לכתר פלסטיק יש בעלי בית חדשים. לכלכליסט נודע כי קרן ההשקעות הישראלית קדמה וקרן ההשקעות קומיוניטי של ג'רמי בלנק השתלטו על יצרנית מוצרי הפלסטיק הישראלית.
בלנק היה בעבר הנציג של קרן יורק בישראל, שהחזיקה בבעלות על בית ההשקעות פסגות, בתקופה שהיה הגדול בישראל. שתי הקרנות מובילות קבוצה שהגיעה להחזקה של 28% בכתר פלסטיק, ובימים אלו הן פועלות לרכוש מניות נוספות במטרה להגיע לשיעור החזקה של כ-33% ומקיימות מגעים עם בעלי מניות נוספים.
2 צפייה בגלריה
מפעל כתר פלסטיק
מפעל כתר פלסטיק
מפעל כתר פלסטיק
(צילום: באדיבות כתר פלסטיק)
הקבוצה של קדמה וקומיוניטי מורכבת ממשקיעים זרים וישראלים, בהם, בין היתר, כלל ביטוח, שרכשה כ6% מהמניות ב-40 מיליון אירו והעמידה מימון של 25 מיליון אירו לרכישה. המניות למעשה נרכשו מבעלי החוב של כתר, שהשתלטו עליה, בכמה עסקאות שונות, ולפי שווי ממוצע של 750-700 מיליון אירו לכתר פלסטיק (786-735 מיליון דולר).
מדובר על שווי נמוך משמעותית מזה שלפיו קיוו למכור את החברה בעלות השליטה, הקרנות הקנדיות BC פרטנרס ו-PSP, שהעמידו את החברה למכירה כנגד החוב הבכיר שלה — 1.3 מיליארד דולר. לאחר שהקרנות לא עמדו בפירעון החוב, החברה עבדה לידי נושיה השונים בחודש מרץ האחרון.
הקרנות הקנדיות רכשו את השליטה (80%) בכתר פלסטיק מידי משפחת סגול בשנת 2016 תמורת 1.4 מיליארד דולר ולפי שווי של 1.7 מיליארד דולר. כלומר, כתר החליפה ידיים כעת לפי שווי שנמוך בעד 57% מהשווי שלפיו משפחת סגול ביצעה את האקזיט שלה בחברה. מדובר על סכום אבסולוטי שקרוב למיליארד דולר.
ממרץ השנה, מי שהייתה בעלת המניות הגדולה (19%) בכתר פלסטיק היא חברת ההשקעות האמריקאית ביץ' פוינט, שהמטה שלה ממוקם בלוס אנג'לס, וזאת כתוצאה מהיותה נושה של החברה. נושים נוספים שהפכו לבעלי מניות הם קרן CVC ואינווסקו.
בעקבות הסדר החוב שהעביר את כתר לידי הנושים, לחברה נותר חוב של כ-700 מיליון אירו, לאחר שרכיבי חוב אחרים הומרו למניות. המהלך המדובר למעשה מחק לחלוטין את בעלי המניות הקודמים — BC פרטנרס, PSP ומשפחת סגול, שהמשיכה להחזיק ב-20% מאז מכרה את השליטה.
לאחר שהגיעו להחזקה הנוכחית, קדמה וקומיוניטי מינו דירקטור מטעמן לכתר, כשהשאיפה שלהן היא למנות דירקטור נוסף. הן מינו מטעמן את צחי ויזנפלד, לשעבר מנכ"ל חברת מולטי לוק, שמייצרת מנעולים וצילינדרים למנעולים, תפקיד שלאחריו מונה למנכ"ל החברה האם אסא-אבלוי השבדית, שעוסקת גם היא באותו התחום.
2 צפייה בגלריה
צחי ויזנפלד
צחי ויזנפלד
צחי ויזנפלד
(צילום: מורג ביטן)
ויזנפלד עבר ללונדון לאחר המינוי, ומשם ניהל, בין היתר, את האינטגרציה בין החברות. כיום הוא מכהן כדירקטור בכמה חברות, בין היתר בחברת פלקט-גרופ, שפועלת בתחום האנרגיה ונמצאת בבעלות קרן טריטון הבינלאומית.
