בית משפט השלום בירושלים קבע לאחרונה כי בעל דירה בעיר, שבאופן רשמי הייתה שייכת לאביו שעזב לירדן בשנות ה-70, ישלם חוב ארנונה שנצבר במשך ארבע שנים ולא שבע כפי שדרשה העירייה. השופטת קרן אזולאי קיצרה את התקופה משום שהעירייה התעכבה במשך שנים ארוכות באיתור המחזיק האמיתי.
הדירה נמצאת בבניין בבעלות משפחתית והייתה רשומה על שם האב שעזב לירדן ולא ידוע אם הוא עדיין בחיים. תשלומי הארנונה עבור הדירה לא נגבו לפחות מ-1991, אבל ב-2013, כשבנו ביקש לרשום את עצמו כמחזיק, הבינה העירייה שהוא זה שמחזיק בנכס כבר שנים רבות. לפיכך היא עדכנה אותו כמחזיק רטרואקטיבית ודרשה ממנו לשלם חוב של כ-186 אלף שקל שנצבר בשבע השנים הקודמות (2013-2006).
אלא שהבן סירב לשלם את החוב בטענה שהחל להחזיק בדירה רק באמצע 2013. עד 2014 היא עמדה ריקה ולאחר מכן הוא שיפץ אותה והשכיר אותה לדיירים שמשלמים את הארנונה באופן קבוע. הוא הוסיף שכשקיבל את הדירה הוא בירר בעירייה אם יצטרך לשלם את חוב הארנונה, והובטח לו שלא יגבו ממנו דבר.
השופטת קרן אזולאי קבעה כי מדובר במקרה חריג שבו העירייה הוכיחה שהייתה זכאית לבצע עדכון רטרואקטיבי של המחזיק. זאת משום ש"עמדו לפני העירייה אינדיקציות ממשיות המעידות על זיקתו של הנתבע לדירה", כמו אישור בכתב יד שהוא הבעלים, רישומו כבעלים בחוזה השכירות עם השוכרים והעובדה שהוא משכיר דירות נוספות בבניין.
עו"ד ליאב מלמדצילום: לישי מלמדהיא הוסיפה שגרסת הנתבע לגבי הבעלות בדירה והמחזיקים בה הייתה כללית ולא נתמכה בראיות: הוא לא הבהיר מהי חלוקת הנכסים בבניין, לא הכחיש שהוא משכיר בו כמה דירות ולא הבהיר מי מקבל את דמי השכירות כדי להוכיח שלא הוא נהנה מפירות הדירה.
"הרושם שהתקבל מראית הצדדים ומעדויותיהם היה כי הנתבע הוא שמנהל את הבניין ופועל להשכרת חלק מהדירות לצדדים שלישיים, לרבות הדירה נושא הליך זה, וכי הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס", כתבה.
השופטת קבעה שהנתבע לא הוכיח שגורם רשמי כלשהו הבטיח שלא לגבות ממנו את החוב, תוך שהדגישה כי מתן פטור מוחלט מתשלום החוב הגבוה יפגע משמעותית בקופה הציבורית של העירייה. עם זאת, מאחר שהעירייה לא סיפקה סיבה טובה לכך שבמשך שנים ארוכות לא פעלה לאיתור המחזיק האמיתי בנכס אף שחוב הארנונה לא שולם כבר יותר מ-30 שנה, יש מקום לקצר את תקופת החיוב.
באיזון בין השיקולים השונים, החליטה השופטת שבמקום על שבע שנים ישלם הנתבע חוב שנצבר עבור ארבע השנים בין 2010 ל-2013 בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף חויב הנתבע בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.
• לק ריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד מ' סימון
• ב"כ הנתבע: עו"ד א' אבו קטיש
• עו"ד ליאב מלמד עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
