שני אירועים לכאורה לא קשורים מתרחשים במרחב הציבורי: הראשון, נבחרת הדירקטורים החדשה שצפויה להתעדכן בשבועות הקרובים, תכלול מסלול ניקוד נוסף שיכונה "המסלול הניהולי־ציבורי". השני הוא בחינת מועמדותה של אמי פלמור לתפקיד יו"ר חברת החשמל, שככל הנראה לא עומדת בחוות הדעת של המשנה ליועמ"ש לשעבר דינה זילבר. המסלול החדש, שלא היה קיים עד כה, עשוי לשחק לידיה של פלמור, יש מי שיגידו שהמקרה שלה אפילו האיץ את כניסתו לנבחרת הדירקטורים.
הרעיון לייצר מסלול ייחודי למנהלים בשירות הציבורי ללא ניסיון עסקי מספק עלה כבר לקראת יציאתה לדרך של הנבחרת ב־2020 בעת כהונת משה כחלון כשר האוצר, אלא שזו בסופו של דבר לא התרחשה בפועל. עם זאת, מדובר במהלך שעשוי לסייע לפלמור להתמנות לתפקיד בחברת החשמל.
נבחרת הדירקטורים היא מאגר ממשלתי של דירקטורים שהוקם בשנת 2013. הנכנסים למאגר עוברים מסלול שיוויוני, פומבי ותחרותי. הנבחרת הוקמה על מנת למנוע מינויים פסולים בחברות הממשלתיות, ולהגדיל את הסיכוי למצוא את המועמדים הטובים ביותר לניהול החברות הממשלתיות.
לסייע לבכירים לשעבר
כיום יש שבעה מסלולי ניקוד בנבחרת הדירקטורים: פרופיל ניהולי בכיר, פרופיל פיננסי, פרופיל משפטי, פרופיל ביטחוני, פרופיל תשתיות, פרופיל חברתי ופרופיל טכנולוגיה וחדשנות שנוסף בשנת 2017. במאגרים האחרונים, הפרופיל הניהולי כלל גם מנהלים מהמגזר הציבורי וגם מהמגזר העסקי. אך לקראת המאגר הבא הוחלט לפצל ולייצר מסלול ייחודי לבעלי תפקיד ניהולי במגזר הציבורי.
ברשות החברות מסבירים כי הצורך ביצירת מסלול מיוחד לבכירים בשירות הציבורי עלה במסגרת הפקת לקחים לאחר הנבחרת של 2017 כשהתברר כי בכירים לשעבר במגזר הציבורי לא הצליחו להיכנס אליה למרות ניסיונם הרב.
עיון בתנאי הסף ובניקוד של נבחרת הדירקטורים מלמד כי הסיבה לכך איננה מקרית. מאז הקמת הנבחרת הוחלט לשים דגש על ההיבט העסקי של המועמד כך שבכל המסלולים, לרבות המסלול החברתי והביטחוני, ניתן משקל רב להיכרות עם העולם העסקי דרך מתן חלק משמעותי מהניקוד על חברות בדירקטריונים.
הכוונה המסתמנת כעת מהווה נסיגה מהעמדה המסורתית של הרשות כי החברות הממשלתיות הן בראש ובראשונה "עסקיות" ורק אחר כך "ממשלתיות". נראה שכעת עמדת הרשות השתנתה וכי ערך הגיוון בדירקטוריון על שלל מובניו (גילאי, מגדרי, מגזרי, ציבורי, עסקי, חברתי) מקבל מקום גבוה יותר מאשר הדגש העסקי.
שינוי נוסף שמתכננים ברשות לקראת המאגר הקרוב הוא הענקת ניקוד נוסף ל"בכירות" ול"מומחיות". בשלב זה לא ברור האם ניקוד זה יבוא על חשבון הניקוד על השכלה או על הבנה בעסקים. עם זאת, קיים חשש כי השימוש בתבחינים הגמישים והאלסטיים הללו יעניק גמישות יתר בהחלטה על ההכנסה לנבחרת הדירקטורים, ובכך יפגע במטרה שלשמה הוקמה, שהיא "הליך שוויני, שקוף, פומבי ותחרותי".
"לא מתייחסים לספקולציות"
שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת האנרגיה קארין אלהרר הכריזו על מינויה של פלמור לתפקיד יו"ר חברת החשמל לפני שלושה חודשים, אלא שההכרזה נתקלה בחוות הדעת של דינה זילבר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שקבעה כי מינוי של מי שאינו חבר בנבחרת ושלא היה מתקבל אליה, אפשרי רק במקרים חריגים במיוחד. השבוע המינוי צפוי לעלות לאישור ועדת המינויים בראשות השופטת בילהה גילאור, שבה חברים אודי ניסן (ראש אגף תקציבים לשעבר) ויפעת סלע מרשות החברות. ההערכה היא כי הוועדה לא תאשר את מינויה של פלמור.
המסלול החדש שייפתח בנבחרת הדירקטורים תפור למידותיה של פלמור, שהיתה מנהלת בכירה במגזר הציבורי אך חסרת ניסיון עסקי. כך, פלמור תוכל להגיש מועמדות לנבחרת הדירקטורים החדשה ולקבל ניקוד על ניסיונה הניהולי במגזר הציבורי.
גורמים המקורבים לנושא אמרו כי אלהרר ושר החוץ יאיר לפיד, שדוחף למינויה של פלמור, מתכוונים לשמור לה את התפקיד עד לסיום גיבוש נבחרת הדירקטורים. מדובר במהלך שעלול להשאיר את חברת החשמל עוד 8 חודשים נוספים ללא יו"ר דירקטוריון מכהן.
מלשכת שרת האנרגיה נמסר: ״אין בכוונתנו להתייחס לספקולציות חסרות ביסוס. המינוי נמצא בשלבים אחרונים לקראת אישורו במסגרת הליך תואם נבחרת".
