עסקים רבים נקלעים לקשיים כלכליים ובעיות תזרים קשות שמובילים אותם אל פני שוקת שבורה, והם הופכים להיות חדלי פירעון. עד כניסתו של חוק חדלות פירעון החדש, עסקים עצמאיים נכנסו להליך פשיטת רגל בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, חברות נכנסו להליכי פירוק בהתאם לפקודת החברות, והנושים סווגו לשלוש קטגוריות:
נושים מובטחים – בעלי בטוחה המשמשת להבטחת חובם, כדוגמת בנק שהבית מושכן לטובתו במשכנתה.
נושים בדין קדימה – כאלה שעל פי החוק חובם ייפרע בקדימות בהתאם לסדר הנשייה: 1. שכר העובדים; 2. ניכויי עובדים; 3. מיסים לרשויות המדינה – מדובר על חוב המס לתקופה של שנה אחת ככל וישנם חובות למספר שנים, ובדרך כלל יילקח חוב המס הגבוה ביותר; 4. חוב שכר דירה לשנה אחת.
נושים אחרים – יתרת הנושים הקיימים לחייב שאינם מובטחים ואינם בדין קדימה.
חוק חדלות הפירעון הביא למהפך חשוב ומשמעותי עבור החייבים. המטרה העיקרית שעמדה לנגד עיניו של המחוקק הייתה שיקומו של החייב תוך מזעור התוצאות הקשות של קריסתו הכלכלית עבורו ועבור משפחתו ככל הניתן.
תכלית החוק הובילה לשינוי משמעותי בסדר הנשייה של החובות בדין קדימה. אם עד לכניסתו של החוק רשויות המס "נהנו" מהכוח הרב שניתן להן לשם גביית חובות, בהתאם לחוק חדלות הפירעון הן הפכו להיות נושה ככל הנושים, במידה שלא הגיעו להסדר עם החייב טרם ההליך. הדבר מהווה תמריץ לרשויות המס לנסות ולסייע לחייבים בהסדרים מתוך מטרה למנוע מבעוד מועד את הקריסה הכלכלית.
כמו כן, על מנת לקדם את עקרון השוויון בין הנושים ולהגדיל את חלקם של הנושים "הרגילים" בקופת הנשייה, החוק הוביל לשינוי בסדרי הנשייה לחובות בדין קדימה. כמובא להלן:
שכר עבודה – חוב בשל שכר עבודה כמשמעו בחוק הגנת השכר ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורין.
ניכוי במקור משכר עבודה - סכום שהחייב ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה וחוק ביטוח לאומי, אך לא העביר אותו כחוק לפקיד השומה ולביטוח הלאומי.
חוב מזונות – כאשר החבות בו היא לפי פסק דין ומועד פירעונו חל טרם מתן הצו לפתיחת ההליכי חדלות פירעון.
חוב למע"מ – קרן חוב מס אשר נוצר ב-12 החודשים שקדמו לצו.
הסדר פריסה של תשלומי המס – חוב מס שנפרס על פי הסדר שנחתם בין החייב לרשות טרם מתן הצו לפתיחת הליכים. דין הקדימה חל על קרן החוב בלבד ומוגבל לחיובים שנוצרו בתקופה של שלוש שנים לכל היותר מתוך הסדר הפריסה.
עו"ד חגית יחזקאלהדר כהןניתן להבחין כי קיימת מגמה שדוגלת בביטול או צמצום בזכות לקדימות פירעון החוב שניתנה לחובות המיסים.
מגמה חיובית זו נובעת מההנחה שלמדינה יש יכולת פיזור נזק טובה בהרבה מזו של הנושים האחרים, כך שנכון וראוי לפזר את הנזק הנובע מחוסר יכולתו של החייב לעמוד בתשלום חובותיו על כלל הציבור ולא רק על נושי החייב. זאת, מתוך ראייה נכונה ואחראית שתפקידה של כל מדינה לדאוג לשיקום אזרחיה בעת נפילתם הכלכלית לאחר שנים בהן שילמו מיסים כמתבקש.
מדובר במהפך משמעותי שהחוק נותן לחייבים להתמודד מול רשויות המס ולנהל מולן מו"מ על פריסת החוב וגם על גובה המס הנדרש.
הרציונל העומד מאחורי מתן דין קדימה לחובות מס שנפרסו הוא למנוע את החשש לפיו הפגיעה בדין הקדימה של רשות המסים תגרום לכך שהרשות תימנע מלפרוס חובות של נישומים הנמצאים בקשיים כלכליים. מצב שכזה עלול לפגוע ביכולתם של החייבים לצלוח משברים כלכליים זמניים. בנוסף, הדבר מאפשר לעסקים רבים להמשיך להתנהל תוך הסדרת החוב בצורה ההולמת את מצבם הכלכלי.
לכן, טרם הכניסה להליך חדלות פירעון, חשוב לבחון בקפידה ובאמצעות סיוע של איש מקצוע את האפשרות להגיע להסדר מול רשויות המס.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד חגית יחזקאל הייתה בכירה ברשות המסים. עוסקת בחובות לרשויות המס במסגרת הליכי חדלות פירעון ובהליכים משפטיים אחרים
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
