רוני אירני משתלט על כיכר המדינה. חנות אחר חנות, מותג־על אחר מותג־על, הוא מחזיר לה את היוקרה שאבדה קצת עם השנים. איב סן־לורן, ג'יבנשי, ולנטינו, דולצ'ה וגבאנה, דסקוואר2, מונקלייר - ובקרוב חנות נוספת למותג בוטגה ונטה. כולן שלו, והוא מתכוון להמשיך לפתוח במקום חנויות נוספות.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אירני, 61, בעליו של פקטורי 54, מייבא בלעדית לישראל כ־100 מותגים, מתוכם כ־20 מותגי־על שמחיריהם יכולים להגיע לאלפי שקלים לפריט. לבאי החנויות שלו בכיכר מוצע חינם שירות פרקינג וולה, שפותר עבורם את בעיית החניה במקום. החנות האחרונה שנפתחה לפני כחודשיים הייתה מונקלייר - מותג צרפתי שהתחיל בביגוד סקי וגלש לאופנה, והוא חביב על ידוענים כמו קים קרדשיאן, קניה ווסט, ג'סיקה פארקר ועוד. יוניקלו של הביוקר. רק כדי לסבר את האוזן: מחירם של מעילי הרוח היפהפיים והמעוצבים שלו נעים בין 4,000 שקל ל־8,000 שקל, ויש להם ביקוש.
הקורונה, שהשאירה בבית אפילו את בעלי היכולת, דווקא הזניקה את מכירות הקבוצה: את נשות האוליגרכים שהיו פוקדות בעבר את הכיכר החליף דור חדש - הייטקיסטים ונדל"נסיטים, שהתעשרו באקזיטים של מיליארדים ומשוק נדל"ן רותח.
חנות מונקלייר נפתחה במקום חנות שעמדה ריקה שנה וחצי - תופעה מוכרת בכיכר. במקביל אליה השתלט אירני על הקומה השלישית בקניון הזהב של משה גינדי בראשל"צ, קומה שהייתה שוממת למדי. השבוע הוא משיק שם את מתחם פקטורי 54 באירוע חגיגי שיכלול הופעה של ריטה. המתחם כולל 11 חנויות יוקרה בזו אחר זו, של המותגים MICHAEL KORS, L'ACOST, CALVIN KLEIN, TOMMY HILFIGER, LEVI'S, PUMA, DIESEL, POLO RALPH LAUREN, BOSS. ויש גם את בית הקפה פקטורי 54, שמגיש קפה מפולים שנבחרו בקפידה מחוות סחר הוגן, ועוגות ומאפים מהקונדיטוריה המשובחת של עמיתה. אירני מסביר כי המתחמים נועדו לבדל "ולהעניק מיקרוקוסמוס שמתאים ללקוחות של הקבוצה".
3 צפייה בגלריה
''אנחנו בני העדה העיראקית, שתחום הפיננסים זורם לה בדם''. רוני אירני
(צילום: אביגיל עוזי)
1,800 איש מעסיקה קבוצת פקטורי 54, שמפעילה 140 חנויות ברחבי הארץ, המוכרות כ־100 מותגים זרים. במטה בלבד מועסקים 500 איש. המחזור שמגלגלת החברה מוערך בכ־1.3 מיליארד שקל, והיא במגמת צמיחה קבועה. אירני, נשוי +3, מתגורר בנווה צדק ונשוי ליפעת, יד ימינו בעסקים.
למה החלטת להמר על כיכר המדינה, אזור שנחשב כבר כמי שהיה?
"אני לא מתרשם ממה שאומרים או חושבים. אני לוקח תמיד אמירות כאלה כאופציה לשינוי. הבעיה של כיכר המדינה הייתה, שפעלו שם חנות שטיחים ליד חנות אופנה ליד מכולת. זה עבד - עד שהעולם נפתח לישראלים, ובחו"ל הם נחשפו לחוויית קנייה ברמה אחרת. כדי לשבור את הסטיגמה שנוצרה צריך היה להביא קמעונאות ברמה גבוהה. אני עשיתי מהפכה בכיכר, ואחרים באו בעקבותיי. לקחנו רצף של עשרות מטרים חלונות ראווה, ויצרנו עבור הלקוחות שלנו אקלים נעים לקניות. יש לנו בכיכר פריטים שאין בחנויות שלנו ברמת אביב. יש קהל שמרגיש נוח יותר עם התחושה האקסקלוסיבית בכיכר, בהשוואה לקניות בקניון.
