בדיון בוועדת הכספים על הקופסא התקציבית הנוספת שאושרה בקריאה ראשונה לשנת 2024, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התחייב שוב שלא יפרוץ את יעד הגירעון של השנה: "אנחנו לא מגדילים את הגירעון במהלך הזה, גם ביחד עם ה-3.35 מיליארד הנוספים אנחנו עדיין בתוך יעד הגירעון ולמרות שהגירעון עלה - הוא יתכנס עד סוף השנה ליעד של 6.6% כפי שהתחייבנו. אני איש שאוהב בקבוקי ויסקי, מוכן להתערב על בקבוק שנגמור את השנה בתוך היעד". חלק מחברי הוועדה אמרו בתגובה שמדובר בהימור על כלכלת ישראל.
השר הגיע לוועדה כדי להציג את הגדלת המסגרת התקציבית שנועדה לאפשר את המשך מימון המפונים ושתלומים ומענקים לחיילי המילואים. זאת, לאחר שסמוטריץ' נעדר מדיון בנושא שהיה אמור להתקיים בשבוע שעבר בהשתתפותו.
"הגירעון עלה ועוד יעלה עוד חודש אחד ואז יתכנס שוב ליעד שהגדרנו", אמר סמוטריץ'. "אין דבר כזה שהממשלה מאבדת שליטה על ההוצאות האזרחיות שלה. סך כל המזומן שהמדינה יכולה להוציא בשנת תקציב אחת זה מה שאושר לה פלוס עודפים שנותרו לה מהשנה הקודמת".
ברקע, הגירעון כבר הגיע בחודש האחרון לשיעור עצום של 8.3%, אך טענתו של סמוטריץ' היא שבגלל שהגירעון נמדד 12 חודשים אחורה - בשלושת החודשים האחרונים של השנה הנוכחית הגירעון יירד בגלל ההשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, אז פרצה המלחמה.
בנוגע לפריצת התקציב בסך 3.4 מיליארד שקלים שאושר כאמור בקריאה ראשונה בניגוד לדעת הבכירים במשרד האוצר, שסברו שצריך למצוא מקורות בתוך התקציב, אמר סמוטריץ' כי "כשהעברנו את התקציב המתוקן, הנחנו תרחיש בסיסי שמרני לפיה המלחמה תסתיים עד סוף יולי, ולכן תקצבנו עד לתאריך ה-7.7 מתוך ההנחה הזאת. אני מניח שאם היינו באים לכאן בזמנו ומבקשים להגדיל את הגירעון אף אחד לא היה מתנגד, אבל בחרתי שלא לנהוג כך.
"מה יכול להשפיע על הגירעון? כשיש ירידה בהכנסות שהגדרנו. עד לרגע זה יש הכנסות ב-19 מיליארד שקלים יותר ממה שחזינו. מה שמגביל אותי זה לא יעד הגירעון, אלא כלל ההוצאה".
עוד הוסיף כי "נסיים את השנה עם גירעון שהוא נמוך מהיעד, אלא אם תפתח מלחמה בצפון ואז נבוא לכאן שוב. אפשר להתווכח על פוליטיקה והמלחמה, אבל אי אפשר להתווכח על הצורך לממן את הפינויים".
ח"כ אורית פרקש הכהן, שהשתתפה בדיון, הטיחה בסמוטריץ': "הסיפור הוא לא רק אם אתה חורג מהיעד של הגירעון אלא למה לא לחסוך לקראת שנה הבאה. מחירי הדיור מזנקים, אנחנו בשיא של יוקר המחייה, צמיחה שלילית לנפש, מתנתקים מהריביות בעולם ובהייטק מדווחים על ביטולים בהשקעות.
"אגף התקציבים כתב לך ב'דחילו ורחימו' שיש גם ממה לקצץ לפני שמוסיפים לתקציב. כאן בוועדה הציגו בפנינו שיש מיליארד וחצי כספים קולאיציוניים שלא הספיקו לבזבז במשרד של סטרוק. אחרי הגירעון הזה יגיע הגירעון של שנה הבאה. לכן השאלה היא אדוני השר למה כשצריך להעמיק את הבור ב-3.35 מיליארד שקלים, למה לא לקחת חצי מהם מכספים קואליצוניים. למה לעשות את מה שקל ולא את מה שנכון".
ח"כ יוראי להב: "הנתונים מבהילים אותי. שמעתי את השר על התקציב האחראי, כמה משרדי ממשלה מיותרים סגרתם לפני שאתם מבקשים מהציבור כספים? איפה האחריות שאתה מדבר עליה".
ח"כ מירב כהן: "אין ויכוח אם צריך את 3 המיליארד שקלים האלה. השאלה היא מאיפה מביאים אותם. אנחנו לא נערכים להתמשכות המלחמה ולימים שחורים ולהורדות אשראי נוספות. הקפאת הקצבאות היא חוצפה שאין כדוגמתה כשבאותה נשימה לא מסכימים לקצץ בכספים קואליציוניים. הקפאה משמעותה קיצוץ בפועל".
ח"כ קארין אלהרר: "אין מחלוקת סביב השולחן שלא צריך לתת מענה להוצאות האלה. אבל עם יד על הלב ובכנות, האם כל הקיצוצים שאתם מביאים, הם הנכונים לתת מענה לצרכים הקיימים. כשאתם מקפאים קצבאות, מדובר בסכומים שהם המחייה של האנשים. אני אומרת לך שאנשים יצטרכו לבחור בין קניית אוכל לתרופות, ושלאנשים לא יהיה איך להביא אוכל, זה יהיה על הממשלה".
שר האוצר השיב: "אנחנו במלחמה הארוכה והיקרה בתולדות ישראל ויש לה השפעות גדולות על הכלכלה וזה טבעי. בהתחשב במצב המלחמה יש וקטורים חיוביים. הציבור הישראלי לא טיפש, הוא מבין שיהיו השלכות למלחמה הזאת, כולנו מרגישים את זה ונרגיש את זה בכיס.
"כשאני מדבר על תמונה טובה, אני כמובן מדבר על טובה יחסית. בסך הכול נתוני הצריכה טובים יותר ממה שציפינו, השקל והבורסה ושוק התעסוקה טובים. אבל יש גם וקטורים בעייתיים. יש ירידה בהשקעות, וזה משמעותי ואנחנו רואים את זה וגם מצב האינפלציה לא טוב לנו, והיא קשורה למלחמה".
