בית המשפט למשפחה בקריית גת דחה לאחרונה תביעה שהגישו הורים נגד בתם בדרישה לבטל הסכם להעברת המשק של במושב. הם טענו שלא הבינו את ההסכם ושסתם התנהגה כלפיהם באופן מחפיר, אבל השופט אריאל ממן לא מצא בסיס לגרסתם.
בדצמבר 2017 חתמו האב (שהמשק רשום על שמו) והבת על הסכם העברה ללא תמורה. במקביל חתמה הבת על התחייבות בלתי חוזרת כלפי ההורים, שלפיה היא תמכור את ביתה ותשלם 600 אלף לאחותה, 300 אלף שקל לאחות נוספת ו-300 אלף שקל לאחיה. היא גם חתמה על כתב התחייבות כלפי הוריה, שלפיו העברת הנחלה על שמה תיעשה תחת התחייבות לטפל ולדאוג לכל צורכיהם עד אחרית ימיהם.
כשלוש שנים לאחר מכן הגישו ההורים תביעה לביטול העברת הזכויות לבת. לדבריהם, כתב ההתחייבות נחתם ללא ידיעתם וללא הסכמתם לתנאיו. הם סיפרו שהוצג בפניהם מצג שווא, שלפיו מדובר במכירה לכל דבר ועניין, כאשר בפועל הם הוחתמו על הסכם העברה ללא תמורה, תוך ניצול לרעה של גילם המתקדם ומצוקתם הרגשית.
עו"ד אלון גולדברגרונית וולפרלדבריהם, שעה שהעברת הזכויות טרם הושלמה, מדובר בהתחייבות לתת מתנה ולא במתנה שהושלמה ובנסיבות אלה הם רשאים לחזור בהם. הם ציינו שבתם לא קיימה את התחייבותה לטפל בהם והתנהגה כלפיהם בזלזול וחוסר כבוד, מה שעולה כדי "התנהגות מחפירה" המצדיקה את ביטול ההתחייבות לתת מתנה.
הבת טענה מנגד כי מי שעומדים מאחורי התביעה הם אחיה ולא ההורים, שמשמשים כהגדרתה "בובות על חוט". היא הסבירה כי על מנת שתוכל לפצות את אחיה כפי שהתחייבה, היא מכרה את ביתה במושב אחר. לדבריה, עד אוגוסט 2020 הכל היה כשורה אלא שאז קיבל אחיה הודעה בהליך פשיטת רגל המתנהל בעניינו, שלפיה עתידים להוציא את המשק שעל שמו למכירה, ואז הוא החל להפעיל לחץ על ההורים לבטל את ההסכם מולה. הבת דחתה את הטענה להתנהגות מחפירה והבהירה כי לאורך השנים טיפלה בהוריה וסייעה להם רבות.
ואכן, השופט אריאל ממן דחה את התביעה. הוא ציין כי האב תיאר בעדותו את התנהגותה המחפירה של בתו בכך שלמשל "היא הייתה הולכת לצרכנייה ולא הייתה שואלת אם הם צריכים לחם או חלב". נקבע שבין הצדדים נחתם הסכם מכר להעברת המשק בתמורה, ולא הסכם מתנה. התמורה שאליה התחייבה הבת היא פיצוי האחים בסך כולל של 1.2 מיליון שקל.
השופט לא מצא כי התנהגותה מהווה הפרה יסודית של ההסכם המצדיקה ביטול החוזה: "התובעים לא הסבירו כיצד נפגעה רמת חייהם וגם אם רמת חייהם נפגעה לכאורה, לא הבהירו מדוע הדבר נובע ממחדליה או ממעשיה של הנתבעת".
בפסק הדין נקבע שהבת הסתמכה על ההסכם ושינתה מצבה לרעה, ולכן ההורים לא יכולים לחזור בהם. לפיכך הורה השופט לצדדים להשלים את העברת הזכויות על שם הבת בכפוף לתשלום התמורה לאחים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אלון גולדברג עוסק בנחלות ומשקים במושבים וקיבוצים
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
