מפרוץ מלחמת העולם הראשונה לפני 110 שנים, באוגוסט 1914, שהובילה לסגירה ממושכת של בורסות מובילות בעולם - נחשבים ימי אוגוסט לעמוסי סיכונים ליציבות מדינית וכלכלית. חודש גורלי בלוח שנה. אפשר שזהו גם המניע התת-מודע לקיום סימפוזיון שנתי קבוע של בנקאים מרכזיים בהווה ובעבר, יחד עם חבורה מכובדת של כלכלנים מאוניברסיטאות, ממכוני מחקר, משוק ההון, מהמגזר העסקי ומהמגזר הציבורי במהלך אוגוסט באתר נופש בעמק ג'קסון הול במדינת ויומינג בארה"ב.
ההרצאות והדיונים מתרכזים באתגרים הבוערים של המשק הגלובלי, כאשר נאום הבכורה שמור מסורתית ליו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב. מצפים ממנו לפרוס בדבריו את עיקרי המדיניות המוניטארית, כלומר את מדיניות הריבית, לשנה הקרובה.
השנה ג'רום פאוול, יו"ר הפד, לא אכזב. בנאום שוטף ונינוח שנשא ביום שישי בבוקר העביר לשומעיו ולרחבי העולם הכלכלי כולו בשורה ברורה כשמש של אוגוסט: האינפלציה בארה"ב רוסנה, צפויה להתכנס לשיעור שנתי של 2% הנחשב ליציבות מחירים. לפיכך הבשילו התנאים לשינוי כייוון במדיניות הבנק המרכזי. אין עוד צידוק כלכלי לריבית הנוכחית הגבוהה, 5.5%, ויש כן צידוק לצאת, כדברי פאוול עצמו, למסע להורדתה.
פאוול, עדיין זהיר, לא התחייב לשיעור מדויק של הפחתות הריבית ולא לתדירותן, אך לא ניתן היה לטעות בשינוי הדגשים, מדאגה לעליית מחירים לדאגה (קלה) לעליית אבטלה. כי זו החידה הגדולה המעיקה על קהיליית הכלכלנים: איך הצליחו העלאות הריבית בעולם להביא לירידה תלולה בשיעורי האינפלציה בלי לחולל מיתון ולהזניק את האבטלה? הנס של "כיבוש האינפלציה בלי קורבנות" טרם הוסבר.
על קהל המוזמנים לכנס ג'קסון הול נמנו בעבר גם נגידים מכהנים, נגידים-לשעבר ופרופסורים לכלכלה מישראל. הפעם, לבטח, הישראלים חשו מנוכרים מהדיונים. החלטות המדיניות הכלכלית בארץ מושפעות כעת מהמלחמה הרב-חזיתית שישראל מצויה בה מאוקטובר אשתקד ולאו דווקא מתזוזות קלות בנתוני התעסוקה.
תוצאה נוספת של המלחמה: האינפלציה שנסוגה בעולם מתרוממת מחדש אצלנו. מתחילת המאה ה-21 היה קצב עליות המחירים בישראל איטי בהרבה לעומת ארה"ב והשקל רוב הזמן התחזק. מלחמת חרבות ברזל שינתה את התמונה. כעת האינפלציה בארץ, שהגיעה לאחרונה ל-3.2%, מהירה מזו שבארה"ב והשקל מוחלש מאוד ביחס לדולר.
מכאן שגם דרכם של הבנק המרכזי האמריקני ובנק ישראל עומדות להיפרד: בעוד שפאוול צפוי להוריד בקרוב את הריבית, קשה לראות מצב שנגיד בנק ישראל יוכל ללכת בעקבותיו, וייתכן שהנגיד ייאלץ אפילו להעלות הריבית או לכל הפחות לא להוריד אותה, לפחות כאיתות חשוב למשק: בחודשים האחרונים הצריכה הפרטית מזנקת בשעה שהתוצר קופא במקום, הישראלים אוכלים את החסכונות והסיכון לערעור היציבות גובר. כשהממשלה והאוצר יושבים בחיבוק ידיים, למרות המצב, ייתכן שבנק ישראל יצטרך לנקוט בצעדים משמעותיים יותר כדי לדאוג ליציבות המשק, ובכל מקרה, כאמור, לא להתחיל בהורדות הריבית המסתמנות בארה"ב.
