הסכם גישור שלא נחתם על ידי הצדדים ולא אושר בבית המשפט הוא חסוי, ולא יכול לשמש את הצדדים בהליך שמתנהל ביניהם - כך הבהיר לאחרונה שופט המחוזי בתל אביב שאול שוחט במסגרת ערעור על החלטה שחייבה אישה לתקן את כתבי הטענות שלה שנשענו על הסכמות בגישור.
הצדדים הם בני זוג לשעבר, הורים לפעוט כבן שנתיים. על רקע קשיים בזוגיות הם פנו להליך גישור שארך כמה חודשים. הגישור בא לסיומו בינואר 2023 עם שליחת טיוטת הסכם לצורך הגשת בקשה לאישורו בבית המשפט. עם זאת, בסופו של דבר נוסח ההסכם ששלחה המגשרת לא נחתם על ידי הצדדים וגם לא הוגש לבית המשפט לאישור.
כשנה לאחר מכן פתחו בני הזוג בהליכים משפטיים זה נגד זה בבית המשפט לענייני משפחה. האב הגיש תביעה לקביעת אחריות הורית וחלוקת זמני שהות בקשר לבנם, והאם הגישה תביעת מזונות.
לכתבי הטענות של האם היא צירפה את נוסח הסכם הגישור, את ההתכתבויות עם המגשרת וציטוטים מתוך ההסכם. היא טענה שהאב מנצל בציניות את העובדה שההסכם שגובש לא נחתם לבסוף בשביל להתנער מהוראותיו, הגם שבמשך חודשים ארוכים הצדדים פעלו על פיו וראו אותו כמחייב.
מנגד עתר הבעל למחיקת כל הסעיפים והנספחים שקשורים בהליך הגישור בין הצדדים מכתבי הטענות. זאת, בהסתמך על החוק והתקנות שקובעים כי דברים שנמסרו במסגרת גישור לא ישמשו כראיה במשפט ולא ישפיעו עליו.
עו"ד עדי חןאבי חןבית המשפט למשפחה קיבל את בקשת האב והורה לאם להגיש כתבי טענות מתוקנים לאחר השמטת מידע ומסמכים שנמסרו במסגרת הגישור. על החלטה זו היא הגישה בקשת רשות ערעור למחוזי. טענתה העיקרית הייתה שהסכם הגישור הוא תוצר סופי של הליך הגישור שהסתיים, והעובדה שלא נחתם ולא אושר אינה פוגעת בתוקפו כהסכם מחייב, בנסיבות שבהן הצדדים פעלו על פיו וראו בו הסכם תקף.
ואולם, השופט שוחט דחה אותה ללא צורך בתשובת האב, לאחר שקבע כי החלטת בית המשפט למשפחה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והפסיקה. הוא ציין כי שהמחוקק לא הסתפק רק בהוראות המגבילות מסירת מידע על הגישור לכל צד שלישי, אלא הוסיף הוראה ספציפית בעניין אי חשיפת הדברים דווקא בבית המשפט כשקבע במפורש כי "דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי".
עוד הפנה השופט שוחט לפסיקת העליון הקובעת שכל מסמך שנוצר בחדר הגישור אינו קביל, למעט הסדר גישור סופי שנחתם על ידי הצדדים. במקרה זה, ציין, הליך הגישור לא הסתיים בהסדר סופי. אין מחלוקת בין הצדדים כי הגישור בא לסיומו כשהועברה להם על ידי המגשרת טיוטת הסכם, שהם לא חתמו עליה והיא לא אושרה בבית המשפט. בנסיבות אלה, חל על טיוטת ההסכם, כמו גם על כל הליך הגישור, חיסיון.
"משכך, לא מצאתי כל שגגה בהחלטת ביהמ"ש קמא שלא התירה למבקשת לצרף את טיוטת ההסכם שהוחלפה ביניהם במסגרת הליך הגישור (ולא נחתמה) כראייה בהליכים המתנהלים כעת ביניהם. ממילא לא רשאית המבקשת גם לצטט מתוך אותה טיוטת הסכם בכתבי טענותיה", נכתב.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד חיים אוחיון
• ב"כ המשיב: עו"ד ניסים שלם
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
