ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (א') את החוק מעורר המחלוקת לעדכון והעלאת הפנסיות לאנשי הקבע בצה"ל. העלות תגיע לכ-15 מיליארד שקל עד לשנת 2032, דהיינו 1.5 מיליארד שקל בשנה. בו בזמן שבכירי האוצר התנגדו לתוספת, שר האוצר אביגדור ליברמן, לשעבר שר הביטחון, תמך בה, והסביר כמו שר הביטחון בני גנץ, כי האנשים הטובים בצה"ל יעזבו לאזרחות אם השכר והפנסיה שלהם לא יהיו גבוהים.
בהצעת החוק תמכו השרות קארין אלהרר ומירב כהן (יש עתיד), פנינה תמנו-שטה (כחול לבן), איילת שקד (ימינה) ויועז הנדל (תקווה חדשה). הצביעו נגד: יו"ר הוועדה ויו"ר סיעת תקווה חדשה, גדעון סער וזאב אלקין (תקווה חדשה) ותמר זנדברג (מרצ). יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה) נמנעה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
במהלך הדיון התפתח ויכוח סוער בין תמנו-שטה לזנדברג, לאחר שהראשונה טענה כי "אסור לנו להפקיר את הלוחמים, לכן אני ממליצה שכולנו נצביע בעד הדבר הזה ונפסיק את מחול השדים והדה לגיטימציה למיטב בנינו ובנותינו שבאמת משרתים אותנו נאמנה".
זנדברג טענה בתגובה כי "יש אי נוחות מההבאה של תוספת הפנסיות בזמן שכל כך הרבה עובדים אחרים ועצמאים צריכים סיוע. זה לא נכון בזמן הזה ובטח לא לאור נתוני הפנסיות של משרתי הצבא שנחשפו לאחרונה".
תמנו שטה אמרה לה בתגובה: "זאת לא תוספת, תדייקי. את לוקחת כסף מאלמנות ונכים שהקריבו את חייהם למדינה!". על כך ענתה לה זנדברג: "אני מציעה לך לא ללכת לשם. אם זה על חשבון מישהו כרגע - זה על חשבון ימי בידוד של עצמאים". תמנו-שטה: "זה מאוד פופוליסטי מצדך", זנדברג: "ואת לא פופוליסטית". לאחר מכן תמנו-שטה המליצה לזנדברג לשבת, ובתגובה הציעה לה זנדברג להירגע.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז ניזרי, אמר בגובה לכך: "שתיכן צודקות. זאת תוספת אבל זאת לא תוספת. זה מוגדר אחרת כיום, יש חוק שירות קבע שקובע שהרמטכ"ל רשאי להגדיל פנסיה של אדם וישנן החלטות ממשלה ישנות שמכוחם הדבר הזה נעשה. בסופו של דבר העמדה העקרונית שלי הייתה שכדי להמשיך את ההסדר הקיים צריך להסדיר זאת בחקיקה ולקבל החלטות מדיניות. אז אכן זה לא מוריד עלויות אך מסדיר מצב ומעגן אותו".
כעת טעון החוק חקיקה מלאה בכנסת בשלוש קריאות וצפוי לעלות לדיון בוועדת הכספים וכנראה בשיתוף ועדת החוץ והביטחון, כפי שתחליט ועדת הכנסת. יצין שהחוק כבר אושר בממשלה בחודש אוגוסט האחרון וכעת הוא היה חייב לעבור חקיקה מלאה בוועדת השרים לחקיקה ובקרוב בכנסת.
עיתוי ההחלטה מוזר, לאחר שרק בשבוע האחרון חשף הממונה על השכר באוצר, בדו"ח השנתי על השכר במערכת הביטחון, את השכר הגבוה וסך הפנסיות בצבא, שגבוהים ב-532% מתנאי עובדי המדינה האחרים.
ההיסטוריה של "הגדלות הרמטכ"ל"
בסוף הקיץ, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ הביאו לאישור הממשלה את החלטה למסד את "הגדלות הרמטכ"ל", שמשמעותם להגדיל בכמיליארד שקלים וחצי בשנה את הפנסיות בצה"ל, שהיקפן הנוכחי כבר עורר לא אחת ביקורת קשה בעבר. ההחלטה נבעה למעשה מהוראת בג"ץ לממשלה להסדיר את נושא הפנסיות בהקדם, אולם בשום מקום לא נאמר שיש להוסיף על תקציבן המנופח כבר עתה.
בכירי משרד האוצר התנגדו במשך שנים לכך שהתוספת המיוחדת מוענקת לפי סמכות הנתונה לרמטכ"ל לקבוע וגם להגדיל את הפנסיות בצה"ל. בעבר כתבו בכירי האוצר מסמך מסודר ובו הנימוקים להימנע מהמשך שיטת ההגדלה. שר האוצר ליברמן, שלזכותו ייאמר שביקש לשמוע את דעתם של בכירי משרד האוצר, החליט להתעלם מחוות הדעת ולאשר את התוואי של "הגדלות הרמטכ"ל".
הסיבה להשגת ההסכם מעורר המחלוקת: כאשר היה שר הביטחון, החליט ליברמן לאשר את הגדלות הרמטכ"ל ואף למסד אותן בכללים ברורים. שר הבטחון הנוכחי, גנץ, לשעבר הרמטכ"ל בעצמו, צידד תמיד בתוספות, ולפיכך השגת הסכם לאישורן היה עניין טכני בלבד עבור שני השרים, שזאת סמכותם, אף כי הנושא היה טעון את אישור הממשלה, שאישרה אותו בחודש אוגוסט האחרון. כעת נותר לבצע את החקיקה ולכן נדרשים אישור ועדת השרים לחקיקה והכנסת, בשלוש קריאות.
גם במשרד המשפטים לא היו מרוצים בקיץ האחרון מהפיכת התוספות המיוחדות לעניין של קבע, אולם בלשכת היועץ המשפטי לממשלה קבעו שאין בצעד משום פגיעה בחוק וכי הוא אפשרי, תוך קביעת כללים ברורים לתוספות.
וזאת ההיסטוריה: בשנת 2004 הפסיק צה"ל את ההסדר שהיה קיים ושבו נהנו גמלאי צה"ל מפנסיה תקציבית, שבה העובד אינו מפריש כלל כספים לפנסיה. במשק עברו לפני קרוב ל-20 שנה לתשלום פנסיה צוברת, שהכלל בה הוא שהן המעסיק והן העובד מפרישים כספים על פי שכר העובד לקרן הפנסיה.
ההחלטה שהתקבלה הייתה שהרמטכ"ל יוכל להגדיל על פי דעתו את הפנסיה לקצינים. בעוד שעל כל שנה של עבודה מקבל פנסיונר 2% משכרו בפנסיה העתידית - עד צבירה של 35 שנות עבודה, המהוות גמלה של עד 70% מהשכר, הרי שלרמטכ"ל קיימת כיום הרשאה לרשום עוד שנות שירות שלא היו כלל לאיש הצבא המשתחרר, למעשה דיווח בלתי נכון הנעשה בגלוי.
למעשה, הרמטכ"לים אישרו את התוספות הללו בשנים האחרונות כמעט לכל אנשי הצבא המשתחררים, נוהג שאינו קיים בשום גוף ציבורי אחר במדינה.
הגדלת השכר של הגימלאים נעה בשנים האחרונות בין 10% ל-20%. כך נוספו - במהלך שאין כמותו בשום גוף בארץ - גם 6%-4% למשרתי הקבע על 2-3 שנות שירותם בשירות סדיר וכמו כן זוכו אנשי קבע בגמלה שנתית גם על כל שנות לימודיה במוסדות להשכלה גבוהה - מ-3 שנים ועד 7 למשל לגבי רופאים.
כך נוצר מצב שאנשי הקבע בצה"ל פורשים בחלקם הגדול בגיל 40 או 45, ואז פותחים בקריירה נוספת באזרחות, בה בשעה שהם כבר זכאים לפנסיה בשיעורים של 54%-44%.
על פי המתווה החדש שנקבע, עבור כל שנת שירות צבאי מעל ל-10 שנים בקבע תוגדל הפנסיה ב-3% (במקום ב-2% עד היום). התוספת המירבית תעמוד על 7% במתכונת זו. חייל ששירת כלוחם יהיה זכאי לתוספת של עוד 3% לפנסיה עם שחרורו מקבע. חייל שהיה בעתודה יקבל 1% על כל שנת לימודים עד 4%.
לוועדת השרים לחקיקה הוגשה היום הצעת חוק מיסוד שיטת "הגדלות הרמטכ"ל", לאור דרישת בג"ץ, בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון מלפני חמש שנים. ההגדלה תהיה קבועה, אך בשיעור מצטבר שלא יעלה בשום מקרה על 11%, השווים לחמש שנות עבודה וחצי של תוספת לגמלה. דווקא השינוי בתוואי יעלה לקופת המדינה עוד סכום לפנסיות בצבא של מיליארד שקלים וחצי מדי שנה, כהערכת בכירי משרד האוצר.
