לצד נתוני הצמיחה המרשימים מאוד בישראל שהוצגו אתמול (רביעי) על ידי הלמ"ס, יש כלכלנים בכירים מאוד שחושבים שהדברים לא מדויקים. "התוצר חזק מאוד, זה נכון", אמר שלמה מעוז באולפן ynet. "אבל התוצר שייך רק לתל אביב, הוא לא קשור למדינת ישראל. זאת תעשיית ההייטק ויש גידול מסוים בצריכה, זה הכל".
עוד הוסיף מעוז בנושא: "זה מלמד על חוזקו של המשק הישראלי, מביא לשקל חזק מאוד, מביא לכך שעליית המחירים בארץ היא חצי מאשר באירופה ושליש מאשר בארה"ב, אבל עיקר העושר נמצא באזור המרכז, בתל אביב, בהייטק. צריכים גם לדאוג לשוויון באוכלוסייה, צריכים לדאוג שגם לאנשים בפריפריה תהיה עבודה. שגם הם ייכנסו ליחידת 8200 בצבא. שגם הערבים והערביות ימצאו מקומות עבודה. שגם החרדים ימצאו מקומות עבודה".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
איך כן אפשר ליהנות מהצמיחה שהוצגה?
"קודם כל לא להפחית מיסוי, כי במשק שהוא חזק מאוד לא מורידים מיסים. אבל כן לעשות הכשרה מקצועית למי שרוצה, גם חרדים וגם פריפריה. אם אני פותח קורס על חשבון המדינה להכשרה מקצועית בהייטק במקצועות הנדרשים ונותן גם משכורת למי שמוכן לעבור הכשרה מקצועית הוא מרוויח פעמיים. ככה גם נשקיע וגם מצב המשק ישתפר".
פרופסור דן בן דוד, כלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת ת"א, מחזק את דבריו של מעוז: "קודם כל יש פה קצת הגזמה בכל פרסום הנתונים של הצמיחה. הרי שנת 2020 הייתה רעה, ירדנו מאוד ועכשיו משווים הכל ל-2020 אז הכל עלה. השאלה אם אנחנו במצב יותר טוב מלפני הקורונה. כלומר מאשר ב-2019".
ומה התשובה?
"באופן כללי מצבנו קצת יותר טוב מ-2019. בדירוג מדינות ה-OECD אנחנו נמצאים מעל רמת החיים הנמוכה, אבל לא מהמצטיינות. רבע מהמדינות מעלינו, כלומר צמחו יותר מהר, ורבע מהמדינות צמחו בקצב נמוך יותר. דבר שני, באופן מאוד מצומצם החלק העיקרי של התוצר הוא בכלל תצרוכת, כאשר רובה היא פרטית. התצרוכת הציבורית עלתה לעומת 2019, אבל זה בגלל שהיינו צריכים לעזור לאנשים בין אם יותר מדי או לא".
עוד אומר בן דוד: "כשמסתכלים על התצרוכת הפרטית, שהיא 70 אחוז מכל התצרוכת, והיא יותר מחצי מהתוצר, היא עלתה אבל בעיקר בגלל שהאוכלוסייה גדלה. אם עושים את זה לנפש, התצרוכת פר בן אדם בישראל דווקא ירדה לעומת 2019 בכמעט אחוז". מעוז הוסיף: "יש לנו גם ירידה בצריכת מוצרי מזון, וזה דבר שאותי מדאיג. צריכת מזון היא דבר בסיסי ואם יש ירידה במזון זה אומר שחלק מהעם סובל".
דווקא מהאינפלציה שממשיכה לעלות פרופ' בן דוד לא מתרגש: "כולם נזכרו שיש פה אינפלציה, אבל אם מסתכלים על המחירים של דצמבר 2021 לעומת דצמבר 2019, רואים שיש עלייה קטנה במחירים. בזכות ההייטק, המשק והתחזקות השקל, עליות המחירים היו יחסית ממותנות. זה לא אומר שהיבואנים לא עושים אותנו, אבל באופן כללי זה ממתן עליות".