ליברמן מתייחס להסדרת שוק הקריפטו בכנס רשות ניירות ערך
(צילום: רשות ניירות ערך)
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה היום (ד') בכנס התאגידים של הרשות לצוות שהקים שר האוצר, אביגדור ליברמן, במטרה לקדם את אסדרת תחום המטבעות הווירטואליים בישראל, כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, ואמרה כי "אני שמחה ששר האוצר הציב את הנושא הזה כאסטרטגי והקים צוות לבחינת המדיניות ארוכת הטווח. רשות ניירות ערך ערוכה לאתגר ומוכנה לקבל על עצמה את הסמכות לפיקוח הוליסטי על התחום".
ליברמן התייחס לדברים בכנס והבהיר שהנושא עדיין בדיונים: "כל כמה ימים יש מטבע חדש. אם זה מטבע - זה צריך להיות תחת בנק ישראל, אם זה נייר ערך - זה צריך להיות פה (רשות ני"ע - ד.ר), אם זה מהלך טכנולוגי - אולי במקום אחר. אנחנו קצת מפגרים אחרי התפתחויות בעולם הזה. אנחנו בעיצומו של תהליך חשיבה ובסוף נחליט. אני חושב שהרשות לניירות ערך הוכיחה עצמה כגוף מאוד יעיל שיכול ללא ספק לקח תחלק ברפורמה החדשה, איפה בדיוק - אני לא יודע".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
גואטה הוסיפה: "שוק הקריפטו מייצר גם סיכון וגם הזדמנות. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מציבה בפנינו עובדות שלא ניתן להתעלם מהן. הטכנולוגיה מאתגרת את חוק ניירות ערך, את הגדרת המטבע ואת הגדרת הנכסים הפיננסיים ולמעשה דוחקת אותנו, הרגולטורים לפינה. הרגולציה חייבת להדביק את הקצב כדי שהציבור יקבל את ההגנה המתאימה וכדי לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי הגלום בפיתוח הפעילות בארץ".
בהקשר ישיר לכך, התייחסה גואטה לקושי הגדול שחווים סוחרי קריפטו בישראל אשר מנסים להוציא ולהכניס כספי קריפטו לבנקים, ואמרה: "הציבור אינו יכול לממש רווחים ולשלם מיסים בצורה מסודרת וגם נותר חשוף להונאות ולתרמיות, ללא הגנה. תוצאה נוספת של המצב הזה, היא אובדן קניין רוחני והכנסות מטכנולוגיה שמפותחת על ידי יזמים ישראליים למדינות מתחרות. מדובר על הזדמנות שאינה ממומשת, בשלב זה.
"נדרשת אסדרה הוליסטית לתחום הקריפטו. אסדרה שתיתן מענה כולל לכל ההיבטים הכרוכים בפעילות הזו. המצב שבו עולם הנכסים הדיגיטאליים מוסדר ופועל באופן שמייצר סדקים רחבים, יוצר עבריינות, מעודד פשיעה כלכלית וחוסם פיתוח פעילות פיננסית ושימוש לגיטימי בכלים שהוא מקנה".
לפני שבוע קיים כאמור שר האוצר ליברמן ישיבה מיוחדת בנושא בהשתתפות גורמים בכירים משוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים, מערכת הביטחון, המשטרה וגורמים נוספים. בתקופה הקרובה צפויים להתקיים דיונים מתקדמים בנושא עם ראשי בנק ישראל, אולם טרם ברור בדיוק מה כולל המתווה המתוכנן וכיצד הוא יעבוד.
חוק הקריפטו החדש כבר נכנס לתוקף
בהקשר ישיר לכך, לפני כחודש נכנס לתוקף התיקון לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור שמחיל את חוקיו גם על נותני שירות בנכס פיננסי וירטואלי. הצו, אשר קובע בין השאר הוראות המתייחסות לשירותים שניתנים בתחום המטבעות הווירטואליים, מסמן צעד משמעותי נוסף בתהליך האסדרה של פעילות הקריפטו בארץ.
הצו קובע בין היתר הוראות המחייבות זיהוי ואימות של מקבל השירות, כמו כן חובת דיווח לרשויות על פעילות מקבלי השירות וכן על אירועים חריגים. המשמעות: כל אדם שיפעל בארץ באמצעות נותני שירות בנכסים וירטואליים, כדוגמת בורסות וצ'יינג'ים למיניהם, יהיה תחת מעקב של הרשויות בדומה לכל פעילות כספית אחרת בארץ, שמתבצעת לרוב באמצעות הבנקים וחברות האשראי.
התיקון לצו מקשה על הבנקים בישראל, לכאורה לפחות, לסרב להפקיד ולקבל כספים ממסחר במטבעות וירטואליים. זאת, מכיוון שהטענה המרכזית ששימשה את הבנקים על מנת למנוע פעילות בקריפטו עד כה הייתה שמקור הכסף לא תמיד ידוע ולכן הם עלולים להיות חשופים לעבירות הלבנת הון ומימון טרור.
"האמירה הרווחת שאפשר לדעת איפה המטבע בכל רגע נתון היא לא מדויקת. זה כמו מזומן, המקסימום שאפשר להגיד זה באיזה ארנק זה היה, אבל לא מי הבעלים האמיתי שלו", הסבירה גורמת בכירה בענף הבנקאות. "לצורך העניין, ארגוני פשע או טרור יכולים לרשום את הארנקים על מישהו אחר ולהשתמש בכסף למעשים לא חוקיים. בנוסף, יש כל מיני דרכים להסוואות של הכסף".
יחד עם זאת, יש להדגיש כי במובן הזה תחום הקריפטו דומה מאוד לכסף מזומן, אשר השימוש בו כמובן כן מותר ומוסדר במערכת הבנקאית.
פורסם לראשונה: 10:38, 22.12.21
