המגמה השלילית בהייטק הישראלי נמשכת: מסקירת הרבעון השלישי של שנת 2023 שפרסם היום (א') מכון המחקר והמדיניות SNPI, עולה כי ההשקעות ברבעון הסתכמו בכ-1.7 מיליארד דולר בלבד ברבעון - ירידה של 40% ביחס לרבעון השלישי ב-2022. מדובר ברבעון שביעי ברציפות של ירידה בהשקעות, שהגיעו לשיא ברבעון האחרון של 2021, שהיה חריג מאוד לטובה. אז עמדו ההשקעות על 9.3 מיליארד דולר, לשם ההשוואה.
לפי הסקירה, בשנת הפריחה של ההייטק ב-2021, שיעור העלייה בהשקעות בהייטק הישראלי היה גבוה משמעותית מאשר באירופה ובארה"ב, אך גם הנפילה מאז השיא הייתה חדה יותר אצלנו. בנוסף, באירופה ובארה"ב הירידה בכמות ההשקעות לא הייתה רצופה בשבעת הרבעונים האחרונים, ובחלק מהם נרשמו עליות - בשונה מישראל, שצוללת בעקביות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
כותבי הדוח מציינים כי חלק נכבד מהירידה בהשקעות בישראל נובע ככל הנראה מההאטה העולמית, אך הירידות החדות יותר שנרשמות בישראל בהשוואה לשאר העולם מעידות על התרומה של אי היציבות הפוליטית בארץ לירידה בהשקעות.
בדוח נבדק בין היתר מספר לידות חדי הקרן בהשוואה לעולם, שהן חברות פרטיות שמגייסות הון על פי שווי חברה של מיליארד דולר ומעלה, כאשר "לידה" של חד קרן נחשבת בפעם הראשונה שחברה מגייסת הון בשווי כזה. מכיוון שבשנת 2023 נולדו הרבה פחות חדי קרן בכל העולם מאשר ב-2021 וב-2022, בשל ההאטה העולמית, בסקירה השוו את שיעורי חדי הקרן הישראלים מתוך כלל חדי הקרן ברחבי העולם בשנים אלה.
גם כאן, מהנתונים עולה תמונה לא אופטימית במיוחד: אם בשנת 2022 נולדו בעולם 352 חדי קרן ומתוכם 17 נולדו בישראל (4.8%), בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2023 נולדו לפי נתוני חברת PitchBook כ-59 חדי קרן ברחבי העולם, כשרק אחד מהם היה ישראלי (1.6%). כלומר, שיעור חדי הקרן הישראלים ב-2023 הוא שליש בלבד משיעורם ב-2022, ומעבר לכך - מכיוון שידוע שבספטמבר לא נולד חד קרן בישראל, ככל הנראה שיעור חדי הקרן הישראלים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 ביחס לעולם לא רק שלא ישתפר - אלא יורע.
אינדיקציה נוספת שמעידה על אטרקטיביות של חברות בעיניי משקיעים, מלבד הפיכתן לחד קרן, היא היכולת לגייס סכומים משמעותיים. בסקירה של ה"מגה סבבים" בישראל, של מעל 100 מיליון דולר, עלה כי בארץ היו 11 סבבים כאלה בלבד ב-2023 לעומת 55 ו-36 בתקופות המקבילות ב-2021 ו-2022 בהתאמה. בנוסף ציינו בדוח כי מתוך 11 החברות האלה, רק ל-3 יש מטה בישראל.
לפי כותבי הדוח, הסיבות למיעוט בחדי קרן ובמגה סבבי גיוס בישראל יכולות להיות בגלל שמשקיעים זרים אינם ששים להשקיע סכומים גדולים בתקופה זו בחברות ישראליות, בגלל אי היציבות הפוליטית בישראל, וכן בגלל שייתכן שהשנה החברות הישראליות לא הציגו ייחודיות בולטת, טכנולוגית או עסקית, שהצדיקה שווי של מיליארד דולר או יותר.
"בין אם מדובר בסיבה הראשונה, השנייה או שתיהן, מדובר בתופעה מדאיגה שההייטק הישראלי אינו מורגל בה", נכתב בדוח.
"כל תסריט של חקיקה בלי הסכמות יחריף את המגמות השליליות"
עוד בדקו במסגרת הסקירה את מספר המשקיעים הפעילים בישראל, שם התברר כי יש ירידה משמעותית במספר גופי ההשקעות הזרים שפועלים בארץ. לפי הסקירה, לאחר שמספר קרנות ההון סיכון הפעילות בארץ נותר יציב בין 2021 ל- 2022, מספרן של הקרנות הישראליות הפעילות ירד בשליש בערך בין 2022 ל- 2023, ומספר הזרות ירד ביותר מ- 40%. לגבי כלל הגופים המשקיעים (הכוללים גם CVC, משקיעים מוסדיים ותאגידים) התמונה מדאיגה עוד יותר, שכן מספרם ירד ביותר מחצי בין 2022 ו-2023. בדוח מציינים שגם נרמול הנתונים של 2023 לעובדה שמדובר רק בשלושה רבעונים ולא בשנה שלמה - לא משנה מהותית את המגמה.
כותבי הדוח ציינו כתבו כי "גם ברבעון זה, המלצת המדיניות המרכזית שלנו היא להחזיר את היציבות למשק הישראלי בכלל ולתעשיית ההייטק בפרט על ידי הגעה להסכמות רחבות סביב שינויי החקיקה, והצהרה ברורה שללא הסכמות כאלה, החקיקה לא תקודם. כל תסריט אחר ימשיך, ואף יחריף, את חוסר האמון בין תעשיית ההייטק והממשלה, את אי היציבות, ואת המגמות השליליות.
"עם זאת, חשוב להדגיש שבגלל עומק המשבר, גם הצהרה ברורה לגבי עצירת החקיקה לא תחזיר כהרף עין את המצב לקדמותו. יש סכנה ממשית שגם משקיעים וגם יזמים יחכו לראות כיצד מתפתחים הדברים בפועל. אנו ממליצים, לכן, שממשלת ישראל תגדיר ותציג בהקדם תכנית אמינה, מגובה בתקציבים, לסיוע לתעשיית ההייטק ביציאה מהמשבר הנוכחי".
