מזמיני עבודה מטעם המדינה מסרבים להעניק לקבלנים אורכות לביצוע פרויקטים של בנייה ותשתיות ומטילים עליהם קנסות, וזאת למרות שהרקע לעיכובים בקידום הפרויקטים נעוץ במחסור בפועלי בניין בעקבות מלחמת חרבות ברזל, סגירת השערים לעובדים פלסטינים ודשדוש בהגעת עובדים זרים לענף. כך עולה מדיון בנושא המשבר בענף הבנייה והשתיות, שהתקיים אתמול (ג') בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר אגף תשתיות, הציג בוועדה את הבעיות העולות מהשטח: "כמעט שנה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה, ואנחנו קבלני התשתיות נמצאים לפני קריסה. הענף הזה הולך ונחלש", אמר. הוא הציג את נתוני חברת המידע העסקי BDI: "מחודש מאי 350 חברות בתחום התשתיות והבנייה החוזית נקלעו לקשיים כלכליים וחדלות פירעון. נתון מהימים האחרונים מראה שהרף עבר את ה-650 חברות".
דוד קרא לממשלה להתערב באופן מיידי ולספק פתרונות למשבר, שהחריף בעקבות המלחמה. "המשבר מאיים על יציבות הענף ועלול להוביל לנזק כלכלי וחברתי נרחב. סגירת הגבולות והמחסור הקולוסאלי בעובדים, עליית חומרי הבנייה לצד אינפלציה גואה וקשיי מימון, מביאים את הקבלנים, אשר עומדים בחזית העשייה, למצב בלתי אפשרי בו הם נדרשים לעמוד באתגרים חסרי תקדים", הוסיף.
לדבריו, "למרות המצב הקשה, מזמיני עבודה רבים מסרבים להעניק אורכות ביצוע ומטילים קנסות גדולים על הקבלנים, שאינם אשמים במצב. כמו כן, החוזים שנחתמו לפני המלחמה אינם משקפים את העלויות הריאליות של ביצוע עבודות כיום, אשר התייקרו מאוד כתוצאה מהכפלת שכר העובדים. כדי למנוע קריסה של ענף הבנייה והתשתיות על המדינה להעניק אורכות ביצוע אוטומטיות לפרויקטים ללא קנסות ועיצומים; לקבוע מנגנון להתאמת תנאי התשלום בחוזים לנוכח עליות המחירים; לחוקק חקיקה שתאפשר שינוי מהותי בתנאי חוזים קיימים; ולהקים מטה תשתיות לאומי שירכז את הטיפול בענף".
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), שיזמה את הדיון, חיזקה את הדברים. "מדינת ישראל הטילה עוצר על השטחים, ובצדק, אבל אין בנייה בלי תשתיות. אנחנו במצב חירום אבל המדינה מתנהלת כאילו הכול בסדר. שמעתי מהקבלנים שהם מקבלים איומים ממזמיני שירות של המדינה, בגלל שהם לא עומדים בתנאי החוזה שנקבעו לפני ה-7 באוקטובר - חילוט ערבויות, קנסות. האם אנחנו חיים במדינה אחרת? אנחנו לא יודעים מה קרה במשק?".
ח"כ מלינובסקי הוסיפה שגם העלויות השתנו: "המשכורות של העובדים זינקו. אם לפני ה-7 באוקטובר משכורת ממוצעת של עובד הייתה 7,000 שקל בחודש, לאחר המלחמה המשכורת קפצה לממוצע של 17 אלף שקל. גם חומרי הגלם התייקרו. אם נאבד את הקבלנים אז מה יהיה פה? מי יבנה ומי יעשה את העבודה? מנכ"ל רמ"י או ראש עיריית הוד השרון? המדינה הכריזה מצב חירום, ועל סמך מצב החירום דברים לא קורים או קורים כהוראת שעה. פה דווקא מצב החירום הזה משום מה לא חל על השטח והם סובלים מזה. אז המדינה צריכה לגבש פתרונות ובשורות לקבלנים".
"נסעתי להודו וחזרתי - ואני לא מסוגל להביא עובדים"
דוד אולניק מחברת אולניק הובלה עבודות עפר וכבישים הפנה אצבע מאשימה למשרד האוצר וסיפר: "אנחנו נחשבים מל"ח - משק לשעת חירום - ולכן הציוד של קבלני התשתית היה מגויס ב-7 באוקטובר ועד היום. רבע מהעובדים שלי, כולל הילדים שלי, משרתים במילואים. ועם כל זה אני אומר פה: אם לא יהיו קבלני ביצוע כחול לבן בישראל - אין לנו זכות קיום במדינה. אנחנו קבלני הביצוע, אלו שמזיזים את השכונות ואת הכבישים, ונערי האוצר לא מבינים את זה. הם בעצמם מודים שאין אחידות בממשלה, חלק ממשרדי הממשלה נותנים הנחיות כאלה ואחרים אחרות. נתיבי ישראל הוציאו מכתב שנותנים שיפוי, וכל הכבוד להם, אבל רכבת ישראל למשל לא הוציאו כלום".
אולניק התייחס למחסור בעובדים: "נסעתי להודו וחזרתי, פתחתי תאגיד כדי להציל את החברה שלי, ואני לא מסוגל להביא עובדים. לשם המחשה: מסגר שפעם עלה 500 שקל ליום, עולה עכשיו 1,600 שקל ליום. עובדים מולדבים פעם רצו 500 שקל ליום, והיום זה כבר 1,000. פועל פלסטיני שעלה 500 שקל עולה 1,600 שקל. רצפים אין בכלל בשוק, ואנחנו עדיין עם החוזים הישנים - הכול התייקר ואין לזה ביטוי. החוזים לא משקפים את המצב ואפילו הלמ"ס לא מעדכנת את זה. האסימון לא נופל פה, כולנו מגויסים ואין מי שיעשה את העבודות. הקפטן ישן והספינה טובעת".
גיל כהן, מנהל בכיר אינטראקציה ותפעול ברכבת ישראל, התייחס לדברים ואמר: "אנחנו מגלים מצד אחד הבנה, אבל מצד שני אין לנו הנחיה מסודרת גורפת. משרד התחבורה קובע לנו זמנים, אבל אין לנו מקור תקציבי לשפות וגם לא הנחיה כיצד לשפות. חברות הבקרה שלנו מונו לבחון כיצד בנת"י (נתיבי ישראל) יימצא הפתרון איך לעשות את זה".
משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין, אמר בדיון כי "אנחנו מנסים לקדם את כל הנושא של הבאת עובדים זרים, להביא 5,000 עובדים זרים, בהתאם להחלטת ועדת המנכ"לים שהתקבלה בתחילת יולי. אנחנו מקדמים נהלים והסכם בילטרלי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם משרד התחבורה ועם ממשלת סרי לנקה. אין עדיין הסכם, עובדים על הנוסח, ושבוע שעבר חתמנו על הסכם בענף המלונאות".
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), קרא לחשב הכללי באוצר להנחות את משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות לשפות את חברות התשתיות על הפסדיהן בתקופת המלחמה. "לא נרצה שהחברות הקבלניות יתמוטטו. המדינה זקוקה להן עכשיו, ולאחר המלחמה נזדקק להן במיוחד בשיקום התשתיות שנהרסו במלחמה", סיכם.
