גורמים בכירים באיחוד האמירויות העבירו מסרים לישראל לפיהם אם ישראל לא תכבד את ההסכם להעברת נפט אמירתי למפרץ אילת - לדבר יהיו השלכות על היחסים בין המדינות. המסרים הועברו באמצעות משרד החוץ והנציגות הישראלית באבו דאבי.
במסגרת ההסכם, שנחתם בשנה שעברה במעמד שר האוצר האמריקני דאז סטיבן מנוצ'ין, בין החברה הישראלית קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) והחברה האמירתית Med-Red L.B, החברה האמירתית תשתמש בקצא"א בהפעלת גשר יבשתי להובלת ואחסון נפט ומוצריו מאיחוד האמירויות ושווקים אסיאתיים אחרים לשווקים מערביים ובין אזורי הים התיכון לשווקי המזרח הרחוק והכל באמצעות תשתית ההובלה והאחסון של חברת קצא״א, ודרך ישראל.
לפי ההסכם האמירתים רשאים להעביר למפרץ אילת עד 70 מיכליות נפט בשנה שיפרקו את הדלקים בנמל קצא"א באילת ומשם יועברו לאחסון או שיועברו בצינור היבשתי לנמל אשקלון ומשם לשווקי אירופה. העסקה מאפשרת לאמירתים להעביר דלקים גם בכיוון ההפוך מאשקלון לאילת.
הירוקים עתרו: "חשש מפגיעה אנושה לים ולחופים"
אלא שהחברה להגנת הטבע, יחד עם ארגוני אדם, טבע ודין וצלול, הגישו לפני כמה חודשים עתירה לבג"ץ שבה הם מבקשים לבטל את ההסכם בטענה שאינו תקף מפני שלא אושר בממשלה ולא התקיים לגביו דיון, על מנת לקבל את החלטות על בסיס רקע עובדתי, מקצועי ותוך שמיעת עמדות הציבור והמומחים השונים.
הארגונים הירוקים טענו שההסכם מעורר חשש כבד מפגיעה אנושה בים ובחופים של מפרץ אילת. זאת כתוצאה מדליפת נפט שתיגרם מתקלה, תאונה, או פגיעה מכוונת של גורמים עוינים, בייחוד נוכח התרבות מקרי הפגיעות בספינות ברחבי המזרח התיכון, כחלק מהמאבקים בין המדינות באזור. "די בדליפה בודדת, של 1% בלבד, מנפח מיכלית אחת, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך", נכתב בעתירה. העותרים הזכירו כי קצא"א, הייתה מעורבת בשנים האחרונות בשני מקרים חמורים של דליפות נפט, שגרמו לנזק אקולוגי משמעותי - בנחל צין ובעברונה.
המדינה ביקשה אורכה של שלושה חודשים למסור את תשובתה לעתירה. המשרד להגנת הסביבה תומך בעתירת הירוקים והממשלה לא ממהרת להכריע בנושא. מנכ"ל משרד רה"מ, יאיר פינס, קיים בשבוע שעבר דיון בנושא בהשתתפות כל הגורמים המעורבים.
בינתיים מיכליות אמירתיות מגיעות למפרץ אילת, אמנם במספרים קטנים ואולם, נודע כי איחוד האמירויות מוטרדת מאוד מהאפשרות שההסכם יבוטל והעבירה מסרים מודאגים מאוד לירושלים.
משרד החוץ הבהיר בדיון כי לישראל יש אינטרס גדול בפיתוח קשרי הכלכלה עם איחוד האמירויות וביטול ההסכם עלול להביא לפגיעה ביחסים. עם זאת, נציגי המשרד אמרו כי בסופו של דבר להסכם יש השלכות לא רק מדיניות וכי יש להבטיח שההסכם לא יפגע בישראל ובאיכות החיים של הישראלים.
קצא"א: "ביטול ההסכם - נזק אדיר לישראל"
בקצא"א מזהירים כי ביטול ההסכם שהוא הסנונית הראשונה של פריצת החרם הערבי יביא נזק עצום ליחסים עם האמירויות, כשהנזק לשמה הטוב של ישראל, כפרטנר אמין וכמדינה ידידותית ואמינה למשקיעים זרים, ולקצא"א בפרט, יהיה אדיר. "העובדה שהתהליך המשפטי תלוי ועומד, לרבות אי הוודאות הרגולטורית והחשש כי הדבר צפוי להימשך תקופת זמן לא מבוטלת, משרה חוסר ביטחון לעתיד ההסכם וגם גם לגבי הסכמים אחרים".
