בית הדין האזורי לעבודה בת"א קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אם חד־הורית נגד הביטוח הלאומי בטענה ששלל ממנה שלא כדין גמלת הבטחת הכנסה לאחר שמצא את אבי ילדיה באחד הבקרים בביתה. הביטוח הלאומי טען כי לאישה שולמה גמלת הבטחת הכנסה במרמה בשעה שבעת קבלת הגמלה כחד-הורית חיה עם בן זוג.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
האם התנגדה טענה כי הביטוח הלאומי לא היה צריך להפסיק את הגמלה מאחר שהיא אינה ידועה בציבור של הגבר, או כדבריה, "יש לי רגשות אליו, הוא אבי ילדיי, אבל מפה להגיד שאנו בזוגיות הדרך רחוקה. אין לנו רכוש ואין חשבונות משותפים, יש רק סקס והנאות".
בית הדין האזורי לעבודה בת"א קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אם חד הורית כנגד ביטוח לאומי, בטענה ששלל ממנה שלא כדין גמלת הבטחת הכנסה. זאת, לאחר שמצא את אבי ילדיה באחד הבקרים בביתה. המוסד לביטוח לאומי טען כי לאישה שולמה גמלת הבטחת הכנסה במרמה שעה שבעת קבלת הגמלה כ"חד הורית" היא חיה היא עם בן זוג.
האם החד הורית התנגדה נחרצות וטענה כי המוסד לביטוח לאומי לא היה צריך להפסיק את הגמלה מאחר והיא אינה ידועה בציבור של הגבר, או כדבריה בהליך המשפטי: "אני מודה יש לי רגשות אליו, הוא אבא של הילדים שלי, אבל מפה עד להגיד שאנחנו בזוגיות הדרך רחוקה. אין לנו רכוש או חשבונות משותפים, יש רק סקס והנאות".
למעשה, במוקד התביעה ניצבה השאלה האם המוסד לביטוח לאומי שלל מהאם החד הורית תשלום גמלת הבטחת הכנסה לפי הדין, וזאת בשל קיום משק בית משותף ומגורים לכאורה עם אבי ילדיה.
בתחילה האם החד הורית טענה כי אינה נתמכת על ידי אבי ילדיה ובהתאם להצהרתה שולמה לה גמלת הבטחת הכנסה. אלא שביולי 2018 שלח המוסד לביטוח לאומי חקירה לבירור מעמדה. בעת ביקור פתע בשעות המוקדמות של הבית נמצא האב בביתה.
מנגד, טענה האישה, כי מעולם לא ניהלה משק בית משותף עם אבי ילדיה ולא התגוררה עמו. עוד טענה כי הקשר ביניהם מבוסס על קשר מיני בלבד.
המוסד לביטוח לאומי טען כי לאור העובדה כי הגבר נמצא במיטה בביתה בשעות הבוקר המוקדמות, ומשהשניים מצויים בזוגיות משנת 2016 הכוללת נסיעות משותפות בארץ ובחו"ל, יש לדחות את התביעה של האישה.
האישה חזרה בפני בית הדין על גרסתה על פיה קשריה עם הגבר מבוססים על קשר מיני. לדבריה, מדובר באבי בנותיה שבא לבקרם, אולם אינו מסייע לה כלכלית בצורה כלשהי, וחוזה שכירות הדירה בה היא מתגוררת נחתם על ידה בלבד.
סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק, קבעה בפסק הדין כי מכלול הראיות והעדויות אשר נשמעו בפני בית הדין מובילים למסקנה כי לא הוכח כי התובעת והגבר מקיימים משק בית משותף, מנהלים זוגיות או יחידה משפחתית תוך תמיכה כלכלית האחד בשני. "נהפוך הוא", קבעה, "מהמסכת העובדתית אשר הוצגה בפנינו עולה תמונה ברורה על פיה השניים הם הורים לתאומות ואף מבלים יחדיו, נוסעים למקומות בילוי משותפים ומנהלים מערכת יחסים אינטימית המבוססת על קרבה גופנית. עם זאת במערכת היחסים המיוחדת אשר נרקמה בין השניים אין סממנים של ניהול משק בית משותף".
השופטת צדיק מתחה ביקורת על המוסד לביטוח לאומי וקבעה: "תמהים אנו הכיצד בסס הנתבע (המוסד לביטוח לאומי -ל.ד) החלטתו בדבר שלילת הגמלה, מבלי שהוצגה או נשמעה עדות כלשהי לעניין מגורי מר י' (הגבר -ל.ד) למעט מועד אחד בודד בבית התובעת... לא נעלמה מעניינו העובדה כי לשניים ילדים משותפים וכעולה מהתמונות אשר נמצאו ברשתות החברתיות מבלים הם יחדיו.
"עם זאת, שני הצדדים העידו והבהירו מהו טיב הקשר ביניהם באופן שאינו מלמד כאמור על קשירת גורל וחיים יחדיו. העובדה כי לשניים ילדים משותפים היא לבדה, בהיעדר ראיות אובייקטיביות נוספות המלמדות על ניהול משק בית משותף ומגורים משותפים, אינה מלמדת על קיום קשר זוגי", נקבע.
את האישה ייצג עו"ד גיא אורטל.