ייצוג חרדים בשוק העבודה גדל בענפים בשכר גבוה - אבל הם עדיין מרוויחים פחות מעמיתיהם: ממדד הגיוון של נציבות שוויון הזדמנויות שפורסם הבוקר (יום א') עולה כי החרדים ובעיקר החרדיות משתלבים יותר בעיקר בעבודות השייכות לענפי הצווארון הלבן (מקצועות עם שכר גבוה שדורשים לרוב השכלה אקדמית), וכי התשואה להשכלה גבוהה של חרדים בשוק העבודה היא הגבוהה ביותר מבין קבוצות הגיוון שנבחנו במדד.
המהדורה השישית של מדד הגיוון שפורסמה היום על ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה והתעשייה מציגה השוואה רב שנתית בין השנים 2015-2020 של מצב הייצוג והשוויוניות בשכר של חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה, נשים ובני ובנות 45 ומעלה. מהמדד עולה תמונת מצב מטרידה לפיה בין השנים 2015-2020 לא נרשם שיפור בשכר ברוב קבוצות הגיוון, ופערי השכר נותרו זהים במרבית ענפי המשק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מבחינת הייצוג, במגזר החרדי דווקא חל שיפור לטובה בחלק הענפים. מגמת הריכוז של תעסוקת נשים חרדיות לא-אקדמאיות בענפי הצווארון הלבן ולא בענפי הצווארון הכחול והמסחר התגברה. כותבי הדו"ח טוענים כי ניתן לייחס זאת לקורסי ההכשרה המקצועיים שהמדינה מובילה שמטרתם לעודד תעסוקה של נשים חרדיות בענפים אלו, בעיקר בענף תכנות המחשבים. החל מ-2019 העלייה נעצרה, וייצוגן אף ירד ביחס לשנה הקודמת, וזאת מכיוון שעל אף שמספרן עלה הענף עצמו גדל בקצב גבוה יותר.
עם זאת, ייצוגן של נשים חרדיות בענף התכנות לא מלווה בעלייה בשוויוניות שכרן. למרות הוותק הנצבר בענף - הן עדיין מרוויחות בממוצע 55% משכר היהודים (גברים ונשים) הלא חרדים והלא-אקדמאים. גברים חרדים אקדמאים הגדילו את השתלבותם בתעסוקה בעיקר בענפי השירותים והביטוח, יותר מאשר גברים ללא השכלה אקדמית. אולם, גם שוויוניות השכר של גברים חרדים, אקדמאים ולא-אקדמאים, לא השתפרה ואף ירדה.
קידום נשים למשרות גבוהות בשירות הציבורי - מצומצם
בבחינת קבוצת הנשים, מנתוני הדוח עולה כי בשנת 2020 נשים עדיין מרוויחות בין 55% (בענף ייצור טקסטיל והלבשה) ל-80% (בענפים שירותים פיננסים, משפטים וחשבונאות) משכר הגברים, כפי שהיה בשנת 2015. בנוסף, פערי השכר המגדריים בממשלה המרכזית גדלו בשש השנים האחרונות: הפער בין שכר הגברים לשכר הנשים ללא תואר אקדמי עלה מפער של 22% לפער של 34%. ניתוח השכר החציוני מראה כי אצל נשים באופן כללי ונשים מקבוצות הגיוון בפרט, תקרת השכר נמוכה במגזר הציבורי. מכאן, שקידום נשים למשרות גבוהות בשירות הציבורי הוא מאוד מצומצם.
גם במגזר הפרטי לא נרשם שיפור לטובה. הבדלי השכר בקרב הנשים בולטים בעיקר בענפים המשלמים שכר גבוה, ובעיקר עבור הנשים האקדמאיות, שם תקרת השכר גבוהה יותר. בענפים אלו ישנן נשים שמצליחות להגיע לדרגות שכר גבוהות מאוד ביחס לשאר הנשים המועסקות בענף, לדוגמה בענפים כמו תכנות מחשבים, שירותים פיננסים ומחקר ופיתוח, בהם השכר הממוצע של נשים היה בשנת 2020 מעל 23 אלף שקל לחודש והשכר החציוני היה כ-20 אלף שקל. אולם גם בדרגות שכר אלו, בבחינת פערי שכר מגדריים, גברים בענפים אלו הרוויחו שכר ממוצע ושכר חציוני גבוה יותר.
