קריסה באופק: במחצית הראשונה של שנת 2023 חלה עלייה חדה של 31% במספר הבקשות של חברות שפנו לבית משפט השנה בבקשה למנות להן בעל תפקיד באופן מידי לאחר שנקלעו לחובות.
בין התיקים שהוגשו לבית המשפט רק השנה ניתן למצוא את חברת הנדל"ן רום כנרת שהוכרזה השבוע כחדלת פירעון ומאות רוכשים מודאגים לא יודעים מה יעלה בגורל כספם, רשת מוצרי הטבע והבריאות אניס, החברה הציבורית אורה סמארט אייר העוסקת בפיתוח מכשירים לטיהור אוויר, קרן הגשמה, האופה מבגדד ורשתות נוספות שנקלעו לקשיים וכבר נמכרו, בהן ג'מבו סטוק, שחף אבטחה שהעסיקה כ-1,000 עובדים, רשת האופנה ונדום, רשת שר פיטנס ועוד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
אין יום שבו לא מוגשות לבתי המשפט השונים עוד בקשות של חברות שנקלעו לקשיים. מאחורי אותן חברות יש תמיד עובדים מודאגים לפרנסתם, נושים רגילים כמו ספקים שאין להם בטוחה לחוב כלפיהם ויש לשער כי יראו נתח מזערי ממה שחייבים להם , לקוחות ששילמו ממיטב כספם לשירות שפסק, רוכשי דירות ועוד.
כיצד ניתן "להריח" קריסה באופק? לאילו נורות אדומות חשוב שנשים לב? החלטנו לקבל עצה ממומחים בתחום חדלות הפירעון על מנת לנסות ולזהות מתי חברה שאנחנו מועסקים בה או בקשרים עמה (כלקוחות או כספקים) נמצאת בקשיים, על מנת שנוכל לצמצם נזקים.
"עלייה של למעלה מ-50% ב'אורות באדומים'"
תהילה ינאי היא מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי CofaceBdi, המתמחה בזיהוי רמות סיכון במשק הישראלי לפי ענפים. החברה מעדכנת אינפורמציה לגבי כחצי מיליון עסקים וחברות בישראל כאשר המידע על אודות מצב החברות מגיע משלל מקורות אינפורמציה. החברה לא מנהלת רק מאגר של חברות ועסקים, אלא מספקת דירוג סיכון לכל חברה ועסק. דירוג הסיכון נע בין 1 ל-10.
ינאי מסבירה כי "חברה שמדורגת 1 זו חברה שאין שום סיכון בהתקשרות עסקית איתה. דירוג הסיכון שלנו בא לומר ללקוחות שלנו מה הסיכון בהתקשרות עסקית עם עסק מסוים שעליהם הם בודקים. אנחנו אוספים מהשטח, מהסביבה העסקית, את התנהגות התשלומים של החברות והעסקים. זה אלמנט משמעותי בלזהות בעיות אצל חברה או עסק. עסק שעד עכשו שילם כמו שצריך, לפי תנאי התשלום שהוגדרו לו, ופתאום הוא מתחיל לפגר בתשלומים משמע שיש לו בעיה תזרימית. כמובן שעסק שהצ'קים שלו חוזרים משמע שיש לו גם בעיית נזילות ויש לו גם כנראה בעיה במערך היחסים שלו עם המוסד הבנקאי שהוא עובד איתו.
"אנחנו מנהלים מאגר שנקרא 'אורות אדומים' ונכנסים אליו רק אינדיקטורים שליליים על חברות ועסקים, שמתעדכן 24 שעות ביממה. למשל, במאגר הזה נראה אם חברה פיגרה בתשלומים, אם צ'קים חוזרים, קשיי נזילות, קשיים פיננסיים ועוד. האורות האדומים זה מערך התראות ראשון לקשיים. אנחנו רואים מתחילת השנה עלייה משמעותית בכמות האורות האדומים. לא כל אור אדום הוא חמור כמשנהו, אבל אנחנו כן רואים עלייה משמעותית בסדר גודל של למעלה מ-50% בכמות ה'אורות האדומים' שנכנסים השנה לעומת שנה שעברה".
