כשהתפרסמו הכותרות על המינוי של אמיר חייק לשגריר ישראל באמירויות, הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל. "היו חברים שאמרו לי בהתחלה, 'השתגעת? מה רע לך בבית, מה יש לך לחפש שם?' אמרתי להם: אל תדברו סתם, תבואו לביקור, ותתרשמו בעצמכם. מי שבאמת הגיע כבר השאיר לי הודעות שהוא רוצה לבוא עוד פעם". היום, אין בכך ספק, אף אחד לא היה שואל את חייק מה הוא מחפש באמירויות. דובאי ואבו-דאבי עלו בגדול על מפת התיירות הישראלית - האמירויות כבר מדורגות בעשירייה הראשונה של היעדים הכי פופולריים על ידי ישראלים. בניגוד לקטאר, כפי שחווינו במונדיאל, באמירויות הישראלים מתקבלים בזרועות פתוחות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חייק לא מסתיר את העובדה שהוא נהנה מהחיים שם. בחודש שעבר הוא ערך באבו-דאבי מפגש ראשון מסוגו כאשר הזמין את כל עמיתיו, שגרירי ונציגי ישראל במדינות הערביות — מצרים, ירדן, מרוקו ובחריין — לביקור התרשמות. אין ספק שמבין כולם חייק הוא זה שנהנה מהנגישות הגדולה ביותר למקבלי החלטות המקומיים. אומנם נגזר עליו להסתובב עם מאבטחים, כמו עמיתיו, אבל כל הדלתות באבו-דאבי פתוחות בפניו. עם חמישה שרים לפחות הוא שומר על קשרי וואטסאפ יומיומיים, ובתוך שנה הצליח לפגוש את השליט, נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, תשע פעמים.
מה אתה עושה בקבלות הפנים כשאתה רואה את השגריר האיראני?
"מיותר לציין שאין בינינו קשר. אני לא מתקרב, לא ניגש, כאילו אוויר. ואם מישהו היה מנסה לחבר בינינו, את מאמינה שהייתי מספר לך?" הוא מחייך.
לא רק התייר הישראלי, גם הפוליטיקאים הישראלים התאהבו באמירויות. שלוש פעמים בתוך שנה הגיע נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לביקור באבו-דאבי. גם ראש הממשלה לשעבר, בנט, ו-20 שרי ממשלה כבר הספיקו לבקר שם. ישראל חתמה על 25 הסכמים כלכליים עם אבו-דאבי, גולת הכותרת, ההסכם לסחר חופשי בין המדינות. היקף הסחר עם האמירויות עמד על 2.35 מיליארד דולר ב-11 החודשים הראשונים של 2022 — פי שניים כמעט מהשנה הקודמת. "עלינו", אומר חייק בגאווה, "למקום ה-16 ברשימת המדינות שישראל סוחרת איתן, ואני יכול להעריך שבשנה הקרובה נמשיך להתקדם, כי לישראל יש מה להציע, ויש המון דיבורים על שיתופי פעולה רחבים מאוד בתחומי החקלאות, הרפואה, ההייטק ועוד.
אבל על היחסים הכלכליים החמים בין המדינות עלולה להעיב עסקת הפניקס. חברת האחזקות ADQ, בבעלות ממשלת אבו-דאבי, רכשה לאחרונה את גרעין השליטה בחברת הביטוח הפניקס מידי קרנות ההשקעה האמריקנית סנטרברידג' וגלאטין פוינט תמורת 2.3 מיליארד שקל. מיד עם פרסום הידיעה המפתיעה החלו להישמע בארץ הערכות כי גופי הרגולציה בישראל ינסו למסמס את העסקה בשל החשש שחברה בבעלות ממשלת אבו-דאבי תשלוט בגוף כלכלי בעל משמעות אסטרטגית למשק המקומי כמו הפניקס. ההחלטה אם לאשר את הרכישה או לא היא בעלת משמעות אדירה — אישור לקניית הפניקס יכול להוביל לכך שקרן אמירותית תרכוש בעתיד שליטה בבנק ישראלי. הפניקס היא הגוף המוסדי הגדול בישראל, נסחרת בבורסה בשווי שקרוב ל-10 מיליארד שקל ומנהלת נכסים בהיקף של כ-360 מיליארד שקל, כולל כספי פנסיה של אזרחים ישראלים רבים.
"אני בהחלט תומך בעסקה עם הפניקס", אומר חייק, "ואני רואה בשותפות הזאת מהלך לטווח הרחוק. חשוב לי להדגיש שאני לא רואה בעסקה הזו צדדים שליליים. אסביר: אבו-דאבי היא מדינה שמתנהלת כמו קונצרן כלכלי, החברים הבכירים משבע הנסיכויות, ממשפחת המלוכה ויועצים בכירים, מדברים ביניהם, ואני יודע שהם הקדישו 'מג'לס' מיוחד, ברמה בכירה מאוד של המשתתפים, לעתיד היחסים איתנו".