עובדים ערבים הגדילו את השילוב שלהם בעיקר בענפי הצווארון הכחול והמגזר הציבורי. כותבי הדוח מסבירה שההשכלה הגבוהה שהם רכשו סייעה להם להגדיל את הייצוג בענפים אלה. בענפי השכר הגבוה בצווארון הלבן שילוב העובדים הערבים היה מצומצם יותר. בנוסף, כך עולה מהנתונים, גברים ערבים ראו עלייה בתעסוקה בפחות ממחצית ענפי המשק הגדולים, ופחות מאשר נשים ערביות. גברים ערבים ללא השכלה אקדמית אף ראו ירידות בייצוג במספר ענפים, במגזר הפרטי והציבורי. עליות בייצוג לרוב לא מלוות בעליות בשוויוניות השכר.
בענף תכנות המחשבים ניכר שינוי נרחב במאמצי הגיוון של גברים ערבים אקדמאים. יש עלייה בייצוג הגברים הערבים האקדמאים ועלייה בשוויוניות השכר. בשנת 2020 השכר החציוני החודשי שלהם בענף זה היה 19,461 שקל והממוצע החודשי היה 25,347 שקל, נתונים המעידים על השתלבות מוצלחת של חלק מהגברים הערבים בענף זה במשרות תואמות לכישוריהם.
הייצוג של יוצאי אתיופיה גדל - בלי עלייה בשוויוניות בשכר
בהסתכלות על יוצאי ויוצאות אתיופיה נמצא שבשש השנים שחלפו בין 2015 ל-2020 חלה עלייה נרחבת בייצוג יוצאי אתיופיה שאינם אקדמאים, גברים ונשים, ויוצאות אתיופיה אקדמאיות ברוב ענפי המשק הפרטי והציבורי שבהם הועסקו בשנת 2015, אולם ללא עלייה בשוויוניות בשכר. עם זאת, יוצאי אתיופיה, בייחוד אקדמאים, עדיין מועסקים בחלקים מצומצמים של המשק וכמעט לא נכנסים לענפי תעסוקה חדשים.
הדוח מתאר תמונת מצב מטרידה בהקשר זה לפיה אקדמאים יוצאי אתיופיה, גברים ונשים, כמעט לא ראו שיפור בשוויוניות שכרם בשש השנים האחרונות. שכרן של נשים אקדמאיות בשירותי תעסוקה ירד מ-67% משכר קבוצת ההשוואה בשנת 2015 ל-60% בשנת 2020. ישנה עלייה בייצוג של נשים יוצאות אתיופיה אקדמאיות בענפי יוקרה כמו משפטים, פיננסים וביטוח ותכנות מחשבים. אולם עלייה זו בייצוג בענפים אלו אינה מלווה בעליות שכר ושכרן מאוד נמוך ביחס לשכר הממוצע הכללי בענפים אלו. למשל בענף תכנות המחשבים, השכר הממוצע של נשים אקדמאיות יוצאות אתיופיה הוא 14,385 שקל לחודש, שכרן החציוני הוא 12,451 שקל כאשר השכר הממוצע בענף זה הוא 25,868 שקל.
"ממצאי הדו"ח, המצטרפים לנתונים אודות הפערים בחברה הישראלית ובשוק העבודה, אינם מספקים, למרות הגידול היחסי בייצוג אוכלוסיות בשוק העבודה", מסבירה שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי. "קבוצות אוכלוסייה רבות מודרות מתעסוקה איכותית (חלקן מתעסוקה בכלל) ופערי השכר המגדריים עדיין גדולים. בשנה האחרונה יצרנו מסלולים רבים לשילוב מגוון אוכלוסיות במשרות איכותיות במטרה לייצר שינוי במודעות, בשותפות המעסיקים ובהשמה בשוק העבודה".
נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, הוסיפה "ישנה חשיבות רבה ביצירת משק שבו ישנו ייצוג והשתלבות של כל קבוצות האוכלוסייה, בכל הדרגות והמשרות ללא פערי שכר. רק כאשר נעבוד כולנו ביחד ובשיתוף פעולה, נוכל להפוך את הגיוון התעסוקתי למובן מאליו ולהטמיע את ערך השוויון בשוק התעסוקה. מדד הגיוון מוסיף להתפתח, להעמיק ולהשתכלל. אני מאמינה כי מדד הגיוון והקמתו של המחוון המקוון, אשר יאפשר גישה נוחה וקלה לנתונים, יסייעו לזהות בקלות רבה יותר את הבעיות הרוחביות בייצוג ובשכר הקיימות בענפי הכלכלה השונים ויהוו כלי חשוב ועיקרי לביסוס מדיניות שוויונית ומגוונת בשוק העבודה".