"יש היום דור חדש של הייטקיסטים, נדל"ניסטים ואנשי שוק ההון, שרוצים מקום עם סטייל ושירות אחר ומעריך מותגים. אני מאמין בכיכר המדינה, ואנחנו נפתח שם עוד חמש חנויות בשנה הקרובה. הכיכר תמשיך להתפתח, במיוחד לאחר שתסתיים בניית פרויקט המגדלים מסביבה.
"אנחנו מפעילים מתחמי חנויות גם בקניונים, כמו ב־TLV של גינדי שעובד מצוין, באייס־מול באילת ובנצרת. בקניון הזהב הציעו לי חנויות בפיזור על פני שטח כל הקניון - במרחב הזה לא יכולנו למצוא את עצמנו, כי אני זקוק לבידול. עבור הלקוחות שלנו שם המשחק הוא סביבה נכונה. משה גינדי (בעלי הקניון) היה איתי בסיור במקום, ואז עלינו לקומה השלישית, שסבלה ממחסור בתנועת מבקרים, ואמרתי לו: אני לוקח את כל הקומה ויוצר את המיקרוקוסמוס שלי, כולל בית הקפה שנפעיל בסטנדרטים שמתאימים ללקוחות שלנו".
אירני הוא כיום היבואן הגדול בישראל למותגי־על כמו דולצ'ה וגבאנה, ראלף לורן - אבל גם ג'ינסים של דיזל ומותג הספורט פומה, שעליו קיבל זכיינות באחרונה. הוא גדל בבית אמיד, אבל לא בעסקי האופנה. אביו, אברהם אירני, היה בעלי "החברה המרכזית לניירות ערך", שהייתה בזמנו אחת הגדולות בארץ בניהול תיקים ובעלת מושב בבורסה לניירות ערך. "אבא היה פיננסייר. אנחנו בני העדה העיראקית, שתחום הפיננסים זורם לה בדם. אני רציתי ליצור משהו משלי. כילד ראיתי בבית עולם נוקשה של שחור־לבן, תפיסת עולם של 'זו הדרך ואין בלתה', והתקוממתי: האינדיבידואל לא היה קיים, רק אתוסים מקודשים. זה גרם לי לא להשתתף במשחק, לא הייתי מגיע לבית הספר.
"כשהתבגרתי הבנתי שאי אפשר רק להיות אנטי־ממסדי. לא רציתי עסק כמו של אבי - אקסל של מוכר, קונה, מרוויח. חיפשתי משהו אקלקטי, יצירתי, ללא היררכיה, שבסוף הופך גם לעסק כלכלי רווחי. מנטלית, לא הייתי מסוגל לעשות משהו שלא אני יצרתי, ובחרתי באופנה. לפני 30 שנה התחלתי, עם אחי יוסי, לייבא מותגים כמו פילה, דיזל ואסיקס - לא סופר־יוקרתיים. עולם האופנה לא היה מפותח. יצאתי אז לטיול בפיליפינים ופגשתי שם ישראלים. אמרתי לעצמי: העולם נהיה קטן; הגלובליזציה תגיע אלינו, ויחד איתה המותגים, שנתפסו פה בזמנו כל כך אליטיסטיים".
מותגי אופנה יוקרתיים נחשבים כבר שנים כמיועדים לעשירים בלבד.
"כבר לא. במשך שנים שלט בארץ האתוס של הדור שבנה את המדינה עם מכנסיים קצרים וסנדלים. האליטה הישנה לא הרגישה בנוח עם סממני יוקרה, וזה היווה מחסום למותגים. בינתיים, בעולם השוק הזה נפתח לכולם, והמותגים הם כבר לא סמל מעמדי. יש קהל בארץ, מכל הסוגים, שמעדיף לקנות פריט אחד טוב ויוקרתי במקום הרבה אופנת רחוב. בגד או אביזר יוקרתי מלווה אותך לאורך שנים.