אתה יכול להבין את החשש מכך שקרן זרה ממדינה ערבית תשלוט בחברה אסטרטגית כמו הפניקס שמנהלת כספי פנסיה של ישראלים.
"אני גם רואה מקרוב איך האמירותים הפכו להיות פרטנרים שלנו ואני לא רואה צדדים שליליים בעסקה. הם לא יתערבו בכספי הפנסיה, הם לא מתכוונים לשנות את הפניקס ולא להחליף את המנהלים הישראלים. ככל שנדע להרחיב את הסכמי אברהם רק נרוויח. לעסקה עם הפניקס, אני יודע שיש לצד המתנגדים, גם הרבה מאוד תומכים בישראל".
חייק ממשיך: "עבורי, העסקה עם הפניקס היא המהות של הסכמי אברהם, שיתופי פעולה רחבים שבהם אנחנו סומכים על האמירותים. היינו רוצים לראות עוד השקעות. אני כמובן לא קובע ולא מחליט מה יעלה בגורלה של עסקת הפניקס, חשוב לי להבהיר את זה. ביום שבו אתן פרטים על קשר בין קרנות אמריקאיות וישראל, או קרנות במקום שבו אני מכהן, אני יכול לחזור הביתה. יכול להיות שהרגולטור יאשר, יכול להיות שיפסול, ויכול גם להיות שלא תתפרסם החלטה רשמית, והעניינים יתמסמסו. במקרה כזה, האמירותים ייצאו עם הרגשה חמוצה. אני שואל, למה קרן אמריקנית רשאית להשקיע ולקנות את הפניקס וקרן אמירותית לא? אפשר בהחלט לסמוך עליהם, ועכשיו, שיבינו מהדברים שאני אומר מה שרוצים".
עסקת הפניקס מצטרפת לשתי עסקאות גדולות אחרות בישראל בהן היו מעורבות חברות וקרנות מהאמירויות. חברת מובאדלה, שנמצאת בבעלות מלאה של ממשלת אבו-דאבי רכשה 11% ממאגר הגז תמר יחד עם איש העסקים אהרון פרנקל בעסקה שמוערכת ב-1.1 מיליארד דולר. למרות שמדובר בנכס אסטרטגי בעל משמעות עבור ישראל — העסקה הזו אושרה. מנגד, חברת דיפי וורלד האמירותית שהתמודדה על השליטה בנמל חיפה, קיבלה רמזים שלא תזכה לאישורים הביטחוניים הדרושים מהרשויות בישראל והחליטה לפרוש. קרן ADQ, שמעורבת בעסקת הפניקס, מנוהלת על ידי השייח' טחנון בן זאיד, אחיו של שליט האמירויות, ואין ספק שלהתנהלות לא שקופה של הרגולטורים בישראל עשויה להיות משמעות שלילית כלפי הסכמי אברהם ועתיד היחסים בין שתי המדינות. "אני מאמין", אומר חייק, "שהעסקאות עם האמירויות ילכו תמיד קדימה. זה אינטרס רחב מאוד של שתי המדינות".
4 צפייה בגלריה
שלושה ביקורים בשנה. הנשיא הרצוג במסגד שייח' זאיד שבאבו דאבי
(צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
מבחינתו של שייח' איברהים ("בלי שם משפחה, בבקשה, אנחנו לא רגילים לדבר עם התקשורת"), איש עסקים בכיר באמירויות, החשש שמשמיעים גורמים בארץ בקשר לעסקת הפניקס הם "חבלי התבגרות מהצד הישראלי. אל תתרשמי מהגלבייה הצחורה שלי, אנחנו חברה עסקית-כלכלית, מושקעים בפרויקטים ענקיים באיחוד האמירויות, בעולם הערבי, בארצות-הברית ובאירופה. הממשל באבו-דאבי מעוניין בעסקים טובים, והפניקס נראית לנו בהחלט, אחרי בדיקות רבות, כעסקה טובה מאוד" .
אנחנו יושבים בבית קפה נעים, לא הרחק מהבניין שבו הוקמה לפני פחות משנה שגרירות ישראל. עוד דקות ספורות יקיימו שם את טקס הבכורה בנסיכויות של הדלקת נרות חנוכה. שייח' איברהים, באמצע שנות ה-50, למד כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטה בארצות-הברית, האנגלית שלו קולחת, אבל אנחנו משוחחים בערבית. "אני קורא בעיתונים שלכם, שמתעורר החשש שחברת ההשקעות ADQ תיכנס לעומק הפנסיות, תשאב פרטים ותשנה את ניתובי הפקדות הכספים. אני מודיע חד וחלק: זה לא יקרה. אם בסופו של דבר העסקה תתמסמס, מסיבה לא ברורה, בלי שקיפות, למיטב הבנתי, זה יאמר לאמירותים שאתם מפגינים כלפינו חשדנות, ולא מוכנים לקבל אותנו".
