכבות מתאים שנלקחו מבעלי חיים וגודלו במעבדה מחוץ לגוף, בתנאים מלאכותיים. הטעם, מבטיחים המפתחים, יהיה זהה לטעם הבשר שאנחנו רגילים לאכול.
פריצת דרך בנושא התחוללה באחרונה, כשחברת הפודטק Eat Just קיבלה אישור רשמי מהרגולטור הסינגפורי לשווק עוף שגודל במעבדה לצרכנים. המוצר עולה 17 דולר ומכיל 70 אחוז בשר מתורבת ו־30 אחוז חלבון צמחי.
מתי נוכל לרכוש בסופר בשר שגדל במעבדה, בלי ששום פרה קיפחה את חייה בשבילו, או להזמין מנה של סטייק מתורבת במסעדה? לדברי The Kitchen, חממת הפוד־טק של שטראוס, משם צמחה חברת Aleph Farms, מפתחת הסטייק המתורבת הראשון בעולם, בשר כזה יימכר לצרכנים בעולם תוך שנתיים־שלוש.
"זה תלוי בשלושה גורמים עיקריים", אומרים בחברה. "עוד אין אישורים רגולטוריים לדבר הזה בעולם. הגורם השני הוא העלות. ההמבורגר הראשון שיוצר לפני שבע שנים עלה 300 אלף דולר. עכשיו אנחנו מדברים על מחיר של 100 דולר לסטייק, לא שווה לכל נפש. כדי להגיע לזה, צריך לעשות הפחתת עלויות משמעותית. הגורם השלישי הוא השאלה איך יגיבו הצרכנים. אומנם יש סקרים שמראים שתהיה קבלה גדולה, במיוחד של צעירים, של בשר מתורבת, אבל עדיין נצטרך להראות לצרכנים שזה בטוח ולא מהונדס".
בסופרמיט, חברת מזון ישראלית שפיתחה טכנולוגיה לייצור בשר עוף ישירות מתאי עוף, סבורים שיהיה ניתן לרכוש בעולם בשר מתורבת במסעדות בעוד כשנה וחצי־שנתיים, וכי המוצר יגיע לסופרמרקטים בעוד כחמש שנים.
באחרונה פתחה סופרמיט מסעדה ניסיונית וחדשנית בנס ציונה, המציעה המבורגר העשוי מבשר עוף מתורבת. כרגע החברה עדיין נמצאת בשלב הפיתוח, כך שהסועדים בעצם מתפקדים כטועמים ואוכלים בתמורה למשוב בסוף הארוחה.
כמו כן, הבשר שמגדלים במעבדה הוא סטרילי וניתן לשלוט באחוזי השומן שבו, מה שאי אפשר לעשות, למשל, עם בשר פרות. גם זמן הגידול שלו יתקצר משמעותית ולא יהיה נתון למשברי אקלים או מזון (התהליך של גידול התאים במעבדה צפוי להימשך כשבועיים־שלושה בלבד). בנוסף, ייצור בשר במעבדה צפוי לחסוך 97-99 אחוז מהקרקעות ולפחות 80 אחוז מכמות המים שנדרשים בתעשיית הבשר.
הדיאטנית טל חייקין ציינה באחרונה, שהיות שמדובר ברקמה חיה, לא יהיה אפשר להיפטר מהכולסטרול, אבל יהיה אפשר להעשיר את התאים בוויטמינים חיוניים, כמו B, A, E ו־K.
"הבשר המתורבת", הסבירה חייקין, "יהיה הרבה יותר בריא מכל בשר שמגיע מהתעשייה שקיימת היום, שבה בעלי חיים אוכלים אוכל מזוהם עם שאריות של חומרי הדברה, אבל הוא עדיין לא יהיה יותר טוב ממזון מלא מהצומח, שעשיר בוויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים".
מקשיבים לצמחים
SupPlant היא חברת אגטק (טכנולוגיה חקלאית), שמשרדיה ממוקמים בעפולה, ולקוחותיה בכל העולם – בין אוסטרליה לארגנטינה. החברה פיתחה מערכת השקיה מבוססת חישה צמחית: החיישנים שלה מודדים את הפרי, הגזע והקרקע, ומספקים לחקלאי המלצות השקיה: כמה (ולפעמים חשוב יותר – מתי) להשקות את הגידולים שלו. המערכת הזו, שפונה בעיקר לחקלאים גדולים, הצמיחה מתוכה מערכת נוספת, נטולת חיישנים. זו פונה לחקלאים קטנים בכל העולם ונותנת להם המלצות השקיה, כאמור, ללא חיישנים על הקרקע. המערכת, SupPlant API שמה, נבחרה לאחרונה לרשימת ההמצאות הגדולות של 2021 על ידי מגזין "TIME", והיא נמצאת בשימוש (בין היתר) אצל חצי מיליון חקלאיות שמגדלות תירס בקניה. במשבר האקלים שבו אנו נתונים, ובו אירועים של שרב קיצוני הפכו יותר ויותר נפוצים, סופלנט עוזרת לחקלאים הקטנים של העולם להציל את העונה.