בראש הדירקטוריון של כתר עומד מאז אפריל מייקל מגרמן האמריקאי, שניהל בעבר כמה חברות אמריקאיות גדולות בתחומי הקמעונאות ומוצרי הצריכה. אחת ההחלטות הראשונות שקיבל כיו"ר הייתה פיטורי המנכ"ל אלחנדרו פנה שמונה על ידי הקרנות הקנדיות, ושניסה להנפיק את כתר בוול סטריט לפי שווי של 3 מיליארד דולר בגל ההנפקות הגדול של 2021, מהלך שבסופו של דבר לא יצא לפועל. במקומו מונה אודי שגיא, שקודם מתוך החברה.
כפי שנחשף בכלכליסט, במרץ האחרון כתר עברה לידי בעלי החוב, ובראשם ביץ' פוינט קפיטל, CVC קפיטל פרטנרס ואינווסקו. זאת, לאחר שהבעלים הקודמים של החברה, הקרנות הקנדיות BC פרטנרס ו-PSP, לא הצליחו למכור את השליטה (80%) בה. הקרנות שאפו למכור את כתר בגובה החוב שלה, 1.3 מיליארד דולר, שאותו העמיסו על כתפיה לאחר שרכשו את השליטה בה מידי משפחת סגול.
הקרנות הקנדיות ניסו למכור את השליטה בכתר באמצעות מכרז, ולשם כך הן שכרו את שירותי בנק ההשקעות הבינלאומי גולדמן זאקס. לשלב המקדמי במכרז שערכו BC פרטנרס ו-PSP ניגשו גופים רבים, חלקם גדולים ומוכרים, אך בסופו של דבר הוגשה הצעה אחת בלבד - זו של קרן ההשקעות הישראלית פורטיסימו, שהציעה לרכוש את השליטה תמורת 900 מיליון דולר.
פורטיסימו, בעלת השליטה בסלקום, האמינה שתוכל לבצע טרנאראונד בכתר, להעביר את החברה לרווחיות ולהנפיק אותה בוול סטריט בתוך זמן קצר. הקרנות ובעלי החוב דחו את ההצעה, משום שהיא הייתה מתחת לגובה החוב, ולאחר מכן כתר יצאה מידי הקרנות ועברה לידי בעלי החוב, תוך שהחוב הומר למניות, ואלה מינו דירקטוריון חדש.

קדמה מחפשת סינרגיה

קרן קדמה, המנוהלת בידי גלעד הלוי, גלעד שביט ואורי עינן, רואה ברכישת השליטה בכתר קפיצת מדרגה בהיקף העסקים שלה, וגם הזדמנות לסינרגיה עם חברות נוספות שנמצאות בפורטפוליו שלה ופועלות בתחום הפלסטיק. במאי 2022 נכנסה קדמה לראשונה לתחום הפלסטיק כשרכשה את חברת זריחה חלאבין, הפועלת בתחום הזרקת הפלסטיק, תמורת 145 מיליון שקל.
זריחה מחזיקה בשני מפעלים, אחד באזור התעשייה ברקן ואחד במעלות, והיא מעסיקה 300 עובדים. יש לה גם אתר ייצור בסין. בין היתר, זריחה מייצרת את חלקי הפלסטיק של מדפסות התלת-ממד של סטארטסיס הישראלית. זמן קצר לאחר הרכישה של זריחה, קרן קדמה רכשה 50% מחברת פלס-פיט לפי שווי של 164 מיליון שקל.
החברה, שפועלת מאזור התעשייה בר-לב, מייצרת מחברים לצינורות מים. עבור קרן קדמה, שהוקמה ב-2006 וגייסה יותר ממיליארד שקל בשלוש קרנות, רכישת השליטה בכתר היא ככל הנראה העסקה הגדולה בתולדותיה.