בית המשפט למשפחה בטבריה קבע לאחרונה שאישה שנפרדה מבעלה אחרי נישואים ארוכים תקבל חצי מהמשק שלו במושב אף שהוא רכש אותו לפני חתונתם. השופטת ורד ריקנטי-רוסהר נימקה שנסיבות המקרה, שכוללות נשיאה משותפת במשכנתה על בית המגורים ועריכת שיפוץ מאסיבי בו, מצביעות על כוונת שיתוף ברורה.
מדובר היה בנישואים השניים של הבעל. לדבריו, את הנחלה הוא רכש עם אשתו הראשונה בתחילת שנות ה-80, ובמסגרת חלוקת הרכוש אחרי גירושיהם הוחלט שהוא יקבל אותה במלואה תמורת נשיאתו בחובות שצברו. כך יצא שהוא הגיע לנישואיו השניים עם המשק ובית המגורים שנבנה בו.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציהאילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
אחרי החתונה הם עברו לגור בבית במושב, שם חיו עד 2019, אז עזבה האישה את הבית. חודשיים לאחר הפרידה היא הגישה התביעה לבית המשפט. לטענתה, אף שהמשק הוא "נכס חיצוני" (שמוחרג מחלוקת הרכוש בין גרושים מפני שהיה שייך לאחד מהם טרם הנישואים), קיימות בנסיבות המקרה אינדיקציות שמלמדות על כוונת שיתוף ומצדיקות להכיר בה כבעלי חצי מהנחלה.
היא סיפרה שלאורך שנות הזוגיות היא נשאה במשותף בהחזרי המשכנתה על הבית. שניהם השקיעו יחד כספים לצורך השבחת הנכס, כמו בניית מטבח חדש, ריצוף, חלונות ועוד. לדבריה, הבעל אף הבטיח לה לאורך השנים שהנחלה משותפת לשניהם, ורק בגלל שיקולי מס היא לא נרשמה כבעליה הרשמיים.
מנגד טען הגבר שהוא הבעלים היחיד והבלעדי של הנחלה והבית. בחקירתו הנגדית "הגדיל" לטעון שהוא מעולם לא היה מעביר את המשק על שם פרודתו. "גם אם היו הורגים אותי. בית המשפט לא ייקח לי את המשק הזה, הוא שלי ונשאר שלי", אמר.
עו"ד מיכאל בן לולועו"ד מיכאל בן לולו
אבל השופטת ריקנטי-רוסהר דחתה את טענתו שלפיה שררה בין הצדדים הפרדה רכושית. לדבריה, ממסכת הראיות עלה בדיוק ההיפך – שבני הזוג לשעבר התנהלו בשיתוף כלכלי מלא תוך שהאישה, בנוסף להשתתפותה בהחזרי המשכנתה במשך כעשור, אף הייתה שותפה לתשלומים "לא טבעיים" מבחינתה כמו מזונות בתו של הבעל מנישואיו הקודמים.
בפסק הדין צוין שמעבר לשנות הנישואים הארוכות (24) וההתנהלות הכלכלית המשותפת, גם השיפוץ שערכו בני הזוג בבית מבסס את זכויות האישה בנכס. מדובר בעבודות לתוספת כ-33 מ"ר ושיפוץ פנימי. גרסת הבעל שמדובר היה בשיפוץ מינורי נדחתה.
"השקעה זו שהוכחה לפני מצטרפת לנשיאת האישה בחובות האיש מלפני הנישואין ותשלומי המשכנתה וכל אלה יחדיו, יוצרים תשתית ראייתית בעוצמה העולה כדי 'הדבר מה הנוסף' שנדרש בפסיקה, לטובת יצירת השיתוף הספציפי בנחלה שלפני, לרבות בית המגורים, באופן מלא ובלתי מסוייג", סיכמה השופטת.
לפיכך האישה הוכרה כבעלי חצי מהנחלה והבית אשר עליה. בעלה לשעבר חויב לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד גלית בלאו-בהרב • ב"כ הנתבע: עו"ד עמוס צדיקה ועו"ד טל זלץ • עו"ד מיכאל בן לולו עוסק בנחלות ומשקים במושבים • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין