שנתיים אחרי שנחשף ב"כלכליסט" כי החקירה נגד יו"ר נטו דודי עזרא, שניסה להבריח מהארץ במזוודה 475 אלף יורו במזומן, תסתיים בהליך אכיפה מינהלי ובהטלת קנס כספי ללא העמדה לדין פלילי, היום (ד') חושפת רשות המסים את גובה העיצום שהוטל על עזרא, יו"ר חברת נטו. עזרא, כך לפי החלטת הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח של רשות המסים, שילם 850 אלף שקל קנס למדינה כדי לסגור את ההליך נגדו.
מדובר בעיצום נמוך יחסית, היות שהוועדה הייתה יכולה להטיל קנס בגובה של עד פי חמישה מגובה הסכום שלא דווח עליו – כלומר עד 8.5 מיליון שקל. וזאת, למרות תהיות רבות שמצאה הוועדה בקשר להתנהלותו של עזרא בפרשה.
מנהל רשות המסים בריאיון מיוחד על המלחמה בהון השחור
(צילום: אורי דוידוביץ)
ביוני 2022, במהלך חג שבועות, נתפס עזרא בנתב"ג על ידי בודקי המכס בעת שניסה להוציא מישראל במזוודה, שאותה שלח לבטן המטוס, 475,695 יורו (שווה ערך אז ל-1.72 מיליון שקל) במזומן, וזאת מבלי שדיווח על כך בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. החוק מחייב כל אדם שיוצא מישראל או נכנס אליה דרך הים או האוויר עם יותר מ-50 אלף שקל לדווח על כך. בכניסה או יציאה דרך מעבר יבשתי – חובת הדיווח היא החל מסכום של 12 אלף שקל.
עזרא, כאמור, הסתיר זאת כאשר התכונן לטוס לאי קורפו ביוון - ונתפס. "במזוודה אותה הפקיד לצורך העלאתה לבטן המטוס נמצאו בבידוק מספר ערימות של שטרות", נכתב בהחלטת הוועדה בעניין עזרא. שטרות המזומן שמצאו הבודקים כללו גם שטרות של 500 יורו. עזרא נעצר ונחקר על ידי חוקרי מכס ומע"מ ירושלים, ובהמשך שוחרר בתנאים מגבילים לאחר שהובא לבית משפט השלום בירושלים. שבוע לאחר מכן הטיפול הועבר להליך אכיפה אזרחי בוועדת העיצומים.
עזרא הסביר בחקירתו שמקור הכספים הוא מחשבונות בנק פרטיים שלו, וכי מקורם בין היתר בכספים שחולקו כדיבידנד מחברת נטו. עוד אמר שהמט"ח נקנה מחלפנים באמצעות אנשים מטעמו, כאשר ההמרות בוצעו על פני תקופה של כ-9 שנים.
עזרא הסביר שהמזומן מיועד לקבלנים ונותני שירותים שעסקו בשיפוץ בית שהוא קנה בקורפו שנתיים קודם לכן תמורת כ-2.8 מיליון יורו. הוא הציג בחקירה אישורים על רכישת הבית בהעברות בנקאיות כמו גם על חלק מעלויות השיפוץ, אך הסביר לחוקריו שקיווה לקבל הנחה מהקבלנים על המשך העבודות אם ישלם במזומן. "אלה אינסטלטורים וחשמלאים כמו בארץ", אמר.
עזרא הסביר בחקירה ראשונית שעשה טעות בתום לב כשלא דיווח. הוא אמר כי אמנם ראה את השלטים אודות חובת הדיווח, אבל לא היה מודע להליך. בחקירת המשך למחרת אמר עזרא שלא ידע איך מדווחים ביציאה מנתב"ג דרך טרמינל 1, ואם היה יודע היה מדווח. הוא שוב אמר כי מטרת הוצאת המזומן היתה "ללחוץ עד כמה שאפשר לקבל הנחות".
סנגורו של עזרא, עו"ד יואב סננס, הסביר בבית המשפט בעת שחרור עזרא בתנאים מגבילים כי מדובר בכספים שלו, "שלגביהם שולם מס כדת וכדין ומשכך, העניין הוא הפרה טכנית ותו לא". אולם ברשות החליטו להעביר את התיק לאכיפה מנהלית. בדיון בפני ועדת העיצומים חזרו עורכי דינו של עזרא על הגרסה שהוא מסר בחקירותיו. "מדובר בטעות שנעשתה בתום לב", אמרו.
בהחלטתה, הוועדה קיבלה את גרסת עזרא. עם זאת כתבה כי היא "רואה בחומרה את העובדה שמדבר המפר עולה שהמטרה שלשמה רצה לשלם במזומן היא למעשה לקבל הנחה מנותני השירות בקורפו, וניתן להניח ברמה גבוהה, שהסיבה למתן ההנחה בגין תשלום במזומן, היא הכוונה של נותני השירות להשמטת הכנסה זו והימנעות מתשלום מס בגינה". הוועדה הוסיפה כי "העלמות מס בסכומים אלה הן עבירות חמורות, הן ביוון והן בישראל".
עוד ראתה הוועדה בחומרה את העובדה שעזרא לא דיווח על הוצאת הכספים למרות שהכיר את חובת הדיווח, ואת העובדה שהוא בחר לשלוח את המזוודה לבטן המטוס, "פעילות אשר מעוררת חשש שנעשתה במטרה להסתיר את הכספים ולהימנע מדיווח עליהם במעבר הגבול".
היא כתבה שעזרא איש עסקים שנוסע בתדירות גבוהה לחו"ל (10-7 פעמים לקורפו בלבד בשנה, על פי הודאתו), וכי היה עליו לברר אודות הליך הדיווח בין אם לפני ההגעה לנתב"ג או בשדה התעופה עצמו, "זאת בייחוד נוכח העובדה שמדובר בסכום כסף גבוה מאוד ונוכח היכרותו עם חובת הדיווח". עוד קבעה הוועדה שהעובדה שבחר לשלוח את המזוודה עם הכספים המוסלקים לבטן המטוס במקום לעלות עם תיק לטיסה, "היא תמוהה מאוד בלשון המעטה", בעיקר נוכח הסיכון שבאובדן המזוודה או גניבתה. "בנסיבות אלו, לא ברור מה היתה המטרה של שליחת הכספים לבטן המטוס ואין להתנהלות זו הסבר סביר שיכול להניח את הדעת", כתבה הוועדה בהחלטתה.
בסיכום קבעה הוועדה כי בבואה להחליט על גובה העיצום הכספי היא שקלה מכלול נסיבות – מצד אחד, העובדה שעזרא לא הציג אסמכתאות לעניין מקור הכסף וההיקף הכספי הגבוה של הכספים שהוברחו ללא דיווח. מצד שני, היא קיבלה את גרסתו להשתלשלות האירועים ואת שיתוף הפעולה שלו בחקירה – ועל כן הסתפקה בקנס בגובה 850 אלף שקל בלבד.
"הוועדה רואה בחומרה את כוונתו של המפר לשלם במזומן כדי לקבל הנחה, כאשר על פניו נראה כי מדובר בתשלום שלא יוצהר, כולו או חלקו, לרשויות המס ביוון", נכתב בסיכום. "הוועדה רואה בחומרה את העובדה שהמפר הוא איש עסקים, המרבה לטוס לחו"ל, אשר ידע על חובת הדיווח ועם זאת בחר שלא לברר כיצד לדווח על הכספים. בנוסף הוועדה לקחה בחשבון את העובדה שהמפר בחר לשלוח כספים בסכום כל כך גבוה במזוודה ולא לשאת אותם עמו, מעשה שעל פניו מעורר חשש להסתרה, שכן לא ניתן לגביו הסבר סביר המניח את הדעת".
253 עיצומים כספיים הוטלו ב-2022
העיצום שהוטל על עזרא הוא הגבוה ביותר מבין 253 החלטות על עיצומים כספיים שהטילה רשות המסים ב-2022 על מפרי דיווח על פי חוק איסור הלבנת הון. העיצום השני בגובהו, בהיקף של חצי מיליון שקל, הוטל על ג'רמי אלוש. אלוש נחקר בחשד לעבירות הונאה בנסיבות מחמירות, ובמהלך החקירה נמצאו ברשותו מזומנים בהיקף של 1.7 מיליון שקל. אלוש – שעלה לארץ ב-2015 ולא עבד בישראל – הסביר כי הכספים הגיעו מהכנסות שונות שהיו לו בצרפת, והועברו על ידי קרובי משפחה וחברים במשך כ-60-40 ביקורים, ובכל פעם הועברו רק 5,000 יורו (מתחת לרף המותר להכנסה לישראל). אולם, אלוש סירב למסור את הפרטים של החברים והקרובים שהביאו את הכסף באופן כזה, והרשות גם לא השתכנעה שמקור הכספים הוא חוקי, ולכן הוטל עליו העיצום בהיקף של חצי מיליון שקל.
עיצום משמעותי נוסף בסך של 165 אלף שקל הוטל על עז א-דין בדראן, ששימש כיועץ פרלמנטרי של מפלגת בל"ד ונתפס עם סכום של כ-112 אלף שקל. בדראן מסר כי הוא נסע לבקר חברים בקטאר, ביניהם את חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, שנחשד בריגול ובסיוע לחיזבאללה ונמלט מישראל. במהלך החקירה שינה בדראן את גרסתו מספר פעמים: בהתחלה אמר שהכסף לא קשור לעזמי בשארה, ובסוף אמר שהכסף מגיע מבשארה שסייע לו במצב כלכלי קשה. במהלך החקירה התברר כי בדראן תיכנן מראש את הכנסת הכסף ללא דיווח ולשם כך זימן את גיסו להגיע לירדן, מתוך מחשבה כי פיצול הכסף יקטין את סיכוייו להיתפס.
שלושת העיצומים הללו מהווים כ-75% מסך העיצומים שהוטלו על מבריחי הכספים לישראל. יתר העיצומים הם בהיקף קטן משמעותית. ניתן לראות כי בחלק מהמקרים הרשות לא מטילה עיצומים כספיים. כך לדוגמה, על עולים חדשים מארה"ב שנכנסו לנתב"ג עם מזומנים בשווי כ-58 אלף שקל לא הוטל עיצום כספי. בשני מקרים אחרים גם החליטה הוועדה שלא להטיל עיצום כספי על עולות מרוסיה ואוקראינה שנמצא ברשותן סכום כסף גבוה החייב בדיווח. בשני מקרים אלו עלה כי העולות הוטעו על ידי נציגי משרד הקליטה ונתיב לגבי הפרטים המדויקים של חובת הדיווח.
בשל העובדה שחובת הדיווח במעברים היבשתיים (בגין ונהר הירדן) הינה מחמירה יותר, כ-74% מהחלטות העיצומים הן בגין הפרות שנתפסו שם, ורק 26% מהחלטות העיצומים הן בגין הפרות שנתפסו בנתב"ג.
