בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תביעת רשלנות רפואית שהגיש תושב מזרח העיר נגד בית החולים מקאסד, בטענה שנותר משותק בשתי רגליו בעקבות ניתוח להוצאת גידול מחוט השדרה הצווארי. השופט רם וינוגרד קבע שהניתוח לא תועד כראוי ולא היה שימוש באמצעי ניטור והדמיה, ולכן עמותת אגודת אלמקאסד האסלאמית לצדקה בירושלים, המנהלת את בית החולים, תפצה אותו בכ-2.8 מיליון שקל.
ביוני 2013 התגלה אצל התובע גידול בחוט השדרה הצווארי. כחודשיים לאחר מכן הוא נותח בבית החולים על ידי מי ששימש באותה עת כמנהל המחלקת לנוירוכירורגיה. בחוות דעת שצירף צוין כי דו"ח הניתוח שנערך ביום הניתוח הוא לקוני ביותר ואינו מתאר את גודל הגידול, הטכניקה באמצעותה בוצע הניתוח, אמצעי הניטור שליוו אותו או האמצעים שנעשה בהם שימוש להסרת הגידול.
לטענת התובע, לא ניתן ללמוד כלל מהדו"ח כיצד בוצע הניתוח ויש בכך כדי להעביר את נטל הראיה והשכנוע אל שכם הנתבעים להוכיח שלא הייתה רשלנות. עוד טען התובע כי הניתוח בוצע ללא שימוש באמצעי ניטור, בניגוד למקובל בעולם הרפואה, וכי מדובר בדרך פעולה רשלנית שתרמה או אף גרמה לפגיעה.
בנוסף, לדבריו, לא נמסר לו הסבר מפורט וראוי בנוגע לסיכונים הכרוכים בניתוח, ועל אחת כמה וכמה שלא נאמר לו שהרופא המנתח אינו בעל רישיון לעסוק ברפואה בישראל.
בית החולים והרופא טענו בתגובה כי הניתוח בוצע באופן מקצועי וזהיר. הם הוסיפו כי מצבו של התובע אינו פועל יוצא של רשלנות בניתוח, אלא תוצאה אפשרית של ניתוח מעין זה.
השופט רם וינוגרד קבע כי בדו"ח הניתוח יש חסרים משמעותיים ובולטים לעין. כך למשל הוא לא מתאר את פעולת הסרת הגידול או דרך ביצוע הניתוח, לא הוסבר מדוע לא בוצע כריתה מלאה של הגידול ולא צוין אם נעשה שימוש במכשור ייעודי.
חסר ראייתי זה מצטרף לאובדן בדיקת ה-MRI שנערכה לתובע ומעביר את הנטל לנתבעים להוכיח שלא התרשלו. השופט קבע שהנתבעים לא עמדו בנטל כלל ואין כל תיעוד נוסף ממנו ניתן ללמוד אם וכיצד נבחנו מקומו של הגידול וממדיו. כמו כן אין הסבר בנוגע לדרך בה הוסר הגידול, הכלים בהם נעשה שימוש או הטכניקות שננקטו כדי למנוע פגיעה עצבית.
לכל אלה יש להוסיף את העובדה שהניתוח בוצע על ידי הנתבע בשעה שלא החזיק רישיון רפואה בישראל וכי לא נעשה שימוש באמצעי ניטור במהלך הניתוח. בנסיבות אלה קבע השופט כי על הנתבעים מוטלת האחריות לפצות את התובע בגין הנזקים שכרמה לו הפגיעה בחוט השדרה בעקבות הניתוח.
השופט כתב שבעקבות הניתוח הפך התובע מאדם מתפקד – אף אם סבל ממגבלות רפואיות ואורתופדיות מסוימות – לאדם המרותק לכסא גלגלים שסובל מהגבלה ממשית בתנועות ידיו ואינו שולט בצרכיו.
בגין הפסדי שכר, נזק לא ממוני, עזרה וסיעוד והוצאות ניידות נפסקו לטובתו 2.34 מיליון שקל. הנתבעים חויבו בשכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4% מהפיצוי והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד עופר סולר
• ב"כ הנתבעים: עו"ד מ' עותמאן
• עו"ד ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין