לאור הוויכוח המתחדש לגבי תרומת החרדים לכלכלה הישראלית והדיון על הורדת גיל הפטור מצה"ל, ממחקר חדש של המועצה הלאומית לכלכלה עולה כי שיעור הנכנסים לראשונה לשוק העבודה בקרב חרדים בני 24 הוכפל תוך 17 שנה. כך, בעוד שבקרב ילידי 1979 שיעור הנכנסים לראשונה לשוק העבודה בגיל 24 היה כ-27%, בקרב ילידי 1995 שיעור הנכנסים לשוק העבודה בגיל 24 (בשנת 2019) עמד על 54%.
אחד הדברים המעניינים שעולים מהמחקר, הוא שרוב העלייה בשיעור הנכנסים לראשונה לשוק העבודה נובעת בעיקר מעלייה בשיעור החרדים שמשלבים לימודים בכולל ביחד עם עבודה. למעשה, אם מסתכלים על שיעור החרדים בגילאי 24 המשלבים עבודה וכולל, עולה כי שיעורם עמד בשנת 2019 על 38% - לעומת שיעור של 15% בלבד בשנת 2003 (של ילידי 1979).
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בין היתר מצויין במחקר כי המגמות האלה של שילוב חרדים בשוק העבודה וברכישת השכלה על-תיכונית ואקדמית נובעות מההשפעה החיובית שהייתה להורדת גיל הפטור משירות צבאי לתלמידי ישיבה בשנת 2014. עוד צויין כי מאז שנת 2020 גיל הפטור עומד על 26, וסביר כי עובדה זו מהווה חסם להמשך מגמות אלו.
המחקר שמפרסמת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בוחן את השתלבותם של גברים חרדים בלימודים על-תיכוניים ואקדמיים ובתעסוקה. אברהם זופניק, כלכלן בכיר במועצה, ונעם זוסמן, חוקר בחטיבת המחקר בבנק ישראל, ביצעו ניתוח לראשונה העוקב אחר נתוני פרט של גברים חרדים ילידי 2006-1977, תוך שימוש במגוון מאגרי מידע מינהליים רחבי היקף, העדכניים עד שנת 2019. מעקב זה מאפשר לזהות שינויים במהלך החיים של הגברים החרדים, בדגש על רכישת השכלה וההשתלבות בשוק העבודה, ולעמוד על ההבדלים בין השנתונים. הסקירה מציגה את המעברים של גברים חרדים מסוף לימודיהם בתלמוד תורה (כיתה ח') ועד לאמצע שנות ה-30 לחייהם.
מהניתוח עולה כי בעשור שחלף חלו מגמות בולטות של השתלבות בתעסוקה ובלימודים על תיכוניים ואקדמיים, ובתוך כך נמצא כי השיעור המצטבר של הנכנסים לתעסוקה גבוה יותר ככל שהשנתונים צעירים יותר. כך לדוגמא, בקרב ילידי 1978 עמד שיעורם של אלו שנכנסו לתעסוקה לאחר 12 שנים מהלימודים בישיבה על כ-51%, לעומת כ-70% בקרב ילידי 1988.
בנוסף הסקירה מציגה כי השיעור המצטבר של המתחילים לימודים על-תיכוניים לא-אקדמיים כעבור 16 שנים מתחילת הלימודים בישיבה עמד על כ-17%, ושל המתחילים לימודים אקדמיים על כ-11%. בשני המקרים השיעור המצטבר עולה בקצב מהיר יותר בשנתונים צעירים יותר.
מהניתוח עולה שכ-70% מהתלמידים החרדים שסיימו כיתה ח' עוברים ללמוד בישיבה קטנה, שבה לומדים לימודי קודש בלבד, כאשר 19% מגיעים לבתי ספר על-יסודיים חרדיים שאינם מלמדים לימודי קודש בלבד, ומיעוט מתוכם ניגש לבחינות הבגרות. שאר מסיימי כיתה ח' מצטרפים לחינוך הלא חרדי או נושרים.
מהנתונים ניתן גם ללמוד כי הרוב המכריע (74%) של תלמידי החינוך החרדי בכיתה י"א ממשיכים ללמוד בישיבה גדולה. עוד רואים כי ניכרת ירידה בשיעור הלומדים בישיבה בגיל כיתה י"ג שאינם עובדים במקביל - מכ-80% בשנת 2000 אשר למדו בישיבה בלבד (ולא עבדו במקביל) לכ-60% בשנת 2019. במקביל, חלה עלייה בשיעור הלומדים והעובדים מכ-4% בשנת 2000 לכ-14% בשנת 2019.
באשר להתמדה בלימודים בכולל הסקירה מציגה שכמחצית מילדי 1978 (שהחלו את לימודיהם בשנת 1997) עדיין לומדים בכולל, 22 שנים לאחר הכניסה לישיבה גדולה, וחלקם משלבים תעסוקה במקביל. עם זאת, בשנתונים הצעירים שיעורי ההתמדה בכולל נמוכים בהרבה. כך, למשל, לילידי 1978 עמד שיעור ההתמדה לאחר 12 שנים (מתחילת הלימודים בישיבה גדולה בגיל 18) על כ-68%, ואילו לילידי 1988 השיעור עמד על כ-55% בלבד.
אברהם זופניק, כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ ועורך המחקר: "המסקנות מהמחקר מעידות על כך שהחברה החרדית לא קופאת על שמריה. היא דינמית ומשתנה לאורך השנים. גבר חרדי שנולד בשנות ה-80 שונה מגבר חרדי יליד שנות ה-2000 - ככל שהשנתון צעיר יותר, אנחנו רואים השתלבות גבוהה יותר בתעסוקה ובהשכלה, וזאת בדרך כלל תוך שילוב לימודים בישיבה או בכולל. אחת הנקודות המרכזיות שעולות מהמחקר היא שלהורדת גיל הפטור משירות צבאי בעבר (שעומד כיום על 26) הייתה השפעה דרמטית על ההשתלבות בתעסוקה ובלימודים, ולכן חשוב להתמקד בנושא זה גם בהחלטות עתידיות ביחס לאוכלוסייה החרדית".
