מאז פרוץ המלחמה והכרזת השטחים בעוטף עזה כשטח צבאי סגור, החקלאים בעוטף לא יכולים לצאת לשדות ולחממות - והמצב מחריף. בנוסף, העובדים הזרים, תאילנדים ונפאלים, עזבו בגלל המצב. רבים מהם נרצחו וגם נחטפו. כעת החקלאים נותרו ללא ידיים עובדות. התוצאה: הגידולים לא מטופלים והירקות נרקבים ונופלים. לטענת החקלאים, מדובר בנזקים במיליוני שקלים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
כך למשל, חיים ובניו יואב וחן מגדלים עגבניות שרי בחממות ומשווקים לשוק המקומי בלבד. "אנחנו במצוקה קשה", הם אומרים. "בעקבות המצב, הפועלים התאילנדים שלנו ברחו ואין מי שיקטוף את העגבניות. אם לא נקטוף המשק יקרוס. כרגע אנחנו מנסים למזער כמה שניתן את הנזק".
"נשמח מאוד לכל עזרה אפשרית בקטיף", אומרת ז'קלין כהן ממושב יבול שבחבל אשכול, האזור שנפגע קשה ביותר. לדברי איתן אהרון, מזכיר מושב מבטחים, "מה שקורה לחקלאות שלנו באשכול זאת קטסטרופה. מפעלי חיים של חקלאים קורסים ואף אחד לא מדבר על זה. גידולים נחרבים ולאף אחד אין תשובות. המלחמה הזו תיקח הרבה זמן אבל החקלאות לא יכולה להמתין. מישהו כאן צריך להתעורר".
בקיבוץ נחל עוז כבר הבינו שאין יותר מדי מה להציל ברפת של הקיבוץ עם 400 חולבות. מזה 11 ימים שהפרות לא חולבות בגלל שמכון החליבה נהרס והושבת. חוליית המחבלים שפלשה לקיבוץ הגיעה גם למכון החליבה החדש והממוגן של הקיבוץ ושרפה חלקים ממנו, בעיקר את המערכות הטכנולוגיות. במקביל, נגרמו נזקים כבדים לתשתיות הקיבוץ שרוב הזמן נשאר ללא חשמל, ומעת לעת הגנרטור מופעל. הנזקים כאמור נאמדים במליונים.
גידי סבאג, מנהל הרפת אמר כי "נגרמו נזקים לרפת וזה גרם לפרות לברוח. הם התפזרו ברחבי הקיבוץ והיה קושי לאסוף אותם. הרפת שלנו מושבתת לחלוטין ואנחנו שוקלים מה לעשות. התלבטנו האם לפנות את הפרות או להחזיר אותן לחליבה. זה לא פשוט, אחרי 10 ימים שהם לא נתנו חלב. אני לא יודע עד כמה הפרות יוכלו לחזור לתת חלב. אנחנו נצטרך לראות מה עושים. המחבלים שחדרו גם שרפו לנו את המתבנים ולא נותר אוכל לפרות. המצב מאוד קשה, זה מפעל חיים שנחרב ביום אחד. אבל אנחנו נתאושש מזה, נקים מחדש את מכון החליבה ונחזור לחלוב פרות בנחל עוז".
"המשוואה עם מדינת ישראל הופרה"
דודי אלון, סגן ראש המועצה האיזורית אשכול, התייחס למצב בשיחה עם ynet LIVE: "צריך להבין את האירוע, למועצה האיזורית אשכול יש את הגבול הכי ארוך עם רצועת עזה, הכי הרבה נפגעים, חטופים ויישובים שחדרו אליהן. המשוואה היא שאנחנו מייצרים תוצרת והמדינה נותנת ביטחון, והמשוואה הזאת הופרה. צריך להבין שאסטרטגית אחרי שיחזור הביטחון ולא יהיו אנשים שיגורו פה. מעט מאוד חקלאים מנסים לחזור, אבל האירוע היותר מכונן הוא שהעובדים הזרים שמפעילים את המשקים התפנו ויש עוד כאלה שרוצים להתפנות, ואז אין ידיים עובדות והנזקים בלתי הפיכים כי אי אפשר לטפל בגידולים החדשים ובקטיף".
מה אתה רוצה שהמדינה תעשה עכשיו אחרי הפגיעה?
"המדינה דבר ראשון צריכה להבין שאין יותר חלוקה גזרתית גיאוגרפית. 32 יישובים סביב העוטף צריכים לקבל את אותה התייחסות ומשאבים, ואי אפשר להפריד את הקהילה שלו. הדבר השני זה בעצם כל צוותי הממשלה ממשרד האוצר וכיוצא בזה צריכים לעמוד דום ולהיות מה שנקרא לצידנו, ואפילו להקדים אותנו מבחינת הצרכים והמענים".
לסיכום, אמר אלון: "אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אם יש אנשים שרוצים להתנדב ולבוא לחקלאות שייצרו איתנו קשר. יש כ"כ הרבה עמותות ואנשים שעושים טוב, ויכול להיות שעבודה עברית עכשיו היא חלק מהחוסן שלנו לשנים הקרובות".
פורסם לראשונה: 20:54, 17.10.23