לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה לאחרונה תביעה נגד קופת חולים מכבי ונגד רופא שמועסק בקופה, בטענה שהתנהלות רשלנית מול ילד שהתלונן על בעיות חוזרות ונשנות במתן שתן גרמה נזק בלתי הפיך לשלפוחית השתן ולכליות שלו והותירו אותו עם נכות קשה.
באמצעות עו"ד רויטל הורוביץ טענו ההורים כי כשמדובר בהפרעות השתנה, ולאור הסיכון של אי-ספיקת כליה בחלקן, על הרופא המטפל לבצע בירור מהיר במיוחד משום שיש סיכון לפגיעה בתפקוד מערכת השתן התחתונה אשר תוביל לפגיעה בכליה. עוד נטען כי "סינדרום הינמן" הוא הפרעת השתנה חמורה העשויה להביא לאי ספיקת כליה. הפרעה זו שכיחה יותר אצל בנים, מופיעה גם בגיל הילדות ומתאפיינת בין השאר בהרטבת יום ולילה.
כשמום זה מאובחן, מתחייב טיפול משולב הכולל טיפול תרופתי, ניקוז שתן באמצעות צנתר להפחתת הלחץ בשלפוחית וטיפול פיזיותרפי. זיהוי וטיפול מהיר בשלפוחית מאפשר לשמור על אגירת שתן בלחצים נמוכים, הגנה על הכליות ושימור תפקודן ללא נזק.
לטענת ההורים, במקרה של בנם לא היה זיהוי מהיר וגם לא טיפול מהיר. יתירה מזאת, בדיקות מעבדה שבוצעו בקופת חולים סיווגו ערכים של קריאטנין ואוראה כערכים שבטווח הנורמה בעוד שהם לא היו תקינים, וגם זה תרם לאיחור באבחון.
לדבריהם, בנם נולד עם אחיו התאום בלידה תקינה. קצת לפני גיל שלוש האם שמה לב להבדל תהומי ביכולת השליטה על השתן בינו לבין אחיו – הוא רצה להיגמל מחיתולים אך פשוט לא הצליח. האם שיתפה את הרופא ואמרה לו בין היתר כי במהלך היום יש להחליף לילד בגדים מאחר שהוא רטוב אף שניגש להתפנות, וגם לאחר שמתפנה הוא ממשיך לטפטף ולהרטיב לעיתים קרובות. בנוסף היא דיווחה על הרטבת לילה וטפטוף כבר לאחר התפנות לפני השכבה לישון. הרופא אמר לאם שמוקדם מדי לתהליך גמילה וכי הוא לא רואה צורך להתייחס לכך כרגע, ויש להמתין עד גיל 5.
מאחר שהנושא לא נפתר, האם המשיכה לציין בפני הרופא בכל מפגש את תסכולה מהמצב והסבירה שלא נראה לה הגיוני שבנה ניגש להתפנות אך מיד לאחר מכן מטפטף. בתביעה נטען ששוב ושוב הרופא הקשיב אך לא נכנס לעובי הקורה, לא תיחקר, לא הפנה לבירור ולא המליץ על בירור כלשהו.
כשמלאו לילד 5 שנים פנתה האם לרופא תוך שסברה כי תקבל הפניות לטיפול בהרטבה על ידי יועץ הרטבה או פסיכולוג. בתביעה נטען שהיא הופתעה כשקיבלה הפנייה לבדיקת us ותוצאותיה הדגימו ממצאים פתולוגיים קשים בשתי הכליות ובכיס השתן. הילד הופנה להמשך בירור ואובחן כסובל מסינדרום הינמן, אך את הנזק לכליות ולכיס השתן, נטען, כבר אי אפשר לרפא.
לפי שתי חוות דעת שהגישו ההורים נגרם מצבו של בנם כתוצאה מהעיכוב באבחון ובטיפול. המומחים קבעו כי זיהוי מוקדם יותר היה מאפשר לו סיכויי החלמה מלאים וחוסך את הנזק הכבד למערכת השתן התחתונה ולכליותיו.
הם טענו כי כתוצאה מהרשלנות סובל בנם ממגבלות קשות. הוא נדרש לשימוש בצנתר לניקוז השתן והוא מוגבל מאוד, בין היתר, בלינה אצל חברים, בבילוי בים ובבריכה, בהתמודדות בבית הספר ועוד. מגבלות נוספות קשורות לדיאטה נוקשה בגלל הכליות.
הם סיכמו כי בשל רשלנות נגרמה לו נכות בשיעור 100%. רשלנות זו דנה אותו לחיים הכרוכים בנכות קשה וסבל תמידי, ואת הוריו, לצפייה מתמשכת בסבל ובמאבקים הצפויים לו במהלך חייו, כמו גם לשעבוד פיזי וכלכלי מתמשך כדי לדאוג למלוא צרכיו, הרפואיים והכלכליים. בהתאם לחוות דעת המומחים קיים סיכוי גבוה שהתובע יהיה זקוק לדיאליזה והשתלה.
ממכבי נמסר בתגובה: "התביעה התקבלה במכבי בימים האחרונים. אנו נלמד את הטענות המפורטות בכתב התביעה ונמסור התייחסות מפורטת כמקובל בבית המשפט".
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד רויטל הורוביץ ממשרד עו"ד הורוביץ–עופר
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