"היום אופנת היוקרה היא לא רק לעשירים: שילוב של בלייזר מתוצרת ארמאני ומכנסיים של זארה הוא מקובל. יש אנשים שמבינים כי בעולם המהיר שלנו אין זמן לשיפוט לעומק: בשבריר שנייה מגבשים דעה לגבי האדם שעומד מולך, והמותג מסייע להיראות טוב ולמצב את עצמך".
הקורונה עשתה לכם טוב? אתה לא חושש שעם שובן של הנסיעות לחו"ל המכירות יצנחו?
"נהנינו משנתיים מופלאות; זה חשף אותנו לקהלים שהיו סקפטיים לגבי קניות יוקרה בארץ. זה קהל שנסע וקנה בחו"ל, ובראש שלהם ישראל עדיין מפגרת בתחום. בקורונה, כשלא יכלו לנסוע, הם נחשפו פתאום למגוון ולרמת השירות שלנו. אנחנו מתייחסים לקונים כקהילה: עורכים להם הרצאות ואירועים, ויש חוגים ותערוכות. יצרנו קונספציה של שייכות. יש לנו מועדון לקוחות. כך שהקהל שלנו חזר אמנם לנסוע לחו"ל, אבל חלקו נשאר נאמן. הם גילו שהמחיר שלנו, בממוצע, לא שונה בהרבה מבאירופה, ושכאן יש את היתרון של השירות ליד הבית. אין ספק שהשיבה לחו"ל תביא לירידה במכירות. תהיה לנו ירידה, אבל לא דרמטית. אני נגד המנטליות של כל היום לפחד ולצפות למשבר. לכל יום יש את העננה שלו, ומתמודדים. המכירות יירדו, לא יצנחו".
במותגים העממיים, כמו זארה ו־H&M, אנחנו נחשפים כל הזמן להבדלי מחיר גבוהים מול חו"ל. זה המצב גם במותגי היוקרה? ואיך משפיעה עליכם ירידת שער הדולר?
"בגלל נפילת הדולר קולקציית הקיץ הבאה תהיה זולה יותר. אנחנו היום לא יקרים בהרבה מאירופה. ישראל סבלה שנים ממחירונים גבוהים שהכתיבו היצרניות מחו"ל. הן ניצלו את העובדה שאנחנו רחוקים מאירופה. האתגר שלי היה לצמצם פערים: אני לא לוקח מותג לפני שסיכמתי לגביו מחיר הוגן לישראל. היום, כשכל אחד יכול ישר מכף ידו להשוות מחיר לכל מקום בעולם, מדיניות המחירונים השונים לכל מדינה לא עובדת. היו משאים־ומתנים שנמשכו שנתיים בגלל ההתעקשות שלי על המחיר. ויש כאלה שאני לא אעבוד איתם בגלל שהמחירון שלהם מפלה. לחברי המועדון שלנו יש בחנויות הטבות של עד 15% הוזלות, ובעוד חודש הם ייהנו מהטבות גם באונליין שלנו".
אתה מאמין גדול במהפכת הטכנולוגיה בקמעונאות. מה צפוי?
"אני משקיע בסטארטאפים שעוסקים בריטייל. לאחרונה השקענו מיליוני שקלים ב'נקסייט' של ענת וליאור שקד. הם פיתחו שבב גאוני שמצמידים לכל בגד, שבאמצעות הסלולר ניתן יהיה לקבל באמצעותו מידע על המידות המוצעות, על הסלבים שלבשו אותו, ואיך הוא ייראה עליך, הקונה. באמצעות האפליקציה תוכל לסרוק את המלתחה שלך, ולהיעזר בסטייליסט שיבנה לך לוק. הטכנולוגיה תייצר מהפכה ענקית בענף. אני רואה בין 10 ל־20 סטארטאפים בשבוע. כיוון שיש לנו ידע עצום בתחום הרבה פונים אלינו. מי שלא יאמץ טכנולוגיות חדשות לא ישרוד".
קיבלתם לאחרונה את מותג הספורט פומה. יש תחרות גדולה בענף. אתם לא חוששים שטרנד אופנת ביגוד הספורט יסתיים, כמו הרבה טרנדים אחרים?
"היום אפשר לעשות כמעט הכל בלחיצת כפתור. לשמחתי - ספורט לא. וכל זמן שאנשים יתאמנו ויעסקו בספורט, וזו תופעה שרק מתגברת, התחום ישגשג ויש מקום לכולם".