חייק לא מסתיר את העובדה שהוא נהנה מהחיים באבו-דאבי. הוא נשוי לד"ר יפעת טורבינר בעלת דוקטורט מאוניברסיטת בן-גוריון בחדשנות ויזמות, ש"נמצאת על הקו" בין הבית בעין ורד למעון הרשמי בנסיכות ואב לארבעה, שני הצעירים לומדים בביה"ס האמריקאי באבו-דאבי. חייק בן 58 שימש בעברו כמנכ"ל משרד התעשייה, מנכ"ל התאחדות התעשיינים וכנשיא התאחדות המלונות. אין לו רקע דיפלומטי והוא זכה בתפקיד השגריר כמינוי אישי של ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד. "אני רואה חשבון וכלכלן בהתמחותי ומרגיש שכל התפקידים שעשיתי, הכינו אותי לתפקיד הנוכחי", אומר חייק. "אי-אפשר לעשות תפקיד כזה אם לא מזדהים איתו לגמרי. בדרך כלל אני בן אדם ציני, אבל אין בי טיפת ציניות כלפי היחסים, כלפי התפקיד. אי-אפשר למלא את המשימה הזאת אם מזייפים. זה לא יעבוד".
איפה אתה מזהה נקודה טעונת שיפור ביחסים עם האמירויות, מה עדיין לא הצלחת לפצח?
"תראי, הישראלים מגיעים לכאן בהמוניהם, מאות אלפים כבר ביקרו בנסיכויות. עכשיו צריך לעבוד על האמירותים שיגיעו גם לבקר בארץ. זה לא כל כך פשוט, משרדי הממשלה כאן גם עוסקים בנושא הזה ואפילו מנסים לנחם אותי. לאמירותים יש תפיסות שונות משלנו לגבי יציאות לחו"ל, וישראל עוד לא עלתה אצלם על המפה, אבל אני לא מוותר. זה מאוד חשוב בעינינו, 'פיפל טו פיפל'".
4 צפייה בגלריה
קיבלו אותנו בזרעות פתוחות. אמיר חייק עם עם שליט האמירויות, מוחמד בן זאיד
(צילום: באדיבות ארמון המלוכה באבו-דאבי)
לחייק יש מסר חשוב לאנשי העסקים הישראלים שמגיעים לאמירויות. "כשיושבים מול איש עסקים אמירותי, חשוב לזכור שיש לו ניסיון לפחות כמו שלך, ולכבד את הידע והצרכים האמירותיים בדיוק כמו שאתה מצפה שיכבדו את אלה שלך. צריך לנהל את השיחה בגובה העיניים ולא לרוץ מהר מדי או להתחכם, ולחשוב שהאמירותי הוא כספומט של מישהו. למשל, כשמתמחרים מוצרים, לא להגיע למצב שגובים מחיר גבוה ב־30 אחוזים, רק כי הם עשירים. זאת ראייה לטווח קרוב שעלולה לפגוע בטווח הרחוק. הם מכירים היטב את השוק, ואני חוזר שוב ושוב על המושג בניית אמון. כל העבודה שלנו בשגרירות בנויה על אמון. צריך להיות פתוחים, ברורים, לנהוג בהגינות ולצפות שהצד השני ינהג בדיוק אותה הדרך. זה המפתח. כך בונים יחסי אמון. אנשי העסקים באמירויות הם מנוסים ומשכילים לא פחות מהישראלים, כמו בני דודים שלא נפגשו 50 שנה ורוצים עכשיו להשלים את הפערים".
תן לי איזה אנקדוטה, סיפור מאחורי הקלעים, שממחישה את היחסים בין המדינות.
"כשהנשיא הרצוג הגיע לביקור בארמון השליט, 'קאסר אל-ווטן', ארמון העם, שר החוץ עבדאללה בן זאיד, שהוא אחיו של השליט, שאל אותי: 'מה אתה אומר?' עניתי, מה אני אומר על מה ושייח' עבדאללה השיב: 'על השטיח'. שאלתי מה עם השטיח? ואז הוא הסביר לי שהשטיח הוחלף בזריזות לצבע אפור מכחול כדי שלא תחשבו שדורכים על שטיח בצבע של הדגל שלכם. 'לא רצינו ליצור אי-נעימות, והעדפנו ללכת על בטוח', הוא הסביר לי. איחוד האמירויות היא מדינה מדויקת מאוד עם חזון שמתורגם לתוכניות עבודה ולביצוע. ויש לי עוד משהו משמעותי לומר לך: יש לי שותף חשוב בעשייה הזאת".
מי?
"מוחמד אל-חאג'ה, שגריר אבו-דאבי בישראל. מהיום הראשון החלנו לשתף פעולה יחד ואנחנו דבקים במשימה. שנינו באנו לטווח ארוך, ומי שהביא את הסכמי אברהם, נתניהו מהצד הישראלי ראוי לכל הכבוד, כי זה הסכם משנה מציאות".
אפרופו נתניהו, מה אם יחליט למנות במקומך איש מטעמו?
"יהיה לי חבל מאוד, כי לא השלמתי את מה שאני רוצה לעשות כאן, ואני מקווה שזה לא יקרה".
