בנק ישראל פרסם שלשום (ראשון) מתווה שאמור לסייע לאוכלוסיות שנפגעו בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". לפי המתווה, אוכלוסייה המתגוררת עד 30 ק"מ מרצועת עזה, אוכלוסייה שפונתה מביתה, אוכלוסייה שהיא בעלת קרבה ראשונה לנרצחים או לנעדרים ואוכלוסיית מילואים שגויסה בצו 8, כל אלה יוכלו לקבל דחיית תשלומים במשכנתאות, בהלוואות רגילות של עד 100 אלף שקל, ובאשראי עסקי של עד 2 מיליון שקל, ללא ריבית למשך שלושה חודשים. גם לשאר הציבור תינתן אפשרות לדחות את התשלומים, אך בתשלום ריבית.
טל הראל מתתיהו, ראש מטה הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, התייחסה למתווה בריאיון ל-ynet LIVE. "המטרה של המתווה היא לתת מענה מיידי וסיוע ממשי לאוכלוסייה של משקי בית ועסקים, בכל מה שקשור לאשראי, למשכנתאות ולעמלות", אמרה מתתיהו.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"למתווה יש שני מעגלים. הראשון, שהוא המשמעותי וכולל הטבות רחבות, בא לסייע לארבע אוכלוסיות. לכל האוכלוסייה שמתגוררת ביישובים עד 30 קילומטר מרצועת עזה, לכל אוכלוסיית המפונים, לכל אוכלוסייה של קרבה ראשונה של חטופים, הרוגים, נעדרים, וגם לכל אוכלוסיית משרתי מילואים ומגויסי צו 8. כל אלה יהיו זכאים, למשל, להטבות במשכנתאות. הרעיון הוא שהם לא יתעסקו בנטל הכלכלי כרגע. כל מי שירצה יוכל לדחות את התשלומים שלו לתקופה של שלושה חודשים, ללא כל ריבית".
מה קורה במצב שחס וחלילה אחד מבני הזוג נהרג, המשכנתה מבוטלת?
"המשכנתה לא מבוטלת. כמובן כאשר מעמידים משכנתה בבנק יש ביטוח חיים, ואז הביטוח מכסה ופורע את יתרת תקופת ההלוואה, אבל כל מקרה לגופו. צריך לבדוק שבאמת נעשה ביטוח שמכסה את ההלוואה. ככלל למרבית המשכנתאות יש ביטוח חיים, רק צריך לבדוק את זה".
ומה בנוגע לאלה שניצלו מהטבח הנורא?
"אנחנו קוראים למתווה הזה 'מתווה נושם'. קודם כל מיפינו את האוכלוסייה הראשונה שהיא צריכה את העזרה המיידית, ושאין לה גם את הפניות עכשיו לבוא ולהתעסק בנושא הכלכלי, אלא העזרה תבוא אליהם כמה שיותר מהר, אם זה דחיית תשלומים אז הם יקבלו סמסים, וחלק מהדברים יהיו אוטומטיים. חשוב לי להגיד שיש כתובת, בין אם אתה לא יודע אם אתה מוגדר באוכלוסייה או שאתה לא מוגדר באוכלוסייה, יש כתובת. הקמנו מוקד חירום בפיקוח על הבנקים (9086* או 02-6552680), כל בן אדם יכול להתקשר אלינו וגם לקבל את המידע העובדתי, וגם אנחנו נדאג לחבר בינו לבין הבנק הרלוונטי שלו כדי שיסייע למקרה הפרטני שלו, לא משנה אם הוא כן בקבוצה או לא בקבוצה. מי שצריך את הסיוע שיפנה אלינו".
אתם גם אומרים לבנקים להוריד את כל החסמים, לא להקשות, לצמצם פרוצדורות, להיות יותר קשובים?
"אתה צודק וכבר עשינו את זה. לצורך זה הבנקים הקימו מוקד חירום, קו חם, לא המוקד הרגיל שמחכים בו עשרות דקות עד שיענו, מוקד חם שנועד לטפל בדיוק במקרים האלה, הסרנו בירוקרטיה, חסמים, נסיר את כל החסמים שנדרשים וגם הבנקים יתבקשו להראות רגישות, לסייע בכל דרך אפשרית, להיכנס מתחת לאלונקה ולעזור לכל הכוח שכרגע צריך את העזרה הזאת".
כולנו תמימי דעים לגבי הנפגעים מהקו ראשון, אבל כל האוכלוסייה נמצאת בחרדה, הרבה לא יכולים לעבוד כשהילדים בבית, וכולנו גם באים במגע עם משפחות שנפגעו. העברתם גם מסר לבנקים בנוגע לאזרחים שלא נמצאים במעגל הראשון?
"כן, זה מעבר למסר בעל פה, זה מסר שגם הועבר בהנחיה של המפקח לבנקים עם רשימת צעדים שבהם הם מתבקשים להראות רגישות, אם זה בהליכי גביית חובות, להקפיא את ההליכים האלה, אם זה במענה מוקדים ותגבור המוקדים ורגישות בכל מה שקשור לפריסות תשלומים, דחיות תשלומים, הגדלת מסגרות, הרגישות הזאת נדרשת".
כלומר, גם בן אדם שלא נמצא במעגל ראשון אבל מתקשה להתפרנס יכול לבקש מהבנק לדחות או לפרוס תשלומים?
"בוודאי, והבנקים כבר עושים את זה. הם גם סופגים את העלויות, הם גם דוחים. זה לא רק המעגל הראשון שהוא כרגע כמובן הכי חשוב, אבל יש המון המון מעגלים שנפגעים מהמצב".
מה בנוגע לריבית, נושא שהיה סוער עוד לפני המלחמה, האם תדרשו מהבנקים להשוות את הריביות לפיקדונות והעו"ש לעומת הריבית הגבוהה במשק?
"כרגע מה שאנחנו מצפים מהבנקים זה שהם יבואו לקראת הלקוחות במה שהם הכי צריכים, אם זה תזרים מזומנים ואם זה כרגע השיעורים של הריבית על הפיקדונות. אני לא חושבת שכרגע הלקוחות מתעסקים ברווחיות שלהם. אנחנו רוצים שכל רווחי הבנקים, רווחי היתר, שיגולגלו לטובת הלקוחות"
כרגע הם נהנים מהריבית הגבוהה.
"כמובן, ואנחנו רוצים שיגלגלו את זה ללקוחות, שיסייעו להם בכל דרך אפשרית בזמן הזה בכל מצוקה, בכל עזרה שהלקוחות האלה פונים אליהם ואומרים אם אני צריך גרייס של הלוואה, הגדלת מסגרת, פטור מעמלות. שיסייעו להם לעבור את התקופה הזאת כמה שיותר בקלות".