חודש פברואר היה סוער בשווקים: התקדמות החקיקה של המהפכה המשטרית לצד ההפגנות והמחאה שתפסו תאוצה, טלטלו את הכלכלה המקומית: שער הדולר זינק ב-7% לעומת השקל, תשואות האג"ח עלו והבורסה המקומית ירדה. ברקע התגברו הדיווחים על הוצאת כספים מישראל, הן מצד חברות הייטק אך גם מצד אנשים פרטיים, כשבבנקים ובבתי ההשקעות שונים ציינו כי יש התעניינות הולכת וגוברת בפתיחת חשבונות בנק זרים. אלא שבפועל, פתיחת חשבון בחו"ל נגישה בעיקר לאוכלוסייה האמידה ולבעלי דרכון זר. לציבור הרחב, שיש לו חסכונות של כמה מאות אלפי שקלים במקרה הטוב, האופציה הזו פחות רלבנטית. הדרך של הציבור הרחב להקטין חשיפה לשוק המקומי ולפזר את השקעותיו היא באמצעות שינוי בתמהיל תיק ההשקעות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ברומטר טוב להתנהלות הציבור הוא ענף קרנות הנאמנות, ומנתוני הבורסה עולה כי בחודש פברואר המגמה הייתה ברורה - הוצאת כספים מקרנות המשקיעות בשוק ההון במקומי (אג"ח ומניות) והעברת לפחות חלק מהסכום לקרנות המשקיעות בחו"ל. מהנתונים עולה כי בחודש פברואר לבדו יצא מקרנות האג"ח והמניות הישראליות סכום אדיר של 8.5 מיליארד שקל, שמהווים 3.5% מהנכסים העומדים על 235 מיליארד שקל (הנתונים מתייחסים לקרנות הנאמנות המנוהלות ולקרנות הסל והקרנות המחקות). במקביל, 2.4 מיליארד שקל זרמו לקרנות המשקיעות בחו"ל, והביאו לעלייה של מעל 3% בנכסים המנוהלים, למעל 72 מיליארד שקל.
באשר לקרנות חו"ל, מעניין לציין כי בחודש האחרון מעל למיליארד שקל זרמו לקרנות אג"ח חו"ל. מדובר בזינוק משמעותי בנכסים של 12% בתוך חודש. לאורך השנים קטגוריית אג"ח חו"ל בקרנות הנאמנות נחשבה לרדומה, והיא ניהלה היקף נכסים זניח, העומד על אזור ה-7 מיליארד שקל.
לציבור בישראל יש הטיה ברורה לשוק האג"ח המקומי (home bias), בין היתר בשל חוזקתו של השקל לאורך השנים האחרונות, ולכן הזרמת מיליארד שקל לקרנות הללו בתוך חודש נחשבת לחריגה.
השקעה באג"ח בחו"ל חושפת את המשקיע גם לתנודות בשער החליפין. היות שממילא התשואות בשוק האג"ח מוגבלות (בטח בשנים האחרונות לפני שהחלה עליית הריבית), הרי שהחשיפה הזו למט"ח עלולה לנגוס בחלק משמעותי מהתשואה, ולכן אפיק זה לא היה פופולרי בקרב המשקיעים בישראל. אלא שנראה שהחששות מהמהפכה המשפטית והיחלשות השקל מול הדולר שלחו חלק מהמשקיעים למכור קרנות אג"ח המשקיעות בישראל לטובת קרנות אג"ח שמשקיעות בחו"ל. יהיה מעניין לעקוב האם המגמה הזו תתעצם בחודשים הקרובים, ותביא לתחייתן של קרנות האג"ח בחו"ל.
תמונת הראי היא כמובן בקרנות האג"ח הישראליות, שמהוות חלק מרכזי מתעשיית קרנות הנאמנות, עם נכסים של מעל 170 מיליארד שקל. קרנות אלו סובלות מסנטימנט שלילי על רקע המהפכה המשפטית, וגם בשל הימשכות העלאות הריבית. בפברואר 2023 נפדו מקרנות האג"ח למיניהן (האקטיביות והפסיביות) 6 מיליארד שקל, שמהווים מעל ל-3% מהנכסים. אם המהפכה המשפטית תסתיים בפשרה, סביר שנראה תיקון בשקל, כך שהציבור עלול לגלות כי הפסיד כספים מהסטת הכספים שביצע.
גם בקרנות המשקיעות במניות בישראל המצב אינו מזהיר. מקרנות אלו נפדו 2.5 מיליארד שקל בחודש פברואר. זאת, בתוספת ההפסדים שנגרמו מירידות השערים בחודש האחרון, המביאים לכך שסך הנכסים המנוהלים בקרנות אלו עומד על 56.8 מיליארד שקל, הנתון הנמוך ביותר מאז נובמבר 2021.
