1 צפייה בגלריה
צוואה ירושה אילוס אילוסטרציה
צוואה ירושה אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שגילה שקרקע בחולון שירש מאמו נגזלה ממנו במרמה ונמכרה לרוכשים שונים. השופט אילן דפדי קבע שהעברת הקרקע על שם המתחזה התאפשרה עקב רשלנות לשכת רישום המקרקעין, והתובע יפוצה על ידה ועל ידי עורך דין שהיה מעורב בעסקה בכ-1.2 מיליון שקל.
האם נפטרה ב-2005 כשברשותה מגרש בשטח של 687 מ"ר בחולון. בנובמבר 2006 ניתן צו ירושה שלפיו בנה היחיד הוא היורש. בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד עודד שטייף ועו"ד פז לב רן הוא סיפר שבמהלך 2016 ביקש לרשום את הנכס על שמו ולהעבירו לבנותיו. להפתעתו התברר לו שהנכס נרשם על שם אדם אחר מכוח ירושה, ובהמשך נמכר כמה פעמים לרוכשים תמימים.
לטענתו התברר לו שהרישום על שם המתחזה נעשה ב-2011 לאחר שללשכה הוגש צו ירושה מזויף, שנערך לכאורה על ידי בית הדין הרבני בתל אביב. צו הירושה והבקשה לרישום על שם הנוכל הוגשו באמצעות עורך דין. ביחס ללשכת רישום מקרקעין הוא שמאחר שלא מנעה את רישום הנכס על שם היורש המזויף - היא תרמה תרומה מכרעת לגזילת הנכס.
לדבריו, הלשכה אחראית בין היתר בכך שלא בדקה שקיים צו ירושה קודם שלפיו הוא היורש והתעלמה מליקויים ושיבושים בבקשה לרישום ובצו הירושה המזויף.
לשכת רישום המקרקעין, שיוצגה על ידי עו"ד שרון ואלה, טענה כי לא נפל פגם בהתנהלותה. לדבריה, המסמכים שהוצגו בפני פקידי הלשכה נחזו להיות אותנטיים לחלוטין ולא עוררו חשד כלשהו. עורך הדין, שיוצג על ידי עו"ד רמי רובין, טען שהחתימה והחותמת שלו זויפו. לדבריו הוא עורך דין ונוטריון מכובד בעל 44 שנות ותק במקצוע, ישר כפלס, נקי כפיים ובר לבב ואינו מעורב כלל במעשה התרמית והגזל.
השופט אילן דפדי קבע שעורך הדין לא היה שותף במודע למעשה המרמה. עם זאת, הוא אחראי לנזק מאחר שלא הוכיח מה הפעולות והבדיקות שביצע כשהתייצב במשרדו אותו אדם שהזדהה כיורש.
ביחס ללשכת רישום המקרקעין הבהיר השופט כי חובתה לפעול בזהירות ולוודא כי מי שמבקש ממנה לרשום את הזכויות בנכס מקרקעין על שמו, אכן זכאי לכך. הוא הוסיף שהיעדר בדיקה מול הגורמים שהנפיקו את צו הירושה כך שהתאפשר רישום צו ירושה מזויף מהווים רשלנות והפרה של חובת הזהירות.
בפסק הדים נקבע שגם התובע אחראי לנזק מאחר שבמשך שנים מאז הוצאת צו הירושה האמיתי לא דאג לרשום את הנכס על שמו. האחריות חולקה כך שהתובע יישא ב-20%, הלשכה ב-35% ועורך הדין ב-45%.
בסופו של דבר נקבע שהתובע זכאי לפיצוי בגין שווי המקרקעין שעומד על סך של 1,336,971 שקל וכן 50 אלף שקל בגין עוגמת נפש, בניכוי 20% אשם תורם. הנתבעים ישלמו את הפיצוי בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 90 אלף שקל, בהתאם לשיעור אחריותם.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד עודד שטייף ועו"ד פז לב רן • ב"כ הלשכה: עו"ד שרון ואלה • ב"כ עוה"ד: עו"ד רמי רובין • ynet הוא שותף באתר פסקדין