עו"ד שנולד עם שיתוק מוחין ומנהל חיים עצמאיים באמצעות כיסא גלגלים ממונע, רצה בסך הכל לעלות על טיסה עם חבריו. אך לאחר שעובדים מחברות התעופה דרשו ממנו לפרק בעצמו את סוללת כיסא הגלגלים ולהפרידה ממנו, דבר שלא יכל לעשות בגלל מצבו הבריאותי, הוא נאלץ להישאר בישראל. לאחרונה פסק לו בית המשפט פיצויים בסך 61 אלף שקל.
התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד הישאם שבאיטה וניר בנימיני מהתוכנית לזכויות אדם, התוכנית לחינוך משפטי קליני באוניברסיטת תל אביב. מפסק הדין עולה כי בשנת 2016 לאחר תקופה ממושכת של לימודים ועבודה ביקש התובע לצאת לחופשה בבודפשט עם חבריו. הוא רכש כרטיס טיסה מישראייר (שהתביעה נגדה נדחתה), אולם את הטיסה בפועל ביצעה חברת התעופה הצ'כית טרוול וחברת אירוהנדלינג הייתה החברה שסיפקה שירותי קרקע לטרוול בנתב"ג.
השופט יאיר חסדיאל קבע בפסק הדין כי "שלא כיתר נוסעי הטיסה, המראה זו נסתיימה מבחינת התובע על ספו של המטוס, אך אליו לא יגיע. זאת משבניגוד לטיסות קודמות בהן הסתפקה הדרישה מהתובע בניתוק הפיוז של סוללת כיסא הגלגלים הממונע, עתה דרשו נציגי חברות טרוול ואירוהנדלינג מהתובע , התלוי בין שמיים לארץ על מעלון בגובה דלת המטוס, לפרק בעצמו את סוללת כיסא הגלגלים ולהפרידה ממנו. רפו אבריו של התובע מלעמוד בגזירה זו... משסירב להצעה לטוס ללא כיסא הגלגלים הממונע שלו הורד התובע ארצה כשעיניו רוחצות בדמעות והמטוס המריא לבודפשט בלעדיו".
התובע טען כי הנתבעות בהתנהגותן הפרו את האיסור על פי חוק השוויון להפלות אדם בקבלת שירות ציבורי מחמת מוגבלותו. מנגד, טענו הנתבעות כי התובע הוא שפעל בניגוד לדין משלא יידע אותן קודם לטיסה על סוג הסוללות המניעות את כיסא הגלגלים. עוד נטען כי מדובר בסוללות עם חומר העלול להתלקח ולכן נמנעה הטסתו עם כיסא הגלגלים.
השופט קבע כי "די בכך שעובדי טרוול ואירוהנדלינג לא העלו על דעתם כי עליהם לסייע לתובע בפירוק כיסא הגלגלים וממילא לא טרחו לפרק אותו בעצמם, ודי בכך שהחברות הנתבעות לא העמידו, לא הכשירו עובד מטעמם לצורך פירוק כיסאות גלגלים תוך ציודו בכלים מתאימים, על מנת לקבוע כי טרוול ואירוהנדלינג הפלו את התובע בהעמידן תנאי שלא ממין העניין הדורש מאדם עם מוגבלות להרים עצמו בציציות ראשו ולפרק בעצמו את כיסא הגלגלים עליו הוא יושב".
השופט החליט לדחות את התביעה נגד ישראייר ולקבלה נגד שתי הנתבעות האחרות וקבע כי "נראה כי בהסתכלן על התובע היו עיני הנתבעות טרוול ואירוהנדלינג חלולות מהכרה בערך האדם ובכבוד הבריות".
מחברת Travel service A.S נמסר בתגובה: "חברת התעופה פעלה על פי כל הנהלים וההנחיות הרלוונטיות. אף שחברת התעופה סבורה שפסק הדין שגוי, היא מכבדת כמובן את פסיקת בית המשפט בישראל".
חברת אירוהנדלינג, המיוצגת על ידי עו"ד חן בכר ממשרד בכר שבתאי עו"ד, מסרה, כי היא "הצטערה לקבל את פסק הדין השגוי, בדיוק כפי שהיא הצטערה על תוצאת האירוע הבטיחותי ואי הנעימות שנגרמה לתובע - אלא שכל אלה לא היו בשליטתה או באחריותה של אירוהנדלינג. חברת אירוהנדלינג, הפועלת רבות לשמירת זכויות אנשים ונוסעים עם מוגבלות, לא הורתה מעולם לתובע לרדת מהמטוס וגם אין בסמכותה לעשות כן. אפילו התובע לא טען זאת. להפך, התובע היה זה שטען לאורך כל הדרך שההתנהלות בעמדת הצ'ק-אין בטיסה המדוברת (שם פגש את נציגי אירוהנדלינג) הייתה דומה לטיסות אחרות שביצע ורק כשהגיע למטוס, קברניט המטוס (של חברת התעופה הצ'כית טרוול סרוויס) הורה להורידו בשל שיקול בטיחותי על רקע אי יכולתו של התובע לפרק את הסוללה. כלומר, זו לא הייתה כלל החלטה של אירוהנדלינג וחבל שבית המשפט התעלם מכך והגיע למסקנות לא נכונות משפטית ועובדתית. בית המשפט גם התעלם משלל טענות וראיות חד משמעיות נוספות שאירוהנדלינג הציגה, לרבות התעלם מגרסת התובע, שאף נתגלו בה סתירות, כמו גם לא לקח בחשבון את מחדליו של התובע בפרשה. יחד עם זאת, אירוהנדלינג מרכינה ראש בפני ההכרעה השיפוטית ואף שילמה יחד עם טרוול סרוויס את הפיצוי שנפסק. אירוהנדלינג שוקלת הגשת ערעור על פסה"ד השגוי".
התובע, עו"ד ולאדי גור ארי, שהינו גם פעיל למען שילוב אנשים בעבודה ובחברה, אמר בתגובה לפסק הדין: "פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט הוא תקדימי ויוצק תוכן בחובה של החברה להנגיש את כל השירותים ללא כל הפליה, כפי שמחייב הדין".
