"במדינת ישראל לא היה שינוי בדיני העבודה מזה עשרות שנים, והגענו למצב שבמציאות החדשה החוקים הקיימים מפגרים אחרי הרצונות של המעסיקים אבל גם של העובדים. אין ספק שבממשל תקין הכנסת צריכה לתת את דעתה על כל נושא זכויות העובדים ב'כלכלת החלטורה', ולצערי אני לא רואה את זה קורה בזמן הקרוב". כך מסבירה עו"ד יעל דולב, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין גרוס ושות', בתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio.
ברקע, הצעת חוק שהוגשה השבוע בארצות הברית מבקשת להקשות על חברות משלוחים ותחבורה מלהתייחס לעובדים שלהם כפרינסלרים, ולמעשה להעביר את השליחים והנהגים להעסקה ישירה כשכירים. אם החוק יתקבל, מדובר בשינוי שצפוי להשפיע ישירות על אותן חברות, שמסתמכות על "פרילנסרים וקבלנים". הצעת החוק הועברה לשלב הערות הציבור למשך 45 ימים, והחקיקה הסופית אמורה להיות בתחילת שנת 2023. עם פרסום הצעת החוק, המניות של אובר, ליפט ו-DoorDash, צנחו כולן לפחות ב-10%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"אין ספק שגם בארץ המחוקק צריך להידרש לנושא 'כלכלת החלטורה', שאני מעדיפה לקרוא לה 'כלכלת הפלטפורמות', זה יותר מדוייק. עם זאת, חייבים לציין שהמחוקק היה צריך לשנות את מרבית חוקי העבודה ולהתאים אותם למציאות הנוכחית, אבל זה לא מה שקורה. בשטח, כמעט שאין חקיקה חדשה בדיני עבודה. עורכי הדין שעוסקים בתחום צוחקים על זה שרוב חוקי העבודה חתומים על ידי ראש הממשלה גולדה מאיר. מאז הם בקושי השתנו, והרוב נקבע לפי בית הדין לעבודה, והחלטות שניתנות בו הופכות אחרי זה למובן מאליו.
"המצב הזה, שהמחוקק לא מטפל בנושאים האלה, לא תקין", מבהירה עו"ד דולב. "היום הנושא מונח על שולחן בית הדין הארצי לעבודה, לאחר שוולט הגישה ערעור על ההחלטה להפוך את התביעה של העובדים נגדה לייצוגית, אז אני מניחה שגם הפעם התשובות יגיעו משם, ולא מהמחוקק".
הבקשה לתביעה ייצוגית נגד וולט בטענה שהיא צריכה להעניק זכויות של שכירים לשליחים, כזכור, מתנהלת בבית הדין לעבודה בשנתיים האחרונות, כאשר באוגוסט האחרון אישר בית הדין להפוך את התביעה לייצוגית. וולט הגישה ערעור על קבלת התביעה כייצוגית וההליך בנושא עדיין מתנהל. גם אם הערעור לא יידחה, עדיין לא בטוח שהתביעה תנצח, שכן מדובר בינתיים רק באישורה כייצוגית. עם זאת, בסיכום הביניים של ההחלטה בית הדין רמז כי "בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שיקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין המבקש והקבוצה למשיבה".
במקביל לתביעה נגד וולט בבית המשפט, בשנה האחרונה הכנסת בישראל כן החלה להידרש לנושא, אולם כמו בשלל נושאים אחרים - גם כאן לא זכינו לראות את תוצאות העבודה בבית המחוקקים. יו"ר ועדת העבודה אפרת רייטן כינסה מספר דיונים בנוגע לאסדרת "כלכלת החלטורה" בישראל, בין היתר עם נציגים מחברות שליחויות ונבחרי ציבור שהובילו מהלכים דומים באירופה, ובנוסף הוקם לפני כשנה צוות מקצועי לבחינת צורות ההעסקה הייחודיות שהתפתחו בשנים האחרונות בהובלת זרוע העבודה במשרד הכלכלה.
הצוות אמנם היה אמור להגיש את המלצותיו עד מאי בשנה שעברה לשרת הכלכלת אורנה ברביבאי, אולם במשרד הכלכלה טענו השבוע במענה לפניית ynet כי "מפאת היקפי העבודה והדיונים המקצועיים, ניתנה לצוות ארכה נוספת ובשבועות הקרובים יוגשו ההמלצות לשרת הכלכלה".
אז הכיוון של ארצות הברית נכון? היית אומרת שזה בלוף להגדיר עובדי שליחויות או נהגים של חברה מסוימת כפרילנסרים?
"אני לא חושבת שזה בלוף"' משיבה עו"ד דולב. "אני חושבת שכל מי שעוסקים בדיני עבודה צריך להסתכל על השינויים בעולם ולהתאים את דיני העבודה לשינויים האלה. אז לכולנו יחסית ברור למשל שצריך לשנות את הנושא של שעות העבודה, כי זה לא בהכרח מתאים לחייב את כולם לעבוד 8 שעות ביום 5 ימים בשבוע. אנשים רוצים גמישות, אז הם רוצים גמישות גם באופני התעסוקה שהם עובדים בהם. אנשים שעובדים בוולט הם כנראה לא האנשים שעבדו במפעל תעשייתי של פעם ולא היו להם זכויות, זה סגנון אחר. הדרישה לגמישות אצל עובדי וולט למשל אדירה. בגלל זה, לא בטוח שצריך להפעיל את אותם מבחנים שאנחנו מכירים מזה עשרות שנים.
"פעם עובדים בני 40 היו חושבים להישאר במקום העבודה שלהם כי 'מה נשאר לי כבר עד הפנסיה?'. הקביעות שיחקה תפקיד מרכזי. היום ילדים עוברים כל שלוש שנים עבודה, ואם מגיע אלי מישהו לריאיון עבודה ואני רואה שהוא עבד 15 שנה באותו מקום אני שואלת אותו אם הכל בסדר, ואם אני רואה שהוא עבר כל 4 שנים מקום עבודה זה נראה לי טבעי. דברים השתנו ולכן גם 'כלכלת הפלטפורמות' היא כלכלה אחרת. עכשיו השאלה היא איזה התאמות עושים. זאת השאלה האמיתית".
ומה עם החיסכון לפנסיה או לביטוחים אחרים שלא קיימים לעובדים שמוגדרים פרילנסרים?
"האם זה קריטי לנו שעובד בן 21 יתחיל לחסוך לפנסיה? אני לא יודעת, זאת שאלה. גם זכות החופשה למשל פחות רלוונטית לעובד וולט שעובד מתי שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה. אבל יש כן כמה דברים חשובים שאני חושבת שחייבים להסדיר. למשל ביטוח לאומי, ביטוח תאונות עבודה. חלק מהדברים האלה גם עצמאים שלא עובדים במסגרת 'כלכלת החלטורה' דורשים, ואכן הגיע הזמן להסדיר אותם".