נראה שאף שהמגמה בשוקי המניות בחו"ל לא הייתה מזהירה בפברואר (מדד 500 S&P ירד ב-2.6%), המשקיע הישראלי העדיף להעביר כספים לקרנות המשקיעות במניות בחו"ל, והזרים לקרנות אלה 1.3 מיליארד שקל.
אפיק נוסף שממשיך ליהנות מזרימת כספים הוא הקרנות הכספיות: עוד 5.2 מיליארד שקל זרמו לקרנות אלו, קצב דומה לזה שהיה בחודשים האחרונים, מאז החלו העלאות הריבית, ואפיק זה הפך לאטרקטיבי יחסית. מתחילת 2022 גייסו הקרנות הללו מעל ל-40 מיליארד שקל. החידוש בחודש האחרון הוא שלמעלה מ-40% מהסכום שזרם אליהן, 2.2 מיליארד שקל, הגיעו לקרנות כספיות המשקיעות במט"ח, מה שמשקף עוד דרך של הציבור להקטין חשיפה לשקל.
בשורה התחתונה, המגמה בענף קרנות הנאמנות בחודש פברואר מטרידה, בעיקר אם היא תימשך. לראשונה זה שנים רבות נוצרה קורלציה בין ביצועי הממשלה לביצועי הבורסה, לאחר שלאורך השנים האחרונות, התנהגות הבורסה וכפועל יוצא מכך גם המגמה בענף קרנות הנאמנות הושפעו בעיקר ממגמות עולמיות. בארה"ב נהוג למדוד הצלחה של נשיאים בהתאם לביצועי הבורסה בשנות כהונתם, וכעת נראה שמתחיל לקרות תהליך שכזה גם בישראל בשל עוצמת האירועים שמתרחשים בזירה המקומית.
לדברי גורם בכיר בענף קרנות הנאמנות, יש מגמה של יציאת כספים מבתי ההשקעות: "יש בהלה ואנשים מודאגים. אנחנו מרגישים את זה יומיום בבית ההשקעות. אנשים סוגרים חשבונות של ניהול תיקי השקעות (שבעצמם כוללים השקעה בקרנות נאמנות). אנשים מנזילים את תיק ההשקעות בגלל חוסר הוודאות. על כל זה צריך להוסיף שהריבית הגבוהה גורמת לאנשים להעדיף פיקדונות שקליים. המתוחכמים שביניהם עוברים אף לפיקדונות דולריים". לשאלה עד כמה מדאיגה הוצאת הכספים מבחינת תעשיית הקרנות הישראלית השיב הבכיר כי "זאת עדיין לא חריגה משמעותית ממה שראינו בתקופות אחרות של ירידות בשוק ההון, אבל אנחנו חווים יותר טלפונים מודאגים".
באשר לקרנות עצמן: נכון לחודש פברואר, קסם (חברת קרנות הנאמנות של הפניקס, שמנהלת 51.1 מיליארד שקל) סבלה מהיקף הפדיונות הגדול ביותר. קסם פדתה חצי מיליארד שקל מהיקף נכסיה בקרנות המחקות ו-400 מיליון שקל בקרנות המנוהלות. קסם הוא הגוף השני בגודלו בענף הקרנות אחרי מיטב, שלה נכסים של כ-63 מיליארד שקל. קסם אמורה להפוך בחודשים הקרובים לחברת הקרנות הגדולה בישראל, לאחר שסיכמה לרכוש מפסגות קרנות נאמנות בהיקף של 17 מיליארד שקל - תמורת 260 מיליון שקל. שני בטבלת הפדיונות: בית ההשקעות ילין לפידות, שפדה כמעט 800 מיליון שקל מהקרנות שבניהולו. ילין לפידות מתמקד באופן כמעט מוחלט בקרנות נאמנות מנוהלות וכמעט אינו מנהל קרנות נאמנות מחקות מדדים. היקף הנכסים שילין לפידות מנהל בקרנות הוא 22.8 מיליארד שקל.
על רקע הביקוש לקרנות כספיות, הראל גייסה בפברואר 1.8 מיליארד שקל ומיטב גייסה 1.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה גייסה מיטב 4.3 מיליארד שקל בקרן הכספית. היא עשתה זאת בעיקר על ידי הקרן הכספית מיטב "כספית ניהול נזילות" שכמעט ולא גבתה דמי ניהול. הקרן החינמית גרמה להפסדים למיטב ולכן הוחלט באמצע החודש הקודם לסגור אותה לכניסת משקיעים חדשים.
