בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה שאישה שנושלה מירושת אימה תוכל לעיין בתדפיסי חשבון הבנק שלה מהתקופה הסמוכה לצוואתה כדי לבסס התנגדות אליה. אחיה התנגד לכך וביקש לפחות להגביל את העיון במסמכים, אבל השופט סארי ג'יוסי קבע שעל מנת להגיע לחקר האמת יש להורות על גילוי נרחב יותר.
האם הלכה לעולמה לפני כשנתיים. בעשור שעבר היא חתמה על צוואה נוטריונית שככל הנראה מנשלת את בתה מנכסיה לטובת אחיה. לאחר מותה הגיש בנה בקשה למתן צו לקיום צוואתה, בעוד בתה הגישה התנגדות.
הבת ביקשה לקבל לידיה תדפיסי חשבון השייכים לאמה מהעשור שקדם למותה. ביולי אשתקד דחה בית המשפט למשפחה את בקשתה, בנימוק שמדובר במידע לא רלוונטי שכן הסוגייה שעל הפרק היא בחינת תוקף הצוואה וקביעת זהות היורשים – ולא שאלת היקף העיזבון.
הבת לא אמרה נואש ובדצמבר האחרון הגישה את בקשת רשות הערעור למחוזי. לטענתה, אחיה מיופה כוח בחשבון האם ומשכך היא צריכה לדעת עד כמה מעורבותו בחשבון הייתה משמעותית על מנת לבסס טענת התנגדות מסוג השפעה בלתי הוגנת.
מנגד טען אחיה שדפי החשבון של אימם והשאלה מה עשתה עם כספה הם עניינה הפרטי. לשיטתו, באיזון שבין זכות האם לפרטיות לבין האינטרס של חקר האמת, יש להורות על חשיפת תדפיסי חשבון שלושה חודשים קדימה ואחורה ממועד הצוואה, ולכל היותר שנה.
השופט ג'יוסי הסביר שלפי הפסיקה זכותו של אדם לפרטיות פוקעת עם מותו, ועוברת ליורשיו. במסגרת זו שמורה להם האפשרות לוותר על זכות הנפטר לפרטיות על מנת לברר את היקף ונכסי העיזבון.
עו"ד חגית הלוי"במקרה זה", כתב, "קיים היגיון בבקשה לקבלת מסמכי הבנק של המנוחה, שהרי ידוע כי להתנהלותו הכספית של מצווה – לרבות בחשבונות הבנק – נודעת פעמים רבות חשיבות במסגרת בירור טענה מעין זו, כך למשל מידת עצמאותה של המנוחה, קיומה או העדרה של תלות באחרים, היקף התלות או השליטה של אחרים בכספיה וחשבונותיה, כאשר מידע זה חיוני לצורך ניהול הליך גלוי ופתוח".
בפסק הדין הובהר שעצם הגשת הבקשה למתן צו קיום צוואה לא מעניקה לבן, בהקשר של גישה למסמכי הבנק של המנוחה, עדיפות כלשהי על אחותו. כל עוד צוואת האם לא קוימה – יש לראות בשניהם כיורשים פוטנציאליים בעלי מעמד שווה לעניין הזה.
השופט הוסיף כי בהליכים מעין אלו מקובל לאפשר את הגילוי ואת בחינת ההתנהלות בחשבון הבנק, קל וחומר במקרה זה שבו הבן מיופה כוח בחשבון, מה שיוצר פערי מידע בינו לבין אחותו ביחס לנעשה בכספי האם.
בנסיבות אלה, משהוכח כי המידע המתקבל מחשבון הבנק עשוי להיות רלוונטי לבירור התנגדות הבת – הרי שמתקיימת לדברי השופט הצדקה לחשיפתו. הוא קבע שכחלק מהאיזון שבין האינטרסים השונים, יש לתחום את תקופת העיון בדפי החשבון לשלוש שנים טרם עריכת הצוואה ושנה לאחריה בלבד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד חגית הלוי עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
