בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש אדם שניסה לרכוש דירה במגדלי הצעירים בתל אביב ודרש לאכוף טיוטת הסכם שעליה חתם מול בעלת הנכס.
המו"מ בין הצדדים החל בינואר 2021. באותו זמן הנתבעת הייתה חברה בקבוצת רכישה, מה שהקנה לה זכויות לקבלת דירה בפרויקט בדרך בגין בתל אביב. באותו שלב טרם ניתן טופס 4 לאכלוס הדירה, אך הוחלפו טיוטות הסכם בין פרקליטי הצדדים. ביוני 2021 הודיעה בא כוחה של המוכרת לבא כוחו של הקונה על הפסקת המו"מ.
1 צפייה בגלריה
ייפוי כוח מתמשךייפוי כוח מתמשך
אילוסטרציה
(Shutterstock)
בתביעה שהגיש הוא דרש לאכוף את טיוטת ההסכם שלא נחתמה בנימוק שהמסמך מהווה הסכם מכר מחייב. הוא עתר גם לחייב את המוכרת בפיצויים בסך 265 אלף שקל בהתאם לאחד הסעיפים בטיוטה.
הנתבעת העידה כי בתחילת המו"מ חשבה שניתן יהיה לסגור את העסקה במהירות, ושבתמורה שתקבל תוכל לקנות דירה חלופית, אולם קבלת טופס 4 התעכבה משמעותית. במקביל הייתה עלייה מסיבית במחירי הדירות, והיא הבינה שהתמורה שציפתה לקבל כבר לא תאפשר לה לקנות דירה גדולה יותר בגבעתיים. זאת ועוד, היא הייתה בהריון ומועד הלידה התקרב. היא לא רצתה לבצע את המכירה בנסיבות אלה ולכן הפסיקה את המשא ומתן.
ואכן, השופט יהושע גייפמן קבע שלא נחתם הסכם מכר בין הצדדים. הוא הבהיר שעל פי הסכם קבוצת הרכישה, מכירת הזכויות בדירה הייתה טעונה הסכמת הנאמנים של קבוצת הרכישה ושל הבנק המלווה. אלא שהנאמנים לא נתנו את הסכמתם למכר ואף לא הבנק.
עו"ד אבי הורביץעו"ד אבי הורביץ
כמו כן, בכל שלבי המשא ומתן לא שולמה תמורה כלשהי על ידי התובע. המוכרת לא הסכימה לחתום על זיכרון דברים וגם לא נתנה הסכמה לקבל מקדמה כספית או צ'ק ביטחון, כפי שהציע לה התובע במטרה להבטיח את עריכת העסקה.
השופט הוסיף שהנתבעת ובעלה היו בתקופת המשא ומתן זוג צעיר עם ילד נכה. הנתבעת, עורכת דין במקצועה, הייתה אמורה ללדת ילד שני ביולי 2021. היא רצתה למכור את דירת שלושת החדרים שרכשה במגדלי הצעירים ולקנות דירת ארבעה חדרים בגבעתיים, נכס שיתאים יותר למשפחתה שעמדה להתרחב.
המוכרת הציבה שני תנאים לביצוע העסקה: הראשון, תשלום התמורה בסך 2.65 מיליון שקל בעסקה קצרת זמן (מיליון שקל בחתימת החוזה והיתרה תוך 30 ימים). התנאי נועד לאפשר רכישת דירה חלופית לפני הלידה. התנאי השני היה שההסכם ייחתם רק לאחר קבלת טופס 4 לאכלוס הדירה, וזאת כדי להקטין בכ-70 אלף שקל את תשלום מס השבח.
עד מועד הפסקת המו"מ לא התקבל טופס 4 וגם לא היה צפי לקבלתו. בנסיבות אלה לא התקיים יסוד גמירת הדעת של המוכרת להתקשר בעסקה. לפיכך, לא ניתן לייחס לה פרישה מהמשא ומתן בחוסר תום לב. בסיכומו של דבר דחה השופט את התביעה וחייב את התובע בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד רועי שעיה • ב"כ הנתבעת: עו"ד עומר בירותי • עו"ד אבי הורביץ עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין