בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שנפגע בתאונת דרכים ב-2009 נגד חברת "שומרה" שביטחה את המכונית: המבטחת טענה שמדובר בתאונה במסגרת העבודה, מה שמחייב "ניכוי רעיוני" של תגמולי ביטוח לאומי, אולם השופט משה תדמור-ברנשטיין קיבל את טענת הנפגע שלפיה האירוע התרחש אחרי שאסף בתו.
בספטמבר 2009 נפגע התובע בתאונת דרכים כשהתנגש במכונית שנסעה לפניו לאחר שהנהג שלה בלם בלימת חירום בשל כניסת רכב אחר לצומת באדום. הרכב של התובע היה בבעלות החברה שבה הועסק באותה עת כשכיר.
בין הצדדים התעוררה מחלוקת בעניין זכותה של חברת הביטוח לבצע ניכוי רעיוני של תגמולי ביטוח לאומי בגין נכות מעבודה. היא טענה שהתובע היה זכאי לתגמולים לו פנה לביטוח לאומי בתביעה בעקבות התאונה.
החברה הפנתה למסמך רפואי שנערך בסמוך לאחר התאונה, שבו נכתב שהאירוע התרחש בזמן שהתובע חזר מפגישה בענייני עבודה. לטענתה, משלא הוכיח התובע קיומה של סטייה, ומכל מקום לא סטייה של ממש, יש להתייחס לתאונה כתאונה שארעה בדרך מהעבודה הביתה, ולכן כתאונת עבודה.
התובע העיד כי התאונה התרחשה לאחר שאסף את בתו מכפר סבא, שם היא לומדת, וכי הוא אינו זוכר אם לפני כן היה בפגישת עבודה.
השופט משה תדמור-ברנשטיין הבהיר כי תאונה שהתרחשה בדרך חזרה מהעבודה הביתה נחשבת תאונת עבודה, ואולם, לא רואים בה כתאונת עבודה אם חלה בנסיעה סטייה של ממש מהדרך המקובלת.
בפסק הדין צוין כי התובע אמנם לא הכחיש שיכול להיות שהתאונה ארעה כשחזר מפגישה בענייני עבודה, והבהיר כי אינו זוכר זאת, אך הוסיף כי בכל מקרה התאונה התרחשה לאחר שאסף את בתו מכפר סבא. עוד הובהר כי הבת לא הייתה עמו בפגישת העבודה.
השופט הוסיף כי מהראיות עולה שהתובע לא נסע ישירות לביתו ממקום הפגישה, אלא הגיע קודם לכן לכפר סבא, שהיא איננה עיר מעונו או עיר מגוריו, על מנת לאסוף שם את בתו, ומשם יצאו יחדיו אל ביתם.
"לשון אחר, ניתן ללמוד מהעדויות שאיסוף הבת היה מטלה נוספת שאיננה קשורה לעבודתו, בבחינת 'הוסף עצירה' בלשון waze, מה שמצריך 'מחשב מסלול מחדש'; ולא – איסוף טרמפיסט שעלה על הרכב בנקודה מסוימת בדרך הישירה או הסבירה הביתה", כתב.
השופט ציין כי נחזה ממכלול הראיות כי אף שהתובע זכר בזמן אמת שהתאונה ארעה בזמן שחזר מפגישה בענייני עבודה, הרי שבעקבות פנייתו למבטחת ב-2012 והגרסה שהציג בהליך בעניין מטרת הנסיעה, נחזה בעליל שהוא ראה בנסיעה שבה ארעה התאונה כמנותקת מהנסיעה הראשונית מהפגישה בעבודה לאיסוף בתו.
בנסיבות אלה קבע השופט כי התאונה אינה תאונת עבודה. הוא חייב את שומרה לשלם לתובע 495 אלף שקל, ללא ניכוי רעיוני, בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 75,290 שקל והחזר הוצאות בסך 712 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד יוסף משיח ואח'
• ב"כ הנתבעת: עו"ד זיו מנדלוביץ ואח'
• עו"ד אסף ברק עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
