המבצע טוב מדי: האם שופרסל צריכה למכור סמסונג גלקסי s21 ב-549 שקל בגלל טעות באתר שלה? לקוח התלונן ל-ynet שאתר שופרסל אונליין, אחד מאתרי הסחר הגדולים בישראל, הציע ביום חמישי האחרון במסגרת מבצע 72 שעות, את הסמארטפון הכי מתקדם של סמסונג: גלקסי s21 ב-549 שקל במקום 3,199 שקל. לכאורה – הנחה של 82%.
"אני מניח שעשרות לקוחות לפחות רכשו את המכשיר במחיר הזה, קיבלו כמוני אישור הזמנה, חשבונית מס ואף הודעה מחברת המשלוחים שהחל תהליך המשלוח", טוען הצרכן. "למחרת, אחרי שחלפו למעלה מ-24 שעות ממועד ההזמנה, שופרסל ביטלה את ההזמנות בטענה כי אירעה תקלה במערכת. הייתי מצפה שחברה ענקית כמו שופרסל תקיים מה שכל בעל מכולת קטן ואתר מכירות קיקיוני מחויבים אליו: המחיר המוצג הוא הקובע. ולא תתנער בשיחות טלפון, בהן היא מאשימה את הלקוח שהיה אמור לחשוד שמדובר בטעות בשל המחיר הנמוך".
1 צפייה בגלריה
שופרסל החליטה לבטל את העסקאות ולא לפצות את הצרכנים על עוגמת הנפש. מבצע 72 שעות בשופרסל אונליין
(צילום מסך)
לפי שופרסל, חלה טעות בהצגת המחיר. הפריט שאמור היה להימכר במחיר הזה הוא טלפון מדגם פשוט בהרבה, גלקסי A12 עם 64GB ו-DUAL SIM מסך 6.5 ו-4GB RAM בשחור או בלבן. 549 שקל זה מחיר מבצע לעומת 630 שקל מחיר רגיל באתר. שופרסל החליטה עקב כך לבטל את העסקאות ואפילו לא לפצות את הצרכנים על עוגמת הנפש.
האם שופרסל מחויבת למכור לפי המחיר שמוצג באתר ועליו הסתמכו הצרכנים?
מה אומר החוק לגבי מקרה כזה? לפי חוק הגנת הצרכן, בית עסק חייב להציג מחיר על גבי כל מוצר בבית העסק. אם קיים פער בין המחיר שהוצג על גבי המוצר לבין המחיר בקופה, המחיר המחייב הוא זה שהוצג על גבי המוצר. אחרת ניתן לתבוע מבית העסק פיצוי ללא הוכחת נזק של עד 10,000 שקל. כלומר, לכאורה, על שופרסל למכור במחיר שהציגה באתר כי זה המחיר על גבי המוצר.
יחד עם זאת, הפסיקה בתחום מעידה כי במקרים בהם המחיר המוצג רחוק מאוד מהמחיר הסביר של המוצר, מוטלת גם על הצרכן החובה לנהוג בתום לב. כששופרסל מציעה דגם חדש של גלקסי במבצע, לרוב היא תעניק הנחה של כמה עשרות עד מאות שקלים. במקרה הנדיר: הנחה של 1,000 שקל. לא הנחה של 2,650 שקל, כשמדובר בדגם חדש, שמחירו נע בין 2,999 שקל ל-4,200 שקל, תלוי בנפח הזיכרון המוצע.
במקרים כאלה של טעויות מאוד ברורות בהצגת המחיר, כשהמחיר המוצג הוא בבירור לא מחיר מכירה הגיוני, החברה לא בהכרח מחויבת לספק לצרכן את המוצר במחיר המוצג. למרות זאת, חברות בעלות ממון רב כמו שופרסל שרוצות לתת שירות טוב, אמורות לפצות את הצרכנים בדרך כלשהי על הזמן שבוזבז ומפח נפש. זאת רק מחווה של רצון טוב כי ביהמ"ש קבע שצרכן שלא פועל לכאורה בתום לב לא זכאי לשום פיצוי.
הנה דוגמה לרשת שפעלה אחרת: ב-2017, מחסני חשמל פרסמה בטעות באתר שלה שהיא מוכרת גלקסי נוט 8 ב-199 שקל. מישהו שכח לעדכן שם שזה מחיר מקדמה, שכן המכשיר עולה אלפי שקלים. הרשת אמנם לא מכרה גלקסי ב-199 שקל לצרכנים שקנו את המכשיר במחיר זה, אך כן פיצתה אותם בהנחה של 200 שקל.
במקרה אחר שאירע לפני כשנה, צרכן ראה פרסום ממומן של מחסני חשמל בפייסבוק: פלטה קרמית (כיריים) של סאוטר דגם CHP2209 ב-325 שקל. כשהחליט לקנות את המוצר, לחץ על הלינק אבל באתר החברה - המחיר קפץ ל-359 שקל, פער של 10% במחיר.
במקרה הזה, מחיר הפרסום דומה מדי למחיר בפועל ועל כן כל צרכן שראה את המחיר בפייסבוק יכול היה לפנות לחברה ולקנות את המוצר במחיר הפרסום בפייסבוק. הסיבה לכך היא שהמחיר השגוי לכאורה הוא מחיר סביר למוצר ולא מדובר במחיר "מציאה" נדיר. בטח לנוכח העובדה שהמחיר הוצע סביב חגי הקניות של נובמבר.
כאמור בתי המשפט מחמירים עם צרכנים שמבקשים לממש מחירים נמוכים מדי. כך למשל בתביעה שהגישו נופשים נגד אתר הוטלס.קום. הם טענו כי המחיר הוצג בשקלים וכך רכשו את החופשה. נציג החברה פנה אליהם וטען שמדובר בטעות. הם סירבו לשלם את ההפרש וההזמנה בוטלה. השופט פסק נגדם בתביעה שהגישו, שכללה גם בקשה לפיצוי על עוגמת נפש, בטענה שניסו להתעשר על חשבון החברה הזרה.
בתביעה נוספת שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה, צרכן קנה שמונה זוגות נעליים ב-322 שקל אחרי שקיבל הודעה שיווקית מאתר יושופס. הוא קיבל אישור על העסקה במייל. למחרת, יצרו עמו קשר נציגי האתר וטעו שלא ניתן לכבד את ההזמנה לאור טעות במחיר והציעו לו פיצוי מסוים שאותו דחה. גם תביעה זו נדחתה בשל "חוסר תום לב".
משופרסל נמסר: "מדובר בטעות סופר במחיר המוצר, באופן שסוטה באלפי שקלים מהמחיר האמיתי. התקלה תוקנה בתוך זמן קצר, הלקוחות עודכנו וזוכו באופן מיידי עם ביטול העסקה".
