בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגיש בנק דיסקונט נגד אלמנתו של אדם שלווה ממנו כ-1.5 מיליון שקל ואז הלך לעולמו. השופטת אורית ליפשיץ קבעה שהחוב לא ייגבה מהרכוש שירשה האישה, הכולל משק במושב וחוות סוסים.
הבעל הלך לעולמו באמצע 2018, כחודשיים אחרי שנטל את ההלוואה. בהמשך הגיש הבנק תביעה נגד העיזבון ונגד האלמנה, שירשה את רכושו של המנוח מכוח צוואה, ודרש את פירעון ההלוואה. בין הצדדים הייתה מחלוקת אם החוב ייגבה מנכסי העיזבון בלבד, כפי שרצתה האישה, או מתוך כלל נכסיה (עד לגובה שווי נכסי העיזבון).
הבנק טען כי במקרה שבו יש רק יורשת אחת, אין צורך לחלק את נכסי העיזבון והם עברו לאלמנה במלואם, כך שניתן לגבות את החוב גם מתוך נכסיה האישיים. הוא ציין שלאחר מות בעלה המשיכה האלמנה לעשות שימוש בלעדי בבית המגורים ובמשק, נתנה לבנה להשתמש במתחם החקלאי של המשק (שטחים חקלאיים וחוות סוסים) וכיסתה חלק מחובות בעלה. לדבריו, זו ההוכחה לכך שהיא מיזגה בפועל את נכסי העיזבון עם נכסיה.
השופטת אורית ליפשיץ הסבירה שחוק הירושה קובע הסדר שונה בקשר לחובות של עיזבון שחולק לעומת חובות של עיזבון שטרם חולק. אם העיזבון טרם חולק - ניתן לגבות את החובות רק מנכסי העיזבון. אחרת - ניתן לגבות את חובות העיזבון מתוך נכסיהם האחרים של היורשים.
עו"ד יחזקאל חרלףחגי חרלףבפסק הדין צוין כי משמעות המונח "חלוקה" משמעותה התמזגות של נכסי המוריש עם נכסי היורש. כאשר מדובר ביורש יחיד ולא מתבצעת חלוקת נכסים בין היורשים, אין לומר שהעיזבון חולק מיד במות המוריש, אלא יש לבחון אם בוצעה פעולה שהביאה למיזוג נכסי היורש עם נכסי המוריש. רק במקרה שבו הנכסים מוזגו, ניתן לגבות את חובות העיזבון מתוך נכסיו הפרטיים של היורש.
השופטת ציינה כי הוראות ההסכם בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לבין המושב קובעות באופן שאינו משתמע לשתי פנים שזכויותיו של המנוח במשק לא היו ניתנות להורשה, וכי הזכויות הועברו אוטומטית לאלמנה מכוח היותה בת זוגו.
בנסיבות אלה, זכויות השימוש של המנוח במשק לא היו חלק מעיזבונו. השימוש שהאלמנה עושה כיום במשק, הכולל מגורים בבית, הפעלת חוות סוסים, מתן רשות לבנה לעשות שימוש בחלקות החקלאיות ועוד, הוא מכוח היותה בת הזוג ולא בשל היותה יורשת.
מעבר לכך, מדובר בהתנהלות שהיא המשך ישיר של חייה הקודמים של האישה טרם מות בעלה. "האם מצופה מהנתבעת להתגורר במחצית מהבית, להפסיק לעבוד בחוות הסוסים שהקימה ועוד? סבורתני כי התשובה לכך שלילית", כתבה השופטת. היא דחתה את תביעת הבנק וקבעה שהאלמנה אחראית לחוב רק בגבולות נכסי העיזבון.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הבנק: עו"ד לאה אלחיאנ
• ב"כ הנתבעים: עו"ד חיה תמר הר פז, עו"ד שלום אלון
• עו"ד יחזקאל חרלף עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
