קמעונאי הסחר האלקטרוני סובלים מתחילת השנה מגל של החזרת סחורות, מה שגורם להם לשנות מדיניות. לפי בדיקה שערכה חברת ReBound, שמטפלת בהחזרות לקמעונאים, ופורסמה בסוכנות הידיעות בלומברג, החזר של סחורות בחודש ינואר זינק ב-20% לעומת השנה שעברה.
הסיבה המרכזית לעלייה המשמעותית בהחזרות נובעת מכך שקונים ברחבי העולם החלו להקפיד יותר על מה הם קונים בעקבות יוקר המחיה והמצב הכלכלי הקשה, והתחרטו על חלק מהקניות שביצעו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
את העלייה בהחזרות ניתן היה כבר לראות בשנה שעברה, ורשתות גדולות לא נשארו אדישות לכך. אם בעבר לא גבו כסף על החזרות, כעת ענקיות כמו New Look הבריטית ואפילו זארה, מתריעות מראש כי במידה שפריטים יוחזרו הלקוחות יחויבו.
"אנשים הרבה יותר בררנים לגבי מה שהם רוצים לשמור, אפילו אחרי שהם ביצעו את הקנייה", אומרת פיפה סטפנס, אנליסטית בחברת המחקר והייעוץ GlobalData בלונדון. "הרבה קמעונאים נאבקים בזה".
חברת הביגוד הבריטית Boohoo, שמייצרת בגדים לגילי 30-16, ונחשבת לאחת הגדולות בשוק, דיווחה על שיעורי החזרה גבוהים בצורה משמעותית, ובמקביל קיצצה את תחזית הרווח שלה. כמו כן, אמרה החברה שהמכירות שלה ירדו בכ-12% בשנת 2022, בין השאר בעקבות ההחזרות.
אחת המתחרות הגדולות שלה, Asos, האשימה את מדיניות ההחזרות של הלקוחות שלה בנתוניה, אבל בניגוד ל-Boohoo, שגובה 1.99 פאונד על כל החזרה של חבילה, היא עדיין לא גובה על כך כסף.
בבריטניה לבדה הוחזרו בשנת 2022 סחורות בשווי של כ-6 מיליארד פאונד, והצפי הוא שעד שנת 2027 הסכום הזה יגדל ל-7 מיליון פאונד, כאשר ההחזרות המשמעותיות ביותר הן על ביגוד והנעלה. לפי חברת ParcelLab, שעובדת עם מותגים כמו H&M ו-Bose, החזרת סחורות בממלכה בין הכריסמס לתחילת השנה זינקו ב-26% ליותר מ-50 אלף חבילות.
הבעיה החדשה גרמה לכך שסחורות נערמות, כאשר רק 75% מהמוצרים שהוחזרו נמכרים מחדש, לפי ספקית הלוגיסטיקה GXO, שמסייעת לקמעונאים גדולים כמו Currys Plc, Marks & Spencer ו-Asos, לנקות, לתקן ולארוז מחדש את החבילות שהוחזרו בכדי שניתן יהיה למכור אותן שוב. "אנחנו רואים דחיפה משמעותית מצד חברות לעשות שימוש חוזר במלאי שהוחזר על מנת שיהיה ניתן למכור אותו, בתקווה במחיר מלא", אמר ניל שלטון, מנהל האסטרטגיה של GXO.
לטענת שלטון, בעבר לקמעונאיות היה כדאי למכור מחדש מוצרים שהוחזרו, רק אם הם היו שווים 25 פאונד או יותר, זאת בשל העלויות שכרוכות בהחזרה. GXO השתמשה בטכנולוגיה ובלוגיסטיקה מיוחדות והורידה את המחיר ל-7 פאונד. אגב, קמעונאיות גדולות כמו אמזון וטארגט, מעדיפות לאפשר ללקוחות לשמור את הסחורה, גם אם הם רוצים להחזיר אותה, זאת במידה שהערך הכספי שלה נמוך מכיוון שעלות ההחזר עבור החברה יקרה יותר.
אגב, חלק מהחברות שפועלות בישראל כן גובות כסף מלקוחות על החזרת פריטים. זארה למשל החלה לגבות מחודש אוקטובר 30 שקל על החזרה באמצעות שליח של פריטים שנרכשו באתר או באפליקציה. מדובר בהחזרות מצרכנים שהתחרטו על הקנייה או טעו במידה. בכך החברה תגביר את העומס על החנויות, שם ההחזרה עדיין בחינם.
המהלך מגיע אחרי שחברת פייפאל ביטלה לאחרונה את האופציה לקבל דרכה החזר כספי על החזרת פריטים שנקנו מאתרים שגובים כסף על החזרה. דרישת כסף על החזרת פריטים היא מהלך עולמי שאירע באתרים רבים בשל התייקרות השילוח, למרות שהשילוח בתוך ישראל לא התייקר בדומה לשילוח הימי.