השופטת בדימוס ורדה אלשיך, שהיתה מנהלת מחלקת החברות בבית המשפט המחוזי בתל אביב והכריעה במאות תיקים של חברות שנקלעו לקשיים, מספקת מספר תמרורי אזהרה משלה: "כשיש עיכוב בתשלום לספקים וכן צמצום מצבת עובדים, כשבודקים כל יום וכל שבוע בכמה יורדות המכירות. כשחברה נקלעת לקשיים חשוב להכין תזרים מזומנים כדי לראות מתי עלול להיווצר מצב בו לא תוכל לפרוע הלוואות וברגע שיורדות המכירות לדאוג להקטנת הקניות מספקים.
"יש לשים לב שאם כבעל חברה בקשיים שילמת חוב לנושה מסוים ויצרת אפליה בין נושים או המשכת לרכוש סחורה מספק שהיה ברור לך שלא יהיה לך כסף לשלם בעבור הסחורה, 'ביום הדין' אתה עלול להיות חשוף משפטית לתביעות בהמשך", הסבירה אלשיך.
מדוע בתקופה האחרונה יותר חברות נקלעות לקשיים?
במסגרת בקשות שהוגשו השנה על ידי חברות בקשיים לבית משפט לצו פתיחת הליכים ומינוי נאמן או בקשה להסדר חוב עם הנושים מבלי למנות נאמן, עלו כמעט תמיד כסיבות לקשיים תקופת הקורונה והסגרים ולאחרונה אף היו מספר חברות שטענו כי ההפגנות בתל אביב כנגד המהפכה המשפטית הובילו לשיתוק וכי זרם המשקיעים פסק.
עו"ד אהוד (אודי) גינדס, המשמש כאחד מנאמני חברת הנדל"ן רום כנרת ומייצג חברות בקשיים, מסביר מהן הסיבות לדעתו להרעה במצב הנוכחי: "המשק נמצא במצב של האטה. המלחמה באוקראינה גרמה למשבר אנרגיה חריף באירופה, לעלייה במחירי תשומות (ברזל, חומרי גלם) ולאינפלציה. על מנת לרסן את האינפלציה, הבנקים המרכזיים מעלים את הריבית. שינוי גובה הריבית משפיע על המשק כולו; הריבית על משכנתאות עומדת כבר על למעלה מ- 6%; והריבית האפקטיבית על אשראי לעסקים היא כבר מעל 7%-8%.
"כשמדובר בחברות ממונפות, שהמודל העסקי שלהן מבוסס על ריבית נמוכה מאוד (כפי שהיה בעשור האחרון), ובשעה שהריבית קופצת ל-8%, זה עלול להביא אותן לבעיות תזרימיות ואפילו לקריסה. ריבית גבוהה וחוסר ודאות שנובע מ'המהפכה המשפטית', מצננים מאוד כוונות של משקיעים לבצע השקעות ורכישות חדשות, דבר שגורם לכך שחברות ריאליות וסטראטאפים מוצאים את עצמם בלי יכולות לגייס הון, ולעיתים הדבר מגיע עד לכדי הפסקת פעילות וחדלות פירעון.
"כשמדובר על חברות ממונפות, האתגר המרכזי שלהן כיום הוא לשפר את הנזילות ולהקטין סיכון. הצעדים שניתן לנקוט יכללו צירוף משקיע, גם אם המשמעות היא לאבד שליטה בחברה; מימוש נכסים, גם אם זה במחיר שנמוך מהציפיות. ולעתים אין מנוס מעריכת הסדר חוב, מחוץ לבית משפט או באמצעות הליך משפטי".
מה חשוב שבעל עסק בקשיים יידע?
