משבר האקלים בעולם מעסיק לא מעט גופים, בין אם הם ציבוריים או פרטיים. גם חברות פרטיות נכנסות למשבצת הזאת. בוועידת האקלים של ynet ו"ידיעות אחרונות" שהתקיימה היום (רביעי) נערך פאנל בנושא "זה לא עסק: משנים מציאות דרך העולם העסקי", שהתייחס בדיוק לכ
דני גביש הוא סמנכ"ל תפעול ביוניון מוטורס, התייחס לצד של עולם הרכב: "יש לנו אחריות על ההתמודדות עם משבר האקלים. אני חושב שאנחנו רואים גם בעולם שלנו וגם בעולם העסקי תעשיות שלמות שמתפתחות, נולדות סביב כלכלה מעגלית, מיחזור, אנרגיות מתחדשות.
"גם אצלנו בעולם הרכב אנחנו עוברים בשנים האלה רבולוציה שדוחפים אותה שני וקטורים. וקטור אחד אפשר להגיד שזה המדינות, בעיקר האיחוד האירופי, שמחוקק חוקים ודוחף אותנו קדימה. והצד השני זה באמת התפתחויות טכנולוגיות, אנחנו רואים המון טכנולוגיות שבאות לשפר את מנוע הבעירה הפנימי, באות להחליף אותו. וזה המקום שלנו כעולם הרכב לעשות את זה".
אי אפשר כמובן לא לדבר על המכוניות ההיברידיות, המכוניות החשמליות. איך זה בא לידי ביטוי, עד כמה גם ההתקדמות היא הרבה יותר מטאורית ממה שציפינו לו רק לפני כמה שנים או אולי להפך?
"ההתקדמות היא מאוד מאוד מהירה. אבל היא לא התחילה היום. כבר ב-1995 טויוטה הציגה לעולם את המנוע ההיברידי, עם רכב הפריוס. אנחנו על הדבר הזה כבר הרבה מאוד שנים. אני חושב שאנחנו חלוצים, טויוטה חלוצה גם בכל טכנולוגיות המימן. כבר ב-2014 הצגנו את רכב שמונע רק במימן, הוא למעשה לוקח את האידיאולוגיה של טויוטה של TO GO BEYOND ופולט מהאגזוז שלו רק מים. ואנחנו שם".
עדי וגמן, שותפה מנהלת ב-E44 Ventures, שמשקיעה בין השאר בחברות סטארט-אפ, הוסיפה: "אגיד שהבן אדם המהותי בעל המשקל הכי גדול של עשרה טריליון דולר, שקבע את המושג "climb at risk is investment risk", היה לארי פינק, ה-CEO של בלאקרוק במכתב למשקיעים שלו ב-2020, ממש בעיצומה של הקורונה. הוא התחיל להניע בעולם גל ושם מול המגזר העסקי מראה מאוד חזקה שהאקלים הולך לשנות מהותית את הדרך שאנחנו ננהל עסקים. זה יגרום להצפות, זה יגרום לשינויי מזג אוויר, זה יגרום לכל כך הרבה דברים. אם יש לך מפעל שיושב על איזה צוק, אולי כדאי שתחשוב מה יקרה מחר כשהים נגיד יגיע עד הצוק ולא יהיה לך כבר מפעל.
"היום אנחנו רואים שלמרות שיש ירידה גלובלית ומקומית בהשקעות, כל מה שנוגע באקלים נמצא כרגע בעלייה משמעותית כי אנשים מבינים שזה האתגר הכי משמעותי שיש לאנושות, ואמר ביל גייטס, שהוא יותר חכם ממני בוודאות, ש-10 אלפים היוניקורנים הבאים יגיעו מעולמות האקלים. ובגלל זה היום אנחנו רואים גל של גופים וקרנות שמשקיעים, וזה הפך להיות קריטריון מוביל".
מה יהיה גורלן של אותן חברות שלא יעשו את הטרנספורמציה הזאת?
"אני לא חושבת שיש להם זכות קיום משני הצדדים. אם אתה חברה נסחרת במקומות מתוקנים, לא ישראל, אתה כפוף לרגולטור שבודק לך את ה-EFG שלך, אתה מחויב לדווח על זה למשקיעים שלך. נגיד שאתה חברה פרטית, שדני לצורך העניין לוקח ממך את השירותים, אם לא תעמוד במה שהחברה הגדולה רוצה, לא תהיה לך זכות קיום. זאת אומרת הדבר הזה הוא מעגלי, היקפי ואי אפשר יהיה להתחמק ממנו".
גלית כהן, ראש תכנית אקלים וביטחון לאומי, המכון למחקרי ביטחון לאומי, דיברה על מה הממשלה צריכה לעשות כדי לדחוף את הנושא: "הייתי אומרת שהממשלה צריכה לייצר את הסטנדרטיזציה, ולתת את הכיוונים ואת הלאן אנחנו הולכים קדימה, ולטווח הארוך. כי עסקים צריכים ודאות עסקית, זה מאוד מאוד חשוב וזה מה שהממשלה צריכה לייצר - חוק אקלים, מס פחמן, כל הדברים האלה שבאים ואומרים 'טקסונומיה ירוקה', 'השקעות ירוקות', ועוד ועוד דברים".