כשמונה חודשים לאחר שנכנס לחיינו, ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (ד') את תקנות התו הירוק גם לעובדים במוסדות בריאות, רווחה ובמקומות הפועלים לפי התו בתחום הפנאי. התקנות ייכנסו לתוקף ביום שלישי הקרוב (5.10.2021), על מנת לאפשר זמן התארגנות למקומות העבודה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי התקנות החדשות, עובדים אשר באים במגע עם מטופלים, מקבלי שירות או קהל הלקוחות, יידרשו להציג תו ירוק קבוע או להיבדק בבדיקה מהירה פעמיים בשבוע, על חשבונם. זאת, כאשר עד כה חובת התו חלה על הלקוחות, אולם לא על העובדים.
2 צפייה בגלריה
מגבלות התו הירוק בבתי עסק. משבוע הבא - גם על העובדים
(צילום: דניאל סלמה, אורי דוידוביץ')
בתקנות מוצע לקבוע כי עובד לא ייכנס למקומות העבודה שעליהם חלות התקנות אם לא הציג אישור תו ירוק המעיד על כך שהוא מחלים או מחוסן או הציג אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מיידית מ-84 השעות (שלושה וחצי ימים) שקדמו למועד הצגת התוצאה. המשמעות של הוראה זו היא שעובד שאין לו תו ירוק, יידרש לשתי בדיקות מיידיות מדי שבוע על חשבונו, כדי להיכנס למקום העבודה.
ההגבלה חלה על מוסדות הבריאות שמפורטים בתקנות- בתי חולים, מרפאות, מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים ועוד, מוסדות הרווחה- בתי אבות, בתי דיור מוגן, מסגרות חוץ-ביתיות לקטינים ועוד, וכל מקומות העבודה שנקבעה לגביהם בתקנות הגבלת פעילות שפתיחתם לציבור מותנית בהצגת תו ירוק או תוצאה שלילית בבדיקת קורונה- מכוני כושר, מסעדות, אטרקציות, אירועי תרבות ועוד.
יודגש כי הדרישה לתו ירוק או לתוצאה שלילית לא תחול לעניין עובד שהמעביד שלו קבע לגביו שאינו בא במגע עם מטופלים, מקבלי שירות או קהל הלקוחות במקום העבודה.
יחד עם זאת, הממשלה נענתה לדרישת יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, לבטל בשלב זה את הסנקציה הפלילית על הפרת התקנות עד להסדרת האפשרות לאכוף את התקנות באמצעות קנסות מנהליים כפי שנעשה בשאר התקנות מכוח חוק הקורונה הגדול. כמו כן, הושגה הסכמה על מתן מענה בימים הקרובים לפניות של מעסיקים לקבלת פטור במקרים חריגים מן התקנות.
עוד התחייבה הממשלה להפיץ בימים הקרובים הנחיות למעסיקים ביחס להתמודדות עם עובדים שאינם בעלי תו הירוק המסרבים להיבדק.
עדיף מאוחר מאשר אף פעם?
מדובר למעשה בתיקון לחור שנמצא בתקנות התו עוד מראשיתו, אשר הפכו אותו ללא יותר מעוד "הטבה למתחסנים". בתקנות שפרסם בתחילת השנה משרד הבריאות לקראת פתיחת העסקים אחרי הסגר, נכתב בפירוש כי "אדם" שאינו מחוסן או מחלים השוהה במקום הפועל עם תו ירוק - ייקנס ב-1,000 שקל. רק שאחרי פניית ynet, הבהיר אז משרד הבריאות כי "נכון להיום, אין חובה חוקית על העובדים להציג תו ירוק, אלא על ציבור הלקוחות בלבד".
העסקים שפתחו אז לפי התו הירוק פירשו כמובן את התקנות כל אחד בצורה אחרת. חלקם אמרו בפירוש שלא כל העובדים שלהם מחוסנים, וחלק אחר הבהיר שרק עובדים מחוסנים או כאלה שיציגו בדיקה שלילית יורשו להיכנס למקום העסק.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, פרסם אז חוות דעת בנושא וקבע כי "לא ניתן לקבוע דרישה קטגורית וכללית מעובדים להתחסן בלא בחינה וביסוס של הצדקת הדרישה". הוא הנחה את המעסיקים "לבחון כל החלטה בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של מקום העבודה ואופיו", וכן הציע "להידרש לשאלת קיומן של חלופות פוגעניות פחות, שיכולות להגשים את התכלית החשובה של מניעת ההדבקה במקום העבודה ושמירה על הציבור".
בתי המשפט שדנו במקרים נוספים סיפקו תשובה דומה: הדרישה מעובד לעמוד בתו הירוק בעצמו, כלומר להתחסן או לספק תוצאת בדיקה שלילית, כדי להיכנס למקום העבודה - סבירה. עם זאת, למרות העמדה הברורה של בתי המשפט וגם של הייעוץ המשפטי לממשלה, הממשלה הקודמת - זאת שבערוב ימיה כבר לא ממש הייתה במצב להחליט שום דבר - השאירה את התו הירוק מחורר וללא הסדרה אמיתית בחקיקה. כעת, כשמונה חודשים אחרי, המצב כאמור תוקן.
בתוך כך, בתחילת השבוע פרסמה המדינה להערות הציבור תזכיר חוק משלים לתזכיר החוק שפרסמה בשבוע שעבר, שקבע כי מי שפוטר משום שסירב להתחסן או להיבדק ייחשב כאילו התפטר מבחינת דמי אבטלה. ביום חמישי האחרון בשעה 23:30 פרסם משרד הכלכלה והתעשייה תזכיר חוק נוסף בנושא, שנוגע לפיצויי פיטורים, וקובע כי עובד שהתפטר משום שלא הסכים להתחסן או להיבדק לא יוכל בכל מקרה להחשב שהתפטר בדין מפוטר.
בהסתדרות הודיעו היום כי הגישו התנגדויות לשתי הצעות החוק, אשר כבר עוררו תרעומת רבה בקרב ארגונים חברתיים ופוליטיקאים, כולל מהקואליציה, וספק אם יזכו ברוב בכנסת.
יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, אמר היום בהמשך לאישור התקנות החדשות כי "התקנות מהוות עליית מדרגה מהותית בהרחבת השימוש במנגנון התו הירוק, לראשונה בתחום דיני עבודה ומקומות עבודה. ככל שמגיעים למרחבי זכויות יותר מהותיים כמו זכות הפרנסה שמעוגנת בחוק יסוד חופש העיסוק, נטל הפיקוח הפרלמנטרי של הוועדה גובר. הנגזרות העיקריות הן הצורך בהעמקת הביסוס האפידמיולוגי והאכיפה".
