ארבע שנים לאחר ש"קרן העושר" אמורה הייתה להתחיל לפעול ולאפשר משיכת מיליוני שקלים ממנה לתקציבי הבריאות, החינוך, הרווחה והתשתיות - תתחיל הקרן לפעול באמצעות בנק ישראל ב-1 ביוני.
התחלת פעילות הקרן, שבה נאספים כספי המיסים המשולמים על ידי החברות שמנצלות את משאבי הטבע של ישראל, בעיקר בתחום הגז ובים המלח, נקבעה למועד שבו יצטברו בקרן החדשה מיליארד שקלים ויותר. משרד האוצר הודיע אתמול בצו שפרסם כי ההכנסות שהצטברו בקרן, על פי החוק שנחקק בעקבות המלצות "ועדת ששינסקי" הגיעו לראשונה למיליארד שקל "סופיים", דהיינו תשלומי מיסים שביצעו החברות ושאין ויכוח בעניינם אם היה מקום לשלמם או לשלם פחות כתביעת החברות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי החוק, מותר יהיה בשנים הבאות להשתמש אך ורק בכספים שתניב הקרן מהריבית ולא בכספי הקרן עצמה. ההערכות הן שהמדינה יכולה להשיג תשואה של 4%-5% בשנה על כספי הקרן כך שכבר בסוף 2022 ניתן יהיה להשתמש בכמה עשרות מיליוני שקלים למטרות שישרתו את אזרחי המדינה. על משרד האוצר יהיה לעדכן את הוועדה המיוחדת שהוקמה בכנסת, שבראשה עומד כיום ח"כ מוסי רז, לאילו מטרות מיועד הכסף.
"קרן העושר" הוקמה לפני שמונה שנים, ארבע שנים לאחר שנתגלו כמויות הגז הגדולות בחופי ישראל. לפני עשור חזה בנק ישראל כי בשנת 2022 יהיו בקרן כבר כ-14 מיליארד שקל, אולם הקמת הקרן וגביית המיסים על משאבי הטבע התעכבו במשך שנים.
עד כה הצטברו בקרן כ-1.3 מיליארד שקל, אולם רק על מיליארד שקל לא קיים ערעור של החברות משלמות המיסים על משאבי הטבע, והכסף הופקד סופית בקרן העושר. רוב הכסף הגיע מרווחי מאגר "תמר" ומרווחים על כריית ומכירת אשלג.
יצוין שביוזמת שרת המדע אורית פרקש-הכהן נקבע בחוק כי גם כאשר יש מחלוקת על המס, 75% מסכום המס שקבעה רשות המסים יופקדו בקרן.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אמרה בתגובה: "אני מברכת על תחילת פעילותה של קרן העושר, למרות האיחור הרב. תיקון החוק שהשלמתי יחד עם שר האוצר, שינה את הכללים הקודמים, ויסייע סוף סוף לציבור ליהנות מהפקדת מיסים ראויה ומהירה לקרן העושר לרווחת כולנו".
יצוין, כי ההתיקון לחוק ייעל את הליך גביית ההיטל ופתר את בעיית התמריץ החיובי שנוצר לחברות, להשיג ולערער על גובה השומה ובכך לדחות את מועד העברת התשלום במשך שנים. לפני התיקון, התאגידים יכלו לערער לבית המשפט על גובה ההיטל שנדרשו לשלם בשומה בצו, וכל עוד לא התקבל פסק-דין, הם לא נדרשו לשלם את ההיטל שנמצא במחלוקת. הכלל שתוקן קבע כי אם הסכום ששנוי במחלוקת - לא משלמים, ובכך אפשר לחברות לגרור את התשלומים שמגיעים למדינה במשך שנים רבות, ובכך יצר תמריץ שלילי לשלם מיסים לקופת המדינה. התיקון פועל לפי עיקרון פשוט – קודם משלמים 75% מתוספת ההיטל שבמחלוקת ואחר כך מתווכחים.
תיקון משמעותי נוסף שהוכנס לחוק הוא הטלת קנס על גירעון. כאשר חברה מגישה דו"ח מס עם הערכת חסר לגובה התשלום השנתי שעליה לשלם, רשות המיסים תוסמך לגבות 15% מהפער בין הערכת החסר של החברה לבין הערכת רשות המיסים. תיקון זה יאפשר הרתעה וייתן תמריץ להגיש דוחות המשקפים נכונה את הרווחים שצברו החברות במהלך השנה.
הערעורים הרבים של חברות משאבי הטבע הגדולות עד כה דחו את כניסת כספי ההיטלים שהיו אומרים להתקבל בגין מיסוי רווחי היתר, והציבור נפגע. התיקון בחוק שעבר מחזיר את הכסף שמגיע לציבור ממשאבי הטבע של ישראל, וההערכה היא כי יתרום בשנים הקרובות לתשלום של מעל ל-200 מיליון דולר למדינה, שמתעכבים בשל מחלוקות בין התאגידים לרשות המיסים.
