הלימודים האקדמיים הם סוג של מחויבות זוגית ביניכם לבין המוסד בו בחרתם ללמוד למשך כל אותה תקופה. ההנהלה תספק לכם את חדרי הלימוד, הספרייה, המעבדות, המעונות וכו', המרצים יילמדו אתכם את החומר, יתנו לכם שיעורי בית, מטלות, מבחנים ועבודות, אתם תלמדו ותשקיעו ותזיעו ובסוף תחגגו כולכם ביום בו יתקיים טקס קבלת התואר הנכסף.
אבל כמו בכל מחויבות הדדית, לצד כל החובות שיש לכם כלפי המוסד האקדמי, כדאי לדעת שעומדות לזכותכם גם הרבה מאוד זכויות שישמשו אתכם לאורך כל אותה התקופה - ואלה מעוגנות בחוק הסטודנט.
מדובר בזכויות שיתנו לכם מענה לכל שאלה/ בעיה קיימת, או כזאת שתתעורר במהלך התקופה עד לקבלת התואר, שנוגעת לשילוב בין הלימודים התובעניים - לצד חיי השגרה שלכם, הכוללים עבודה, מגורים, חתונה, היריון, לידה, טיפולי פוריות, מילואים, מחלה, פציעה בתאונה ועוד.
אז מה קורה אם אתה נמצאים באחת או יותר מהסיטואציות האלה? פנינו לעו"ד דוד מנע, שמשרדו מתמחה בין היתר בזכויות סטודנטים, כדי שיעשה לכם סדר. השאלות מובאות בסדר אקראי:
1 עו"ד דוד מנע, לפני הכל, האם סטודנט או סטודנטית זכאי לבחור ללמוד כל תחום שיחפצו?
"אכן, כן. לכל סטודנט/ סטודנטית במדינה קיימת הזכות לבחור את תחום הלימודים בהתאם לנטיות האישיות ותחומי העניין שלו ומבלי שישימו בפניו סייגים ותנאי קבלה".
2 מה קורה אם הסטודנט המועמד ללימודים חושש כי הוא יופלה לרעה על רקע מוצאו, דתו, מינו וכו'?
"אין חובה לספק בטופס הרישום ללימודים מידע אודות ארץ המוצא (שלו - או של הוריו), דת, או לאום. זאת למעט במקרה של מוסדות נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, או מסלולי לימוד נפרדים לצורך קידום קבוצות אוכלוסייה מסוימות, ותנאי קבלה מקלים לקידום מועמדים מקבוצות אוכלוסייה מסוימות, לרבות מטעמים של רקע חברתי־כלכלי".
3 האם סטודנט שפוטר מעבודתו במהלך הלימודים זכאי לקבל דמי אבטלה?
"באופן עקרוני, סטודנטים אינם זכאים לקבל דמי אבטלה במהלך לימודיהם, זאת מאחר שהם לא פנויים לעבוד במשרה מלאה. יחד עם זאת, סטודנט שיוכל להציג תוכנית לימודים אשר ממנה עולה כי הוא יכול לעבוד במשרה מלאה, יוכל להיות זכאי לקבל דמי אבטלה".
4 מה קורה אם סטודנט/ית רוצה להשעות את הלימודים שלו באמצע השנה מכל סיבה שהיא?
"כשמדובר בלימודים לתואר ראשון, אפשר להשעות את הלימודים מקסימום לשנתיים, אך לא ליותר מזה".
5 האם לסטודנט שעבר על עבירה משמעתית במוסד האקדמי יש זכות שימוע לפני שהוא יורשע בדין משמעתי?
"ודאי. הסטודנט זכאי להשמיע את טענותיו בטרם יורשע בדין משמעתי. כמו כן, אסור לרשויות המשמעת של המוסד הלימודי להתכנס ללא נוכחות הסטודנט שעניינו נדון לפניהן".
