שלל הבטחות, שאף אחת מהן לא קויימה, קיבלו בשנים האחרונות 520 אלף העצמאים בישראל, המהווים כ-12% מכלל המועסקים במשק. דמי אבטלה הובטחו להם כבר ב-2008 ולאחרונה ביתר שאת. הן בממשלה הקודמת, בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד, והן בממשלות נתניהו לפניה ובזו הנוכחית - התביעה לא נענתה. כך גם הובטחו להם שלל הטבות, כדי להשוות לפחות בחלק מהתחומים את מצבם לזה של השכירים - אך כמעט הכל נותר על הנייר בלבד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
ביומו האחרון של מושב הקיץ של הכנסת דנה דווקא אתמול (ראשון) ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, בעוד עניין שהובטח בעבר, במסגרת "ישיבת מעקב". גם הפעם ניתנה הבטחה לעצמאים. הנושא: "נוהל לחיצת כפתור", שמטרתו להעניק סיוע ופיצוי לעצמאים במצבי חירום.
רק לפני חודשיים דנה הוועדה בנושא וביקשה לגבש את הטיפול המתאים בבעיה. לדברי ח"כ ביטן "צריך שיהיה נוהל ברור שמטפל בעצמאים במקרים של רעידות אדמה, מבצע צבאי, מלחמה, מגיפה וכדומה, כדי לאפשר להם ודאות לקיום העסקים, והדבר לא דורש תקצוב מיוחד". אולם, ספק אם הפעם היחס לעצמאים ישונה, על רקע עמדת נציגות האוצר, כי "הצורך בשינוי לא ברור". הפעם התחייב יו"ר הוועדה, ח"כ ביטן, כי "הוועדה תכין טיוטת הצעת חוק מסגרת להרחבת אפשרויות הפיצוי".
סגנית יו"ר פורום העצמאים של ההסתדרות, תיקי אדיסון, ציינה בדיון, כי רשות המיסים היא גוף גובה שלא רגיל לתת, והמודל שנעשה עם הביטוח הלאומי הוא נהדר, אך טרם התבצע. היא בירכה על הישיבה והוסיפה: "כולם מבינים שצריכים לדאוג עכשיו לעצמאים. בסוף נוציא מים מהאבן".
אולם, נציגת אגף התקציבים באוצר, נועה שוקרון, הפחיתה מיד את גובה להבות ההתלהבות של העצמאים. לדבריה, למשרד האוצר עדיין לא ברור כלל הצורך בשינוי, שכן קרן הפיצויים של מס רכוש נותנת מענה למצבי חירום. היא הוסיפה כי באוצר לא רואים כלל ערך לערב בעניין את הביטוח הלאומי. נראה שגורל "הסיוע" הזה לעצמאים יהיה כגורל דמי האבטלה לעצמאים וכל הדרישות האחרות שמעולם לא נענו.
כל ההבטחות שקיבלו העצמאים במשך השנים, בעצם הושלכו לפח. זכורה ההצבעה בכנסת על הצעת חוק פרטית למתן דמי אבטלה לעצמאים. ההצעה נפלה, כאשר אפילו נציגם בכנסת, סגן השר דאז, אביר קארה, הצביע נגד תוך הבטחה שהממשלה תביא הצעה בעניין מטעמה. הממשלה נפלה, ההצעה נגוזה - ובזה נסתיים העניין. דמי אבטלה העצמאים לא מקבלים עדיין ואת הממשלה הנוכחית הנושא הזה לא במיוחד מעניין, בטח לא ברמת העניין של חקיקת הרפורמה המשפטית.
בימים אלה העצמאים סובלים מהמצב הכלכלי לא פחות מציבור השכירים וייתכן שאף יותר: העלאות הריבית על הלוואותיהם, האינפלציה שלא מיטיבה עמם, ההאטה במשק, שמפחיתה את היקף עבודתם, וחוסר הסיוע הממשלתי - גרמו לעשרות אלפים מהם לסגור את העסק מאז פרוץ מגפת הקורונה ומצבם רק מתדרדר עוד ועוד.
בשנת 2023 שיעור העצמאים במשק הישראלי הוא כאמור כ-12% וההערכה כי בשנים הקרובות, כפי שמתרחש כעת בעולם, תימשך המגמה הכללית של העלייה בשיעור העצמאים מתוך כוח העבודה. שיפור משמעותי במדיניות כלפי עצמאים בתוך שוק העבודה המשתנה יכול להוביל אף לעלייה גבוהה יותר בטווח הקצר.
לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בשנת 2022 היו כ-520.1 אלף עצמאים, מעסיקים וחברי קואופרטיבים. בשנת 2021, מתוך 652,919 עסקים, כ-354,518 היו עצמאים וחברות שאינם מעסיקים עובדים שהיוו כ-74.3% מכלל העצמאים במשק, וכ-210,726 מעסיקים המעסיקים בין אחד לארבעה עובדים. על פי חישובי מרכז מאקרו, שמייעץ כלכלית לארגוני העצמאים, שכר העצמאים הממוצע ב-2023 עומד על כ-13,742 שקל לחודש. שכר העצמאים הממוצע ב-2022 עמד על 12,971 שקל.
אז מה הן הדרישות העיקריות של העצמאים?
נוהל "לחיצת כפתור" לעצמאים: בהצעה למענק שעת חירום לעצמאים ובעלי שליטה מתואר נוהל "לחיצת כפתור" כמנגנון פשוט וישים לסיוע כלכלי מידי לעובדים עצמאים ובעלי שליטה, בזמן תקופה המוגדרת כ'שעת חירום' על ידי שר האוצר ושר הרווחה והביטחון החברתי. מנגנון זה מתמקד בשעות חירום בלבד ונדרש כחלופה לדמי אבטלה, לאחר שנים רבות בהן לא עלה בידי הביטוח הלאומי לקדם תיקון חקיקה המעניק דמי אבטלה לעצמאים. במסגרת ההצעה, עובדים עצמאים ובעלי שליטה יקבלו מענק חודשי מהמדינה הפטור ממס לתקופה של עד שלושה חודשים, המחושב כשיעור מההכנסה המדווחת לביטוח לאומי, ששימשה כבסיס מקדמה בשיעורים דומים לאלה המשולמים בגין דמי אבטלה לשכירים.
ביטוח אבטלה: במצב החוקי הקיים, בימי שגרה, רק מובטלים שהיו שכירים בתקופה שקדמה לאבטלתם זכאים לקבל דמי אבטלה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. הרעיון הבסיסי בביטוח אבטלה הוא הענקת רשת ביטחון לעובדים שהפסיקו את עבודתם מסיבות שונות כדי שיוכלו להתקיים מבחינה כלכלית עד שימצאו עבודה חדשה. ההצעה היא לשלב את העצמאים בענף האבטלה של הביטוח הלאומי. המנגנון שיוקם עבור העצמאים יהיה בתנאים שווים לביטוח השכירים, לרבות שיעור גבייה זהה העומד על 0.25%, כאשר לקרן הביטוח של העצמאים מוצע שתתקיים תקופת אכשרה שתימשך חמש שנים.
דמי מחלה: בדומה להטבות סוציאליות אחרות ששכירים מקבלים בניגוד לעצמאים אם מהמעסיק ואם מביטוח לאומי (פיצויים, דמי אבטלה, גמלת ימי אבל, דמי הבראה וימי חופשה שנתיים), עצמאים אינם זכאים לדמי מחלה. הואיל ועצמאים הם המעסיקים של עצמם, במקרים רבים, הפגיעה הכלכלית כתוצאה מהיעדרות מהעבודה גבוהה והם נותרים ללא רשת ביטחון סוציאלית בעת מחלה. היעדר הסדר פיצוי עבור ימי מחלה לעצמאים גורר פערים גדולים בין שכירים לבין עצמאים בהרגלי ההיעדרות מהעבודה בעקבות בעיות רפואיות. מוצע כי לעובדים עצמאים יוענק תשלום בגין ימי מחלה במקרים של מחלות ממושכות הנמשכות למעלה מ-30 ימים.
קצבת זקנה: שיעור העצמאים שעובדים בישראל מתוך כלל המועסקים לאחר גיל הפרישה עומד על כ-27.8% מתוכם 27.2% נשים ו72.8% גברים. זהו שיעור גבוה באופן יחסי לעומת שיעור העצמאים מכלל המועסקים במשק. נתון זה מצביע על מצבם הכלכלי הקשה של עצמאים בישראל לאחר גיל הפרישה. עם זאת, גם להמשך העבודה קיימות השלכות כלכליות שליליות. אחת מהן היא אי-זכאות לקבלת קצבת זקנה מלאה כשהשכר החודשי ברוטו עולה על 5,394 שקל. זאת ועוד, ניתן לקשר את השיעור הגבוה של עצמאים שממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה להיעדר הסדרים פנסיונים לרבים מהעצמאים.
