עיריית נתיבות וראש העיר יחיאל זוהר הגישו היום (רביעי) עתירה דחופה לבג"ץ נגד ממשלת ישראל ומנהלת תקומה, בדרישה לכלול את העיר, המרוחקת כ-8 ק"מ מרצועת עזה, בין יישובי חבל תקומה. עוד מבקשים העותרים לקבוע דיון דחוף בעתירה, "נוכח הצורך הדחוף של העיר נתיבות ותושביה לקבל את המענה השיקומי לו זכאים יישובי חבל תקומה על פי החלטת הממשלה הרלוונטית". העתירה הוגשה נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו; שר הביטחון, יואב גלנט; שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'; מנהלת תקומה; ושר הפנים, משה ארבל.
נזכיר כי מספר ימים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, במהלכם ספגו יישובים רבים בנגב המערבי פגיעות קשות, החליטה הממשלה על הקמת מנהלת "חבל תקומה" ליישובי עוטף עזה, וכן על תקצובה בסכום של 18 מיליארד שקל. בהחלטת הממשלה שאישרה את הקמת המנהלת, נקבע כי עליה להתוות בתוך 60 יום תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח חבל תקומה ואוכלוסייתו, תוך דגש על חיזוק החוסן הקהילתי של תושבי חבל תקומה והעיר שדרות, לרבות בתחומים חינוכיים, נפשיים, בריאותיים וחברתיים.
בנוסף, קבעה הממשלה כי על המנהלת לגבש פתרונות תעסוקתיים, פתרונות דיור, הליכי שיקום, חידוש ופיתוח מאסיביים בכלל התחומים, לרבות תשתיות, חקלאות, תיירות, ביטחון לאומי, תיעוד, הנצחה ומורשת, ועוד. אולם, לטענת העותרים, המיוצגים על ידי עוה"ד רון צין, אסף פריאל ואוריה רועה ממשרד עוה"ד ארנון, תדמור-לוי, על אף שכבר חלפו 60 יום מהחלטת הממשלה, ולמרות שהם פנו לממשלה ולמנהלת בדרישה להיכנס תחת כנפי הגדרתו של החבל, הם זכו "להתעלמות מוחלטת".
"זעקתה של נתיבות, אשר נפגעה קשה כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, היא להשתלב במסגרת המהלך", נכתב בעתירה. "זעקה זו היא לקבלת זכות המגיעה לעותרת בדין. החרגתה או אי הכללתה של נתיבות ותושביה מההסדרים לפיתוח ולקידום יישובי חבל תקומה מתעלמת באופן בלתי סביר מהנזקים הקשים שנגרמו לעיר ולתושביה כתוצאה מהשלכות מלחמת חרבות ברזל – נזקים שללא מענה הולם, יתרחבו ויעמיקו; וכן מהפוטנציאל החיובי בשילובה של נתיבות, אשר משמשת עוגן מרחבי ליישובי האזור", הוסיפו העותרים.
עוד נכתב בעתירה כי בנתיבות קיימים כ-2,000 מבנים חסרי מיגון. "שיעורם הגבוה והצפיפות הגבוהה בשתיים משכונות העיר מייצרים סיכון בטיחותי גבוה במיוחד. מבנים אלה הם ברמת איתנות נמוכה במיוחד על שום האיכות הנמוכה של חומרי הבנייה בהם נעשה שימוש בבנייתם, לפני שנים ארוכות. כ-25% מאוכלוסיית העיר מתגוררת בשכונות ותיקות אלה, המאופיינת כאוכלוסייה מבוגרת ומוחלשת מאוד".
על פי העתירה, "מאז פרוץ המלחמה סופגת נתיבות מטחי רקטות כבדים. בין 300 ל-400 טילים נורו לכיוונה של העיר נתיבות במהלך המלחמה. פגיעה ישירה בבניין בעיר, הביאה למותם של 3 מתושבי העיר – בני משפחה אחת – רפאל מאיר פהימי ז"ל, נער בן 13, שנהרג ערב חגיגות הבר-מצווה שלו; אביו, רבי נתנאל מסקלצ'י ז"ל; וסבו רבי רפאל פהימי ז"ל. מדובר בתוצאה ישירה של הזנחה רבת שנים, זאת לנוכח העובדה כי בעיר קיימים כ-2,000 מבנים חסרי מיגון".
על פי העתירה, נתיבות מספקת שירותים שונים לכלל היישובים העירוניים והכפריים הסובבים אותה, לרבות שירותי חינוך, תרבות, תעשיה בריאות, רווחה ועוד. בנוסף, לאור מיקומה והתפתחותה בשנים האחרונות, היתר על רקע הסכמי הגג שחתמה עם הממשלה, הפכה למוקד משיכה למגורים והיא משמרת יחס הגירה חיובי בקצב הולך וגדל.
למרות כל אלה, טוענים העותרים כי "נתיבות ותושביה, שגם הם נפגעו קשות בעקבות מתקפת חמאס ובשבועות לאחר מכן, הן בהיבט הפיזי והן בהיבט המנטלי, הוחרגו באופן שיטתי מהחלטות הממשלה השונות אשר קבעו מתווי סיוע ליישובים שספגו פגישות כתוצאה מהמלחמה. זאת, בעיקר משום שלפי הגדרת הממשלה, חבל תקומה יכלול את ישובי עוטף עזה המצויים בטווח של 7 ק"מ מגזר הרצועה, בעוד נתיבות ממוקמת כ-8 ק"מ משם".
על כן טוענים העותרים כי "נתיבות היא המרכז העירוני, החברתי, הכלכלי והתרבותי, עליו נשענים יישובי העוטף הסמוכים אליה", וכן כי "שיקום חבל תקומה לא יוכל להתבצע מבחינה מהותית ושלמה, ללא הכללתה של נתיבות במסגרת ההסדרים לעניין החבל. יתר על כן: הפגיעה שחוותה העיר ונתיבות ושעדיין חווים תושביה, כפי שיפורט, מחייבת את הכללתה ברשימת היישובים כנדרש".
קריטריון המרחק מרצועת עזה, אליו מפנות מרבית החלטות הממשלה ואשר עומד על 7 ק"מ, נקבע בשנת 2006 ביחס לטווח הירי הרקטי של ארגוני הטרור. לטענת העותרים, "לא ניתן לשקם את הנגב המערבי כאשר מפלחים את האזור לטווחים אשר שימשו בעבר לצורך חישוב הטבת המס (7 ק"מ). קריטריון מרחק זה אינו יכול לשמש קריטריון הולם להגדרת יישובי חבל תקומה בשנת 2024".
ממשרד המשפטים, המייצג את המדינה באמצעות פרקליטות המדינה, נמסר: "ככל שנתבקש תגובתנו תועבר במסגרת ההליך לבית המשפט".
ממשרד הפנים נמסר: "תגובת המדינה תימסר לבית המשפט באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה כמקובל".
ממשרד האוצר נמסר: "תגובתנו תינתן בערכאות המשפטיות אם נידרש לכך".