6 מה קורה כשסטודנט נקרא למילואים באמצע הסמסטר ומה יהיה בגורל המבחנים והעבודות שהוא צריך להגיש?
"חובת המילואים קודמת לכל. הסטודנט רשאי להעדר ללא הגבלה בתקופת המילואים מבלי שיפגעו זכויותיו כולל הזכות שלו לגשת לבחינות. היעדרות מ־10 שיעורים במצטבר לצורך לימודים במהלך סמסטר, או 20 ימי היעדרות בקורס שנתי - תאפשר לאותו סדטונט לדחות את הקורס ולחזור עליו ללא תשלום נוסף - בתנאי שהוא לא ניגש לבחינה.
אם הסטודנט נעדר מהמבחן בגלל שירות מילואים - יש לו זכות להיבחן במועד נוסף, לאחר תום שירות המילואים. בכל מקרה, יש בכל מוסד אקדמי רכז מילואים שיקבע את ההתאמות לסטודנטים ויטפל בנושא הזה מטעם המוסד".
7 מה הזכויות של סטודנטית שהיא אמא או בהיריון או נמצאת בטיפולי פוריות?
"סטודנטית רשאית להיעדר בשל כל אחת הסיבות הנ"ל מ־30% מכלל השיעורים בכל קורס שקיימת בו חובת נוכחות. במסגרת זאת, היא זכאית לדחות את הקורס ולחזור עליו ללא תשלום נוסף - בתנאי שהיא לא ניגשה לבחינה. כמו כן, היא זכאית להאריך את לימודיה בשני סמסטרים, בלי שהיא תחוייב בשכר לימוד, או בכל תשלום נוסף בשל הארכה זו.
במקרה בו סטודנטית נעדרה במועד שנקבע להגשת מטלה או בסמוך לו - היא תוכל להגיש את המטלה בתוך 7 שבועות לאחר תום תקופת ההיעדרות, או להגיש מטלה חלופית, בהתאם להחלטת המרצה שלה.
סטודנטית שנעדרה ממבחן בשל אחת הסיבות הנ"ל - תהיה זכאית להיבחן במועד נוסף, במסגרת המועדים אשר מקובלים במוסד. היעדרות של עד 14 שבועות לאחר לידה, אימוץ, או קבלת ילד למשמורת - מקנה אף היא זכאות לבחינה במועד נוסף, במועדים המקובלים במוסד".
ומה לגבי בני זוג של סטודנט או סטודנטית שנעדרו מהסיבות הנ"ל במהלך הסמסטר?
"גם הם זכאים לפטור מנוכחות בשיעורים- אולם למשך שבוע ימים. בן זוג של סטודנטית לאחר לידה שנעדר מבחינה שנערכה במהלך שלושה שבועות מיום הלידה, יהיה זכאי למועד בחינה נוסף במסגרת המועדים המקובלים במוסד.
סטודנטית בהיריון זכאית לצאת לשירותים במהלך הבחינה, ולתוספת זמן בבחינה שלא תפחת מ־25% ממשך זמן הבחינה.סטודנטית בהיריון, מהחודש השביעי להריונה ועד חודש לאחר הלידה - זכאית לחנות ללא תשלום בקרבה למקום הלימודים".
האם המוסד האקדמי צריך לאפשר תנאים פיסיים לסטודנטית שמניקה?
"המוסד יקצה בקמפוס חדר, או בהתאם לצורך כמה חדרים, לצורך הנקה. חדר ההנקה יצויד במקום ישיבה נוח, שקע חשמל, מקרר, משטח החתלה וכיור מים".
8 מה קורה אם יש לסטודנטים לקות למידה?
"סטודנטים וסטודנטיות מאוכלוסיות מיוחדות, אשר סובלים מלקות למידה, זכאים להקלות, הטבות, התאמות, מענקים, מלגות וסיוע. במידה וסטודנט יוכר על ידי המוסד האקדמי כמי שסובל מלקות למידה הוא יהיה זכאי להתאמות בהליך הקבלה למוסד, ובכלל זה בבחינות ובמטלות שמטרתם הערכה ומיון של המועמדים. כמו כן, הוא יהיה זכאי להתאמות ולפעילות תומכת במסגרת לימודיו.אלה ייקבעו על ידי המוסד ויפורסמו בתחילת שנת הלימודים באתר האינטרנט של המוסד, בשנתון ובידיעון של המוסד ועל לוח המודעות במקום מרכזי בתחומי המוסד - ולכן כדאי לעקוב שם".
9 ומה אם הסטודנט סובל מלקות פיזית?
"כל מוסדות החינוך בארץ חייבים להנגיש את המוסד שלהם לאנשים עם מוגבלויות. אני מציע לבדוק עם מוסד הלימוד אליו נרשמתם מה ההתאמות שהוא מעניק לאנשים עם מוגבלות, ולוודא שהן עומדות בדרישות החוק והתקנות. עקרונית, קיימים שני מימדים עיקריים למושג נגישות:
נגישות פיזית – כלומר, בניית סביבה פיזית חדשה, או שינוי הסביבה הקיימת כך שאנשים עם סוגים שונים של מוגבלות יוכלו להגיע ולהיכנס אליה, לנוע ולהתמצא בה בקלות. בין היתר, קיימת חובה לבנות פיר מעלית ולהתקין שני תאי שירותים נגישים בבניין מרכזי במוסד.
נגישות לשירות – כלומר, התאמת הנהלים ומתן שירותי עזר, על מנת לאפשר לאדם עם מוגבלות לקבל את מידע באופן נגיש, ובאופן שיאפשר לו להשתתף בתוכניות ובפעילות המתקיימת במקום.
בחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה קיימות "יחידות נגישות," שבין היתר מעניקות מענה לשאלות ונושאים הקשורים בנגישות.
מי?
הכוונה לגורמי אבחון, טיפול ושירותים נוספים במוסד ומחוצה לו, שנותנים המלצות להתאמות אקדמיות על סמך אישורים רפואיים ומשתפות פעולה עם המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון לצורך מתן שירותי חונכות ושיעורי עזר לזכאים.
סטודנטים עיוורים, לקויי ראייה, חרשים וכבדי שמיעה - זכאים להתאמות ותמיכה במהלך לימודיהם האקדמיים. בין היתר, קיימים עבורם: חדרי לימוד אישיים, הכוללים ציוד עזר ממוחשב לעיוורים ולקויי ראייה. ציוד דומה מותקן גם לפי הצורך בכיתות הלימוד ובחדרי המחשבים".
10 אם הסטודנט הוא עולה חדש?
"משרד העלייה והקליטה מפעיל סטודנטים שמלווים ותומכים בסטודנטים העולים בזמן לימודיהם, וכולל צוותי הדרכה במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. סטודנטים עולים שעומדים בקריטריונים שנקבעו על ידי משרד העלייה והקליטה, זכאים בין היתר למלגות סיוע בשכר לימוד, מלגות דיור או סיוע בשכר דירה.
* עבור עולים יוצאי העידה האתיופית - קיימת תוכנית סיוע מיוחדת, שמעוגנת בהוראת שעה של המינהל לסטודנטים עולים. מדובר באגף הפועל במשרד העלייה והקליטה והוא הגורם העיקרי המממן ומסייע לסטודנטים בני העדה האתיופית. בהתאם להוראת השעה ובתנאי שהמבקש עומד בקריטריונים, מוענקים: מימון שכר לימוד, מתן מלגות קיום, שיעורי עזר, ייעוץ והכוונה בבחירת מקצוע לימודים, שירותי תמיכה של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ומדריכים חברתיים לליווי אישי אקדמי וחברתי".
(תוכניות הקליטה והסיוע המוצעות לסטודנטים וסטודנטיות עולים ולסטודנטים וסטודנטיות יוצאי אתיופיה מפורסמות באתר משרד העלייה והקליטה)".
