לשכת ההוצאה לפועל בירושלים דחתה לאחרונה בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון שהגישה אלמנה בת 72 עקב חוב ארנונה של כ-84 אלף שקל לעירייה. הרשם שי קידר קבע כי מאחר שיש לה דירה בשווי של לפחות 1.4 מיליון שקל, ודוכן מניב בשוק מחנה יהודה, היא יכולה לכסות את החוב לעירייה בהליך רגיל, ואין צורך במסלול יקר וארוך של חדלות פירעון.
הבקשה הוגשה בשנה שעברה עקב חוב יחיד שצברה האישה על הדוכן שבבעלותה, שבעקבותיו פתחה נגדה העירייה תיק הוצאה לפועל עוד ב-2006. במשך השנים היא שילמה במסגרתו תשלומים אבל החוב המשיך לתפוח ובמועד הגשת הבקשה עמד לטענתה על 84,294 שקל.
החייבת ביקשה להעביר את התיק למסלול של חדלות פירעון כדי לקבל הפטר מחלק משמעותי מהחוב, והציעה תוכנית שבמסגרתה תשלם 5,000 שקל בלבד בחמישה תשלומים.
היא טענה שהיא לא תצליח לכסות את החוב המלא בתקופה סבירה משום שהיא מתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי ואת הדירה שלה שבירושלים, ששווה 1.4 מיליון שקל, אי אפשר למכור משום שזהו ביתה והיא אלמנה מבוגרת.
היא הוסיפה כי מהדוכן בשוק היא לא מתפרנסת כיוון שהיא לא יכולה להשכיר אותו, אולם בדיון היא סתרה את הגרסה הזו כשטענה שנהגה לקבל דמי שכירות של 2,000 שקל בחודש, אבל מאז משבר הקורונה הפסיקו לשלם לה.
עו"ד זהבה סלומוןצילום: הדר ארטעיריית ירושלים סירבה בתוקף לניהול חדלות פירעון והרשם שי קידר הסכים שאין שום טעם בהליך מסוג זה במקרה הנוכחי. הוא ציין שההגדרה של חדלות פירעון בחוק מורכבת משני מבחנים: מבחן תזרימי שבו נערכת בדיקה אם החייב יכול לשלם את חובותיו, ומבחן מאזני שבו בוחנים את החובות של החייב אל מול שווי הנכסים שלו. במקרה הנוכחי הוא התרשם שגם מבחינה מאזנית וגם מבחינה תזרימית החייבת לא נחשבת לחדלת פירעון.
הרשם ציין כי לחייבת יש דירה ששוויה לפחות 1.4 מיליון שקל, נכס מניב של דוכן בשוק, אין לה חובות אחרים והיא אפילו מצליחה לממן עורך דין פרטי שייצג אותה בהליך במקום לקבל עזרה מהלשכה לסיוע משפטי. "בכל אלה יש לראות שבידי החייבת יכולת כלכלית נוספת על שנטען", קבע.
הרשם הוסיף כי החייבת בהחלט יכולה להשתמש בדירה כדי לכסות את חובותיה, לאו דווקא באמצעות מכירתה. לחילופין, היא יכולה להפנות את דמי השכירות מהדוכן לכיסוי מלא של החוב בתשלומים באמצעות פריסתו בהוצאה לפועל, ואין כל צורך לנהל הליך חדלות פירעון ארוך ויקר תוך פגיעה בנושה שאמונה על קופה ציבורית.
לפיכך, הבקשה נדחתה ונקבע שאין מקום לנהל הליכי חדלות פירעון כשמדובר חייבת שלא נכנסת להגדרה של חדלת פירעון. החייבת חויבה בהוצאות של 3,000 שקל לעירייה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד זהבה סלומון עוסקת בחדלות פירעון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
