עסקאות ההשקעה הזרות בישראל הסתכמו ברבעון הראשון של 2023 בכ-2.6 מיליארד דולר - ירידה של כ-60% לעומת הממוצע של כל אחד מהרבעונים בשנים 2020 ו-2022. כך לפי סיכום שנתי של ההשקעות הזרות והסכמי השקעות וסחר שפרסם היום (ד') אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בראשו עומד ד"ר שמואל אברמזון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
מהנתונים עוד עולה כי הסכום הממוצע לעסקת "אקזיט" ברבעון זה ירד בכ-80%, מכ-307 מיליון דולר לעסקה בשנים 2020 ו-2022, לכ-56 מיליון דולר לעסקה ברבעון הראשון של 2023. "ניתן לייחס חלק מהירידה לצניחה בשווי חברות טכנולוגיה רבות בארה"ב. ביטוי נוסף למגמה זו הוא העובדה שחברות נוספות גייסו הון לפי שווי נמוך יותר מגיוסים קודמים", טענו באגף הכלכלן הראשי.
כמו כן, מהנתונים עוד עולה כי שווי סך עסקאות ה"גרינפילד" (שכוללות הקמה של פעילות חדשה במדינה ולא רק רכישה של חברה קיימת) ירד גם הוא ביותר מ-50% לעומת נתוני 2022 ונתוני 2020 (אם כי מספר העסקאות נשאר דווקא דומה לשנים שעברו), ועמד על כ-180 מיליון דולר ברבעון הראשון. באוצר מייחסים את הירידה החדה בסך העסקאות ל"חוסר הוודאות המקומי והגלובלי שהביאו לירידה בהיקף עסקאות השקעה זרות".
בהתייחס להשקעות בענף ההייטק בפרט, נטען בדוח כי שיעור ההנפקות החדשות לציבור (IPO) ירד בכמעט 90% בשנה האחרונה, כאשר באוצר ייחסו זו ל"עליית הריבית בעולם ובישראל שגרמה לפגיעה בתעשיית ההייטק בארה"ב והשפיעה באופן ישיר על תעשיית ההייטק בישראל, המתבססת באופן משמעותי על השקעות זרות, בעיקר מארה"ב".
עוד יצוין כי נתוני האוצר מתבססים על עסקאות ממשיות ולא על רישום של תנועות הון, ולכן הם נחשבים לאמינים יותר מאשר נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) למשל, אשר הציגו גם הם ירידה משמעותית - אם כי נמוכה בהרבה מכפי שטענו באוצר - של כ-34% "בלבד" בסך ההשקעות הזרות הישירות בישראל ברבעון הראשון של השנה לעומת הממוצע ברבעון בשנים 2020 ו-2021.
ישראל בלטה לחיוב ב-2022
יחד עם זאת, אלו הם רק נתונים ראשוניים לשנה הנוכחית ומרבית הדוח מציג כאמור מגמה שונה לחלוטין של שנת 2022, בה ישראל בלטה לחיוב והציגה סך עסקאות השקעה זרות בהיקף כולל של 29.321 מיליארד דולר אשתקד - ירידה לעומת שנת 2021, אשר נחשבה חריגה במיוחד - אך עלייה לעומת נתוני 2020.
כ-21 מיליארד דולר (72%) מתוך סך ההשקעות הזרות אשתקד הגיעו מארה"ב, 2.4 מיליארד דולרים נוספים (8%) הגיעו מבריטניה והשאר ממדינות אחרות, בהן בלטו במיוחד: גרמניה, שוויץ, צרפת יפן וקנדה.
לדברי האוצר, ביצועים מרשימים אלו, אשר נרשמו כאמור לפני תחילת החקיקה והמחאות הנרחבות סביב המהפכה המשפטית שהשפיעו כבר רבות על הבורסה המקומית ועל היחלשות השקל - הגיעו ברקע פריצת מלחמת רוסיה-אוקראינה בפברואר 2022, דבר אשר גרם לזעזוע משמעותי בשרשרת האספקה העולמית. כמו כן, עוד קודם לכן שרשרת האספקה העולמית חוותה קשיים משמעותיים ברקע משבר הקורונה, וכל אלו היוו גורמים מרכזיים בעלייה החדה באינפלציה העולמית מ-4.7% ב-2021 ל-8.8% אשתקד.
עוד נטען בדוח, כי ההאטה בביצוע העסקאות בשנת 2022 הורגשה בכל המגזרים, אבל במיוחד בתחום הבריאות, כאשר בעסקאות מיזוגים ורכישות נרשמה ירידה של 47% - לאחר עלייה משמעותית בשנים 2021-2020 על רקע מגיפת הקורונה. במגזר הטכנולוגיה הירידה הסתכמה בכ-32%, כאשר בשנת 2022 מגזר המתכות הבסיסיות היה היחיד שהמשיך לרשום צמיחה, עם עסקאות בשווי כמעט כפול משווי העסקאות שנחתמו בשנה הקודמת.
כמו כן, באוצר מציינים כי תחום המיזוגים והרכישות מרוכז באופן יחסי בקומץ מדינות. כמעט מחצית מסך עסקאות המיזוגים והרכישות בשנת 2022 נחתמו עם חמש כלכלות בלבד (בריטניה, ארה"ב, אוסטרליה, הולנד ושוודיה), כאשר שלוש הכלכלות המשקיעות המובילות (ארה"ב, אוסטרליה וקנדה) היוו 46% מכלל היקף העסקאות ב-2022.