אבי קמינסקי ,מייסד חברת KCR הוותיקה שמתמחה בהצלת והבראת חברות במשבר, מציין כי "חיינו בעולם של ריבית כמעט אפס ופתאום אנחנו מדברים על ריביות במערכת הבנקאית שנושקת ל-8%. זה אירוע שמקשה על חברות. ספקים מפעילים לחץ. מה שצריך אותו בעל חברה זה לדבר בצורה פתוחה עם המממנים שלו (כמו הבנקים) ולמצוא איתם פתרונות. לא להסתיר מהבנקים שמספקים לך אשראי, אלא לחבר אותם בצורה שקופה וגלויה לאירוע שאתה נמצא בו ולייצר תוכנית מסודרת.
"העצה המרכזית היא לשים את האגו בצד ולקבל עזרה ממומחה מתאים. חשוב לא לנסות לטפל בקשיים לבד או, יותר גרוע - להתעלם מהם. ברבים מהמקרים שמנהלים מתעקשים להתמודד לבד הם מחמירים את המצב ומאיצים את תהליך הקריסה. ההמלצה שלי לחברות בקשיים היא לנסות לא להגיע לבתי משפט להליך של חדלות פירעון. הסיכוי לצאת מזה הופך להיות יותר עניין של מזל מיכולת. אם יש אפשרות לבעל חברה לפעול להבראתה מחוץ לבית משפט, כדאי לו לעשות את זה".
"העובדים הם תמיד האחרונים לגלות"
למה חשוב שעובדים ישימו לב כאשר יש חשש שהחברה שבה הם עובדים בקשיים כלכליים? עו"ד ליזה חדש, המייצגת עובדים בתחום דיני חדלות פירעון שנים רבות, מציינת כי "עובדים הם תמיד האחרונים לגלות. מתעוררים בוקר בהיר אחד למציאות של אי-תשלום שכר - והנזקים גדולים ומשמעותיים".
עו"ד אופיר רונן, המייצג מזה 25 שנים עובדים שהחברה שלהם נקלעה להליכי חדלות פירעון, מציין כי בין ה"דגלים האדומים" ניתן למצוא כי החברה מאחרת בתשלום המשכורות, החברה מעכבת תשלומים לספקים בתירוצים שונים ומשונים, החברה מנכה משכר העובדים את הניכויים לקרנות הפנסיה ו/או ההשתלמות ולא מעבירה את הניכויים לקרנות.
כמו כן, חשבונות הבנק של החברה הוגבלו ולמשרדי החברה מגיעים נושים הדורשים לקבל את החובות שלהם מהחברה. בנוסף, אם רואים כי נושים מטילים עיקולים על חשבונות הבנק של החברה או על הציוד שלה, צ'קים של החברה חוזרים ללא כיסוי, החברה מבריחה כספים ו/או את הפעילות שלה, מוגשות תביעות כנגד החברה על ידי נושים שלה, מתקבלים מכתבי התראה מקרנות הפנסיה לעובדים על פיגור בתשלומים ו/או נפתחים כנגדה הליכי הוצל"פ.
עו"ד רונן מדגיש כי "עובד שחושד כי החברה שלו בקשיים, חייב לבדוק כל חודש האם החברה שלו מעבירה כהלכה את הכספים שהיא מנכה משכרו לקרנות הפנסיה ו/או ההשתלמות, באמצעות פניה לקרן בדרישה לקבל דו"ח הפקדות מעודכן נכון ליום הפנייה. העובד חייב לדעת כי גם אם בתלוש השכר שלו מצוין כי החברה ניכתה כספים לקרן הפנסיה, זו לא אסמכתא שהיא העבירה בפועל את הניכויים משכרו ו/או את חלקה של החברה בהפרשות לקרן הפנסיה שלו.
"במקרים מסוימים, במיוחד במקרים של הלנת שכר משמעותית או במקרים שהחברה מבריחה כספים או נכסים, מומלץ לעובדים להתארגן ולפנות לעורך דין מנוסה בתחום ייצוג עובדים בהליכי חדלות פירעון ולהגיש בקשה למינוי נאמן זמני ולצו לפתיחת הליכים כנגד החברה, על מנת לקבל את כל הכספים המגיעים להם ובמקרה הצורך גם לשמור על החברה כ'עסק חי' שימשיך להעסיק את העובדים שירצו להמשיך לעבוד בחברה".
עוד לדבריו, "בביטוח הלאומי חל שיפור משמעותי בשנת 2023 בכל הקשור לתשלום הכספים המגיעים לעובדים שכנגד החברה בה הם עבדו ניתן צו לפתיחת הליכים הן לגבי תשלום חוב השכר (תוך פחות משבועיים מצו לפתיחת הליכים) והן לגבי תשלום גמר החשבון".
"דגל אדום" בולט: אי-הפרשה לפנסיה
עו"ד ליזה חדש מוסיפה כי "אחד מתמרורי האזהרה הבולטים ביותר, הוא אי-העברת הפרשות פנסיוניות לחברות הביטוח. העובד רואה את הניכוי בתלוש, אולם בפועל, הכספים אינם מועברים כדין לטובת תשלומי הפנסיה של העובדים, ומשרתים תשלומים אחרים של החברה, ובכך למעשה נבלעים בגירעון החברה.
"מדובר בשכר מוגן של עובדים, אשר אי-העברתו לחברות הביטוח מהווה עברה חמורה. קשה מאוד לעקוב ולוודא מידי חודש בחודשו שהתשלומים מתבצעים ויש בכך פגיעה חמורה בזכויות העובד ובעתידו הפנסיוני. אני מציעה לבדוק את ההפקדות בקופות הפנסיה. כאשר יש איחור בתשלום השכר - להיות עירניים. לגשת לייעוץ משפטי מקדים על מנת לשמר זכויות ולהכין את הקרקע לבאות".
אני ספק, לקוח, נושה של חברה שקיימות שמועות שהיא בקשיים. לאילו פרמטרים צריך לשים לב?
עוה"ד מור נרדיה ועידן מליחי ממשרד עו"ד דורית לוי טילר, המייצגים בין השאר בנקים שהינם נושים מובטחים של חברות בקשיים, מסבירים כי לעיתים תהליך השקיעה של התאגיד איטי יחסית ובא לידי ביטוי בדוחות כספיים שמוצגים לבנק, באי-עמידה באמות מידה פיננסיות ובבקשות לקבלת אשראי מן הבנק. "חלק מסימני האזהרה משותפים לכלל העסקים הם לדוגמה, בקשות דחופות להגדלת אשראי, רישום שיעבודים שניים ללא הסכמת הבנק, החלפת בנקים, קבלת עיקולים בחשבון וכיו"ב.
"סימני אזהרה אחרים אופייניים לעסקים מסוימים. לדוגמה, כאשר פרויקט בנייה או התחדשות עירונית נקלע לקשיים, יש חריגות חוזרות ונשנות מתקציב הפרויקט, מתקבלים בבנק מכתבים מאת רוכשים ובעלי זכויות בנוגע לאיחורים בעבודות. בעסקים בתחום המסחר ניתן לראות לעיתים בחשבון תופעה של 'גלגול צ'קים', שבמסגרתה העסק מושך צ'קים לעסק אחר כנגד צ'קים נגדיים, וזאת לצורך הגדלה מלאכותית של התזרים וקבלת אשראי נוסף. צ'קים אלו יהיו לרוב בסכומים עגולים ומנותקים מהפעילות העסקית השוטפת של התאגיד".
עו"ד אלונה בומגרטן, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד נשיץ ברנדס אמיר, המשמשת כנאמנת משותפת בחברת האבטחה שחף אבטחה שכאמור נמכרה לאחרונה, מוסיפה כי "כשמדובר בחברות ציבוריות - היכולת לבדוק את המצב הפיננסי של החברה טובה יותר מאחר שהמאזנים והדוחות שלה שקופים לציבור ומופיעים ברשת. כשמדובר בחברה שאינה ציבורית - אין אפשרות לבדוק את המאזנים של החברה ואז כדאי לבדוק את מוסר התשלומים שלה על מנת להבין את מצבה".
אבי קמינסקי מסכים: "ברגע שהבעלים של העסק מבקשים לפתע לעצור צ'קים אז יש בעיה או שאתה רואה שהחברה מבקשת להקדים תשלומים מלקוחות או כשמציעים ביטחונות אישיים כמו ערבות אישית מול חובות, אם תראו שחברה שעבדה שנים עם ספק לפתע משנה אותו זה מעלה סימני שאלה ואם אתה כספק רואה כשמגיעים אליך לבקש הצעות מחיר והמשא ומתן הוא לא על כסף, אלא על תנאי תשלום - אתה מבין שאתה באירוע".
עו"ד חובב ביטון, המתמחה בחדלות פירעון ומייצג חברות בקשיים, מוסיף כי בבחינת פעילות שוטפת אל מול לקוחות, ספקים יש לבחון שינוי בתנאי התשלום . "לעיתים, דחיית תשלומים או דרישה לשינוי אמצעי תשלום יכולה להעיד על מצוקה תזרימית של בית עסק.
"הגדלת הזמנות או הקטנתם באופן משמעותי יכולה וצריכה בהחלט לאותת על צורך בבחינת ההתקשרות אל מול לקוח ומחייבת בחינה ובדיקה למניעת מצב של רכישות שגדלות באופן פיקטיבי לקראת הליך חדלות פירעון. כדאי לעקוב אחר חברות המידע העיסקי ביחס לאותה חברה".
רוכשים דירה? בדקו את החברה מולה אתם עובדים
תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת CofaceBdi, מציינת כי "העצה שלי היא כי אם אתה ספק, רוכש דירה ועוד, חשוב לבדוק עם איזו חברה/עסק מתקשרים ומבצעים התקשרות עסקית. יש לא מעט שלא בודקים ויכול להיות שאם היו בודקים את מצב החברה הם היו מונעים את הנזק שנוצר להם.
"חשוב להבין שכשעסק אחד שנופל זה לא נגמר בזה, בדרך לנפילה, הרבה מאוד פעמים הוא גורם לנפילות של עסקים אחרים, כמו הספקים שלו, והנפילות שלהם גורמות לנפילות של הספקים שלהם. זה ממש כמו קוביות דומינו שנופלות אחת אחר השנייה. חשוב מאוד לקחת בטוחות, או שיעבוד על סחורה, או ערבות בנקאית.
"עוד 'אור אדום': אם לפתע אנחנו צופים בתהליך של החלפת ספקים, זה מעורר אצלנו שאלות. עסקים שיודעים שיש להם קשיים לעיתים לוקחים את האשראי מהספקים שלהם. הם מנסים לצוף מעל המים, 'להתגלגל', לוקחים סחורה מספק אחד, לא משלמים לו ואז עוברים לספק אחר וכך הלאה. בעלי עסקים כאלה מצליחים להתגלגל באופן הזה, אך מעמיקים את עומק הבעיה שלהם.
"כמו כן, אם חברה עבדה עם בנק מסוים ועוברת לעבוד אם בנק אחר כי הבטיחו לה תנאים הרבה יותר טובים אז הכל בסדר, אבל הרבה מאוד פעמים זה מצביע על בעיות עם הבנק הקיים ולכן החברה רוצה לעבור לבנק אחר".
"לסיום", מציין עו"ד חובב ביטון, "הרשומה אינה סגורה ובהחלט התנהגות שאינה שגרתית בפעילות חברה יש בה לעורר אצל הנושה ביצוע בדיקה משמעותית על מנת לוודא כי מדובר בנסיבות אובייקטיביות ולא באירוע חדלות פירעון עתיד לבוא".