ענף הבנייה נתון במשבר חסר תקדים בהיקפו ובהשפעתו. שילוב של גורמים, לרבות מחסור אדיר בעובדים הנובע ממתחים גיאופוליטיים, שיעורי ריבית גבוהים ומשתקים וחוסר מעש ממשלתי, הביאו מגזר חיוני זה אל סף קריסה. בלב המשבר מחסור חסר תקדים בעובדים. המצב כה חמור, עד שהוא משתק למעשה את הענף. ההערכה היא ש־120,000 עובדים חסרים בכוח העבודה, גירעון שיש לו השפעות מתגלגלות על הכלכלה כולה. המחסור נובע בעיקר מהגירת עובדים זרים, שמילאו בעבר תפקיד קריטי במילוי שורות עובדי הבניין. רבים מהם, שהגיעו ממדינות כמו הודו וסרי לנקה, נמלטו עקב הסלמה במתיחות, והותירו חלל שהתברר כקשה למילוי.
היעדרם של העובדים עיכב פרויקטים רבים, מבנייני מגורים ועד לפיתוח תשתיות, וגרם לעיכובים המשפיעים לא רק על ענף הבנייה, אלא גם על הכלכלה הרחבה יותר. התוצאה הישירה של המחסור אינה רק האטה בפעילות הבנייה, אלא גם עלייה משמעותית בעלויות העבודה, שכן הביקוש לכוח העבודה הנותר - מזנק. תרחיש זה יצר סערה מושלמת, המאיימת על עצם יסודות הענף, ומדגישה את הצורך הדחוף בפתרונות.
אפקט הדומינו הכלכלי: ריביות גבוהות וקריסת חברות
המחסור בעובדים הוביל למפולת של אתגרים כלכליים, ובראשם ריביות גבוהות ואיום מתקרב של קריסת חברות. ענף הבנייה, מנוע מרכזי של צמיחה כלכלית, מוצא עצמו לכוד במעגל קסמים, שבו המחסור בעובדים מוביל לעיכובים בפרויקטים, שבתורם מנפחים עלויות ומפחיתים רווחיות. המצב מחמיר עוד יותר בשל הריביות הגבוהות, שמעלות את עלויות המימון ולוחצות על הרווחים הדקים ממילא של חברות הבנייה.
העלייה בריביות היא תגובה למצב הכלכלי הרחב, אך השפעתה חריפה במיוחד על ענף הבנייה, שבו התלות במימון גבוהה. חברות ניצבות כעת בפני חרב פיפיות: עלות ההלוואה של כסף כדי לשמור על פרויקטים זינקה, בעוד התשואה על ההשקעה פוחתת עקב עיכובים ועלויות עבודה מוגברות. מאזן פיננסי זה מוביל חברות מסוימות לסף קריסה, ומבשר גל פוטנציאלי של פשיטות רגל, שעשויות להשפיע באופן הרסני על הכלכלה. הסיכון לקריסת חברות לא רק מאיים על מקומות עבודה ופרנסה, אלא גם פוגע באמון במגזר הבנייה, ומעמיק עוד יותר את המשבר.
הבטחות הממשלה מול המציאות: סיפור של חוסר מעש
בתגובה למשבר המתעצם, הממשלה הבטיחה בתחילה סדרה של התערבויות, שנועדו להקל את המחסור החמור בעובדים וההשפעות המדרדרות שלו. במרכז ההבטחות הללו הייתה המחויבות לסייע בייבוא עשרות אלפי עובדים זרים. המהלך נועד למלא את השורות המדולדלות של כוח העבודה בבנייה, ובכך להניע מחדש פרויקטים תקועים ולהחזיר את המומנטום לתעשייה. אולם בפועל רק חלק קטן מכוח העבודה הנדרש - כ־1,000 עובדים מהודו וסרי לנקה - אושר להגיע. הפער הבולט הזה בין הבטחה למעשה רק העצים את תחושת המשבר, והותיר חברות נאבקות למצוא פתרונות לצד פרויקטים תקועים.
הקמת תאגידים חדשים: צעד טוב, אלא אם יוצקים בהם תוכן ומביאים להם עובדים
בניסיון לייעל תהליכים ולזרז את פתרון המשבר, הממשלה אישרה גם הקמת עשרות תאגידים חדשים. אלה נתפסו כאמצעי להאצת ההליכים הבירוקרטיים שמעכבים באופן היסטורי את הגיוס המהיר של משאבים ועבודה בענף הבנייה, התשתיות והשיפוצים. חברות עודדו להשקיע במיזמים הללו ולקחו מימון בנקאי בציפייה לתגובה ממשלתית מהירה. אלא שחרף מאמצים אלה והתחייבויות פיננסיות, נוהלי החירום הצפויים להקלת זרם העובדים הזרים לא התממשו.
הקמת התאגידים, אף שנבעה מכוונה טובה, לא צלחה עד כה. כל זה מעלה שאלות לגבי יכולתה ורצונה של הממשלה להתמודד עם המשבר חזיתית, ומשאיר את בעלי העניין במצב של אי ודאות ותסכול. כבר לפני ארבעה חודשים חברות חדשות קיבלו אישורי העסקה, לקחו הלוואות, העמידו ערבויות והתחייבויות, ועד היום לא קיבלו עובדים, למרות כל ההצהרות ולמרות מיון של 18 אלף עובדים שטרם הגיעו לישראל. מעניין לדעת מה האינטרס למנוע זאת? כנראה, למישהו יש אינטרס להמשיך ולהרוויח 2,000 שקל ליום על כל עובד. אני אעשה הכול להעלות את הנושא על סדר היום.
השעון מתקתק: הדחיפות לפעולה מיידית
כאשר ענף הבנייה תלוי על בלימה, הדחיפות לפעולה מיידית ונחושה מעולם לא הייתה גבוהה יותר. ההשפעה המצטברת של המחסור בכוח אדם, הריבית המאמירה והיעדר התערבות ממשלתית יעילה יצרו משבר מתקרב, שמאיים להוריד מהפסים לא רק את ענף הבנייה, אלא גם את הכלכלה הרחבה. בחינה מחדש ושיפוץ פוטנציאלי של מדיניות הקשורה לייבוא עובדים זרים יכולים לסייע בהקלת המחסור המיידי בכוח אדם.
יתר על כן, קיים צורך דחוף בהתערבויות פיננסיות כדי לתמוך בחברות מתקשות ולמנוע פשיטות רגל נוספות. השעון מתקתק ודורש פעולה קולקטיבית מהירה. ענף הבנייה זקוק נואשות לחבל הצלה, וחובתם של כל המעורבים לספק אותו לפני שיהיה מאוחר מדי. זהו רגע מכריע עבור בעלי העניין להתאחד וליישם פתרונות, שישקמו את ענף הבנייה לבנה אחר לבנה.