על פי קצא"א, להסכם יש גם יתרונות ביטחוניים מובהקים שכן הוא מגדיל את מלאי החירום של ישראל ומבטיח ביטחון אנרגיה ואבטחת אספקה סדירה של נפט לבתי הזיקוק גם בשעת חירום כאשר יש חשש שנמלי הים בים התיכון ייסגרו.
קצא"א טוענת כי פנתה מיוזמתה למשרד להגנת הסביבה וביצעה את ההנחיות שלו לפרוס בנמל באילת חסם ימי שיקטין את הסיכוי לזיהום ימי. קצא"א אומרת עוד כי הארגונים הירוקים מתעלמים מהפעילות הענפה המתקיימת בנמל עקבה הסמוך, אותו פוקדות 250 מיכליות בשנה, בשעה שהשנה צפויות להגיע בין 10 ל-15 מיכליות מאיחוד האמירויות בלבד ובהמשך לא יותר מ-70 אוניות בשנה.
סקר סיכונים שבוצע על ידי חברה שמוכרת על ידי המשרד להגנת הסביבה קבע שהסיכון בפעילות החברה אפסית, אולם המשרד עצמו דוחה את הסקר הזה.
על פי הסקר, הסיכוי לפגיעה קשה שתביא לאובדן מלא של כל תכולת המכלית, או פגיעה במעטפת ואובדן תכולה משמעותי, הוא אחת ל-366,300 שנים. הסיכון של דליפה לא משמעותית הוא אחד ל-24 שנה. באירוע נדיר זה, הדלף ייאגר, לא יגיע לים ולא תיגרם פגיעה סביבתית או זיהום ים כלל.
השרה זנדברג: "נתונים בהסכם הוסתרו מהממשלה"
לדברי השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, "מתנהל כיום בנושא דיון ממשלתי שנמצא בעיצומו. אני ממתינה לשמוע את כל הנתונים הסודיים שהוסתרו עד כה מממשלת ישראל בהסכם מסחרי זה. אני לא מכירה משרד אחר או שר אחר שמעוניינים לקחת על עצמם את הנזק הבלתי הפיך למפרץ אילת ולעיר אילת במסגרת הסכם שאף ליטר מהדלק העובר בו אינו מיועד למשק הישראלי אלא ככל הידוע לי, רק למסחר בשטחי אחסון ובפערי מחירי הובלה. מדובר בהחלטה עקרונית וערכית, עם השלכות נרחבות על אינטרסים ציבוריים וסביבתיים שעל הממשלה לקבל בדיון שקוף".
זנדברג הוסיפה, כי "על הממשלה לבחון את ההסכם שנחתם בשקלול כל התועלות, מול העלויות לבריאות הציבור, לחברה, לסביבה ולתיירות. ככל שיש שיקול הנוגע להיבטים מדיניים וגיאו-פוליטיים, על הממשלה לדון במכלול השיקולים בצורה שקופה ומושכלת ולקבל החלטה כאשר כלל השיקולים מונחים בפניה, על השולחן, ולא בחדרי חדרים עם 'שיקולים סודיים' והדלפות".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "רק לאחר קיום הדיון הממשלתי - ואם בכל זאת תחליט הממשלה בניגוד לכל היגיון של תועלת לציבור לאפשר להסכם לצאת לפועל - תיבדק היכולת של קצא"א לתת מענה לסוגיות הסביבתיות השונות. ואולם, כל עוד לא יתקיים הדיון העקרוני הממשלתי, ובהתאם להנחיית השרה להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה לא יתקדם עם אישורים נוספים לביצוע בפועל של ההסכם.
"יש לזכור כי ההסכם אינו בין מדינות אלא הסכם מסחרי בין חברה ממשלתית לחברה מסחרית, כך שכל האמירות על 'נזק מדיני כבד' צריכות להיבחן מתוך ראייה זו.
"באשר לעקבה: אין למשרד להגנת הסביבה כל שליטה בנוגע לשיקוליה של מדינה אחרת החולקת עם ישראל את אותו מפרץ. המשרד מדגיש כי העובדה שפעילות הובלת נפט בנמל עקבה היא אינטנסיבית, רק מחדדת את הבעייתיות בהגדלת הפעילות הזו במפרץ אילת, בתוספת יחסית לתנועה בכל צפון המפרץ של כ-30%, ובתוספת ממוקדת של 1,700% יחסית לתנועה בנמל קצא"א.
"באשר לביטחון האנרגטי של ישראל: למיטב ידיעת המשרד להגנת הסביבה מהגורמים האמונים על הנושא בממשלה, אין כל משמעות של ביטחון אנרגטי בהסכם עבור ישראל באחסון נפט גולמי בחוות המכלים של קצא"א. מכל מקום, יש להפנות שאלות בסוגיה זו למשרד האנרגיה".
