במסגרת הליך חלוקת רכוש שמתנהל בין בני זוג גרושים החליט בית המשפט למשפחה בפתח תקווה לערוך איזון משאבים לא-שוויוני לטובת האישה, כך שהיא תקבל 58% מכלל הזכויות והכספים המשותפים. השופטת אפרת ונקרט קבעה שהבית המשותף של הצדדים יעבור לבעלותה המלאה של האישה, ואילו חברת ההייטק המצליחה של הבעל תישאר בבעלותו.
היא הסבירה שמדובר במקרה חריג שמצדיק סטייה מהכלל של חלוקה שווה, שכן האישה, שאיבדה את פרנסתה מהעסק המשפחתי ומחלימה מסרטן, יוצאת מהנישואים בגיל 52 במצב הרבה פחות טוב מבעלה.
בני הזוג היו נשואים 27 שנים והביאו לעולם ארבעה ילדים. במהלך השנים הקים הבעל חברת תוכנה בתמיכת אשתו, שעבדה בה במשך כ-15 שנים, עד שחלתה. הם נפרדו ב-2018, לאחר שהאישה גילתה שבעלה ניהל מערכת יחסים עם אישה אחרת בחו"ל ונולדה לו איתה בת.
במסגרת הליכים משפטיים שונים שמתנהלים ביניהם מאז הפרידה, ביקשה האישה לקבל חלק גדול יותר מהכספים והזכויות. היא טענה שוויתרה על ההתפתחות שלה לטובת בעלה והעסק, ובזכות זה הוא נסק ועשה חיל והיא נשארה הרחק מאחור, מה גם שכושר ההשתכרות שלה נפגע מאוד בשל המחלה.
היא ציינה שהיא מסכימה שהבעל יישאר עם החברה אבל הבהירה שבנסיבות אלה איזון שוויוני ינציח את הפער הכלכלי ביניהם וישאיר אותה במצב נחות משמעותית לעומתו. לפיכך, היא ביקשה להשאיר אצלה את הבית המשותף ששווה כ-3.35 מיליון שקל ולקבל 60% מהזכויות הפנסיוניות והכספים המשותפים.
עו"ד עזרא גולדמןבעלה טען מנגד שאין שום סיבה שלא לחלק את הרכוש שווה בשווה, שכן אשתו לא ויתרה למענו עם שום דבר. היא עבדה, התפתחה וצברה ניסיון בחברה ויכולה להתפרנס בכבוד. לפיכך הוא ביקש להשאיר אצלו את החברה, למכור את הבית ולחלק בינו לבין אשתו את התמורה, ולאזן את הכספים המשותפים שווה בשווה.
השופטת אפרת ונקרט הבהירה כי אי אפשר להתעלם מכך שההשקעה המשותפת של בני הזוג בעסק הגבירה את כושר ההשתכרות של הבעל בלבד ונוצר ביניהם חוסר שוויון כלכלי קיצוני. היא הדגישה שהעסק המצליח שהקים בתמיכת אשתו פרנס את המשפחה ואפשר להם חיי רווחה. מאחר שבני הזוג הסכימו שהחברה תישאר אצלו, ברור שהגירושים "גודעים לחלוטין את מטה לחמה היחיד".
בפסק הדין הודגש שמדובר בחברה מצליחה ששווייה מוערך בכארבעה מיליון שקל ותמשיך להניב לבעל הכנסות נאות מעבר למשכורות גבוהות והטבות רבות מהן הוא נענה כבעלים היחיד בחברה. כשלוקחים בחשבון את המשכורת וההטבות שלו לעומת היכולות של האישה, שמוכרת כנכה ולא עובדת כבר יותר משש שנים, ישנו פער שנע בין 18 אלף לכ-30 אלף שקל בחודש ואף יותר מכך.
לפיכך קבעה השופטת שמדובר במקרה חריג שבו הצדק מחייב איזון לא שוויוני שיאפשר לאישה להשתקם ולעמוד על רגליה. נפסק כי החברה תישאר של הבעל ואילו הבית יעבור לאישה. יתר הזכויות הפנסיוניות, הכספים והנכסים יחולקו ביחס של 58% לאישה ו-42% לבעל. המשמעות היא שבסופו של דבר הבעל יצטרך לשלם לאישה סכום נכבד (לא נערך חישוב מדויק).
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האישה: עו"ד נסים שלם
• ב"כ הבעל: עו"ד אביבית מוסקוביץ
• עו"ד עזרא גולדמן עוסק בדיני משפחה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